שית אלפי שני הוו עלמא

		ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

שית אלפי שני הוו עלמא - ששת האלפים שנה מבריאת העולם, ואלף השביעי שבת

אמר רב קטינא שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב . . תנא דבי אליהו ששת אלפים שנה הוי עלמא שני אלפים תוהו שני אלפים תורה שני אלפים ימות המשיח

— סנהדרין צז, א

כל הששת אלפים שנה בשביל הקב"ה זה כמו ששה ימים בלבד, כמו שכתוב "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול".

כמו שהששת ימי השבוע הם כנגד שבעת המדות, כך גם ששת האלפים שנה, כל אלף כנגד מידה אחרת.

אלף הראשון – כנגד יום ראשון – מידת החסד

ולכן אז לאנשים היו אריכות ימים מופלגה, חיו הרבה יותר זמן, והיה להם הרבה ברכה ושפע, ולכן אמרו רז"ל שדור אנוש היו ניזונים מחסדו של הקב"ה.

אלף השני – כנגד יום שני – מידת הגבורה

אז היה המבול, ודור הפלגה.

אלף השלישי – כנגד יום שלישי – מידת התפארת

ולכן היה אז יציאת מצרים, ומתן תורה, (תורה משולשת [תורה נביאים כתובים] לעם משולש [כהנים, לויים, ישראל], ענינו של תורה היא להבדיל בין שני הקווין ימין ושמאל [כשר או פסול, טמא או טהור]).

אלף הרביעי – כנגד יום רביעי – מידת הנצח

אז היה הבית המקדש הראשון והשני, וישראל חיו בשלוה ובמנוחה [מידת הנצח היא ענף החסד], רק בסוף האלף היה גלות וקצת צרות.

אלף החמישי – כנגד יום חמישי – מידת ההוד

עיקר הצרות היו אז [מידת ההוד היא ענף הגבורה]

אלף השביעי – כנגד יום השבת קודש – מידת המלכות

היא נקודה המרכזית המקבלת מכולם. באלף השביעי לא יהי עליות וירידות, בהשית אלפי שנין ישנם עליות וירידות, הן בנשמות והן בגופים, לפעמים ישראל הן בשלוה, ובעלי גדולה, ולפעמים וכו'. אז יהיה זה מנוחה לחיי העולמים.

נקראת חד חרוב, מפני שעכשיו עליית העולמות היא רק בפנימיות (הנשמות והעולמות), ולא בחיצוניות (עצם הדבר אינו עולה), אבל אז יהיה עליית העולמות הן בפנימיות, והן בחיצוניות.