כיסוי שני: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''ליקוט בענין כיסוי שני''', הערות התמימים ואנ"ש ישיבה קטנה תורת אמת גליון מ"ו עמוד 91 | *'''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/08/18-08-2024-07-44-14-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%A9-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%90%D7%9E%D7%AA.pdf ליקוט בענין כיסוי שני]''', הערות התמימים ואנ"ש ישיבה קטנה תורת אמת גליון מ"ו עמוד 91 | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מנהגי חסידים]] | [[קטגוריה:מנהגי חסידים]] | ||
[[קטגוריה:לבושים]] | [[קטגוריה:לבושים]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:20, 21 באוגוסט 2024
כיסוי שני הוא מנהג חסידי להוסיף בחבישת כיסוי ראש נוסף בשעת תפילה ולימוד תורה (בדרך כלל מגבעת קנייטש ובתפילה שחרית - טלית), מלבד כיסוי הראש הרגיל של הכיפה במהלך היום כולו (ויש הנוהגים ממידת חסידות ללכת עם כיסוי שני במשך כל היום).
חבישת המגבעת כ'כיסוי שני'[עריכה | עריכת קוד מקור]
חסידים נוהגים ללבוש את המגבעת בעיקר בשעת התפילה, כ'כיסוי שני' בנוסף לכיפה[1]. מקור הדברים הם ככול הנראה בדברי הגמרא[2] שכתבה כי תחת למצנפת של הכהן הגדול הייתה כיפת צמר, ובדברי הצמח צדק שבספרו "פסקי דינים לצמח צדק"[3] שכתב כי מנהג חסידים הראשונים היה לכסות את הראש בנוסף לכיפה שעל ראשם בכיסוי נוסף. כך גם כתבו ה'בית חדש'[4], ה'טורי זהב'[5] וה'משנה ברורה'[6] כי ראוי לנהוג שבנוסף לטלית אין להסיר את הכובע, משום שהדבר מוסיף ביראת שמים. סיבה נוספת היא, שכיוון שבתפילה יש לעמוד בצורה מכובדת, כפי שמתאים לעמוד בפני מלך או אדם חשוב – יש לחבוש גם כובע מעל הכיפה, משום שאין זה כבוד לעמוד לפני אדם חשוב כשכיפה בלבד לראשו[7].
מוסבר בחסידות כי שני הכיסויים הם בחינת שני מקיפים מבחינת חיה ויחידה, ועל ידי קישור המקיפים שבנשמה עם מקיפים גשמיים (כיפה וכובע) מתוסף יותר בהמשכה ובגילוי של שני המקיפים שבנשמה[8]. אדמו"ר הריי"צ נהג לישון עם שני כיפות (וייתכן שנהג כך לא רק בשעת השינה)[9].
הטעמים למנהג[עריכה | עריכת קוד מקור]
- להכניע לב האדם
- להבדל מהאומות שדרכם של האומות ללכת עם כיסוי[10]
- "כובד ראש טפי" המביא ליראת שמים מהשכינה שלמעלה מהראש[11]
- מידת חסידות
- ב' כיסויים זכר לשני הכתרים שבנ"י קבלו בהר סיני[12]
- כל הדורות היו כל העם בגילוי ראש ולתפילה הוסיפו כיסוי ראש וכיום שכל העם כל היום בכיסוי ראש מוסיפים לתפילה כיסוי שני
- שאם יפול הכובע או שיצטרך להוריד אותו, לא יהיה בגילוי ראש, משתמשים בכיסוי נוסף תחת הכובע
- מנהג חשיבות, כעומד לפני המלך
- שכיסוי הראש לא יטה על הראש דרך גאווה[13]
- שני כיסויים כנגד שני המוחין שהם כנגד יראה עילאה ויראה תתאה[14]
- כנגד ב' מקיפים
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ליקוט בענין כיסוי שני, הערות התמימים ואנ"ש ישיבה קטנה תורת אמת גליון מ"ו עמוד 91
הערות שוליים
- ↑ הוספה ללקוטי שיחות בחלק ט' דף 276 בשולי הגליון, ובספר המנהגים עמוד 9 בשולי הגליון, וראה כאן וכאן
- ↑ חולין קל"ח עמוד א'
- ↑ פסקי דינים לצ"צ בתחילתו
- ↑ בית חדש על על אורח חיים סימן ח' סעיף א', דיבור המתחיל 'ומכסה'
- ↑ ט"ז(מגן אברהם) על אורח חיים סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ג':"ולעניות דעתי אדרבה בא רבינו להזהיר שיהיה נזהר כל כך בכיסוי הראש שאפילו בשעה שמעוטף בטלית של מצוה צריך שלא יזוז ממנו כיסוי של ראש"
- ↑ משנה ברורה על אורח חיים סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ד':"שכיסוי זה מכניע לב האדם ומביאו לידי יראת שמים. ועיין בט"ז שדעתו נכון שלא יסיר הכובע (=כיפה) הקטן שעל ראשו בעת התפילה אף שהוא מכסה ראשו בטלית ג"כ"
- ↑ משנה ברורה, אורח חיים סימן צ"א סעיך קטן י"ב:"ובזמננו צריך להשים בעת התפילה כובע כי אין דרך לעמוד כן לפני אנשים חשובים"
- ↑ מאמר דיבור המתחיל "צוהר תעשה לתיבה" תרפ"ג - ספר המאמרים תרפ"ג עמוד ק"מ, וכן בספר המאמרים תש"ז עמוד 185, תורת מנחם התוועדויות תשמ"ח חלק ד' עמוד 164
- ↑ ימי בראשית עמוד 67, וראה שם בעמוד 75 שהכיפה הפנימית ניתנה לרב ישראל ג'ייקובסון והחיצונית לרב שמואל לויטין
- ↑ שולחן הטהור לבעל שומר אמונים מאמר הצניעות אות ד'. וראה שו"ע אדה"ז או"ח מהדו"ב סי' ב ס"ו, נדפס בלוח התיקון שבסוף שו"ע ח"א, שמביא טעם זה על כיסוי ראשון.
- ↑ מהרש"א שבת קנו, ע"ב. ועפ"ז מבאר הסיפור על אמו של ר"נ - שהוסיפה לו סודר על ראשו.
- ↑ האדמו"ר מבוטאשוטש.
- ↑ שולחן הטהור, שם.
- ↑ מדרש פנחס (קאריץ) אות ל"א.