לייב בעל היסורים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
דמותו אפופת מסתורין, ולא ידועים פרטים רבים על דמותו מעשיו ופועלו, בספר שערי ירושלים מסופר אודותיו "תחילת התיישבות האשכנזים הייתה על ידי הרב החסיד המפורסם מורנו הרב לייב מאנשי חב"ד, ונקרא רבי לייבלי מחברון וגם רבי לייב בעל ייסורין. האיש הזה היה גדול בתורה וירא אלוקים מרבים, ובסוף ימיו נסע לעיר הקודש צפת, תיבנה ותיכונן, ונפטר שמה זקן ושבע ימים, וציווה לפני מותו שכל מי שיהיה לו עת צרה, רחמנא ליצלן, ישתטח על קברו ויעזרוהו, וכן עושין עד היום". | דמותו אפופת מסתורין, ולא ידועים פרטים רבים על דמותו מעשיו ופועלו, בספר שערי ירושלים מסופר אודותיו "תחילת התיישבות האשכנזים הייתה על ידי הרב החסיד המפורסם מורנו הרב לייב מאנשי חב"ד, ונקרא רבי לייבלי מחברון וגם רבי לייב בעל ייסורין. האיש הזה היה גדול בתורה וירא אלוקים מרבים, ובסוף ימיו נסע לעיר הקודש צפת, תיבנה ותיכונן, ונפטר שמה זקן ושבע ימים, וציווה לפני מותו שכל מי שיהיה לו עת צרה, רחמנא ליצלן, ישתטח על קברו ויעזרוהו, וכן עושין עד היום". | ||
רבי לייב היה מראשוני חסידי חב"ד שהתיישבו ב[[חברון]]. לקראת זקנותו עבר לדור בעיר [[צפת]].{{הערה|1=כן גם מובא בספר שערי ירושלים, שער ד'}}. שמו בעל הייסורים נדבק בו, בשל ייסורים רבים אותם עבר. [[אדמו"ר הזקן]] אמר עליו כי הוא מופשט לגמרי מן העולם הזה, ואף מינה אותו להדריך ולנהל את האברכים הצעירים. | רבי לייב היה מראשוני חסידי חב"ד שהתיישבו ב[[חברון]]. לקראת זקנותו עבר לדור בעיר [[צפת]].{{הערה|1=כן גם מובא בספר שערי ירושלים, שער ד'}}. שמו בעל הייסורים נדבק בו, בשל ייסורים רבים אותם עבר{{הערה|על הכינוי "בעל היסורים" מסופר, שפעם גבוהה רוחו של ר' לייב לדבר אודות הנהגתו של רבי [[נחמן מברסלב]], ואחר הסתלקותו של ר' נחמן חשש ר' לייב מקפידתו, וביקש רחמי שמים שיבואו עליו ייסורים קשים, כיסורי איוב בשעתו, בכדי שיכפרו לו על כך (קובץ הערות וביאורים אהלי תורה, גליון תקיח).}}. [[אדמו"ר הזקן]] אמר עליו כי הוא מופשט לגמרי מן העולם הזה, ואף מינה אותו להדריך ולנהל את האברכים הצעירים. | ||
מקובל שלפני [[הסתלקות]]ו הבטיח לעזור לכל מי שיזדקק לישועה וישתטח על קברו, באמירת כל התהלים ברציפות ב[[ערב שבת]] אחרי חצות. עקב כך עולים מאות לקברו בכל שנה, ביניהם גם [[מתנגד]]ים ואנשים אשר שייכים ל[[חסידות הכללית]]. | מקובל שלפני [[הסתלקות]]ו הבטיח לעזור לכל מי שיזדקק לישועה וישתטח על קברו, באמירת כל התהלים ברציפות ב[[ערב שבת]] אחרי חצות. עקב כך עולים מאות לקברו בכל שנה, ביניהם גם [[מתנגד]]ים ואנשים אשר שייכים ל[[חסידות הכללית]]. | ||
גרסה אחרונה מ־19:52, 21 באוגוסט 2024
רבי לייב בעל היסורים הוא ר' לייב מטערקיש מאהילוב, שהיה מגדולי תלמידיו של אדמו"ר הזקן[1]. אמנם ישנם הטוענים שהוא עם ר' יהודא ליב בא"א אברהם יהושע העשל, שחתום יחד עם ממוני כולל חב"ד בחברון בשנת תקצ"ז או עם הרב ר' ליב מבעלז, המוזכר באיגרתו של ר' משה מייזליש, שהינו שוהה באה"ק.
דמותו אפופת מסתורין, ולא ידועים פרטים רבים על דמותו מעשיו ופועלו, בספר שערי ירושלים מסופר אודותיו "תחילת התיישבות האשכנזים הייתה על ידי הרב החסיד המפורסם מורנו הרב לייב מאנשי חב"ד, ונקרא רבי לייבלי מחברון וגם רבי לייב בעל ייסורין. האיש הזה היה גדול בתורה וירא אלוקים מרבים, ובסוף ימיו נסע לעיר הקודש צפת, תיבנה ותיכונן, ונפטר שמה זקן ושבע ימים, וציווה לפני מותו שכל מי שיהיה לו עת צרה, רחמנא ליצלן, ישתטח על קברו ויעזרוהו, וכן עושין עד היום".
רבי לייב היה מראשוני חסידי חב"ד שהתיישבו בחברון. לקראת זקנותו עבר לדור בעיר צפת.[2]. שמו בעל הייסורים נדבק בו, בשל ייסורים רבים אותם עבר[3]. אדמו"ר הזקן אמר עליו כי הוא מופשט לגמרי מן העולם הזה, ואף מינה אותו להדריך ולנהל את האברכים הצעירים.
מקובל שלפני הסתלקותו הבטיח לעזור לכל מי שיזדקק לישועה וישתטח על קברו, באמירת כל התהלים ברציפות בערב שבת אחרי חצות. עקב כך עולים מאות לקברו בכל שנה, ביניהם גם מתנגדים ואנשים אשר שייכים לחסידות הכללית.
הוא נפטר בשנת בט"ו חשון תקצ"ז ומנוחתו כבוד בצפת, אחרי החלקה הצבאית.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- דמותו המסתורית של ר' לייב
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, אוצר חסידי חב"ד ח"א עמ' 179-182.
הערות שוליים
- ↑ כן נוקט גם בפשטות בספר אור הגליל מהרב שלום גפנר.
- ↑ כן גם מובא בספר שערי ירושלים, שער ד'
- ↑ על הכינוי "בעל היסורים" מסופר, שפעם גבוהה רוחו של ר' לייב לדבר אודות הנהגתו של רבי נחמן מברסלב, ואחר הסתלקותו של ר' נחמן חשש ר' לייב מקפידתו, וביקש רחמי שמים שיבואו עליו ייסורים קשים, כיסורי איוב בשעתו, בכדי שיכפרו לו על כך (קובץ הערות וביאורים אהלי תורה, גליון תקיח).