מז'יבוז' – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 30: / שורה 30: @@
 תפילתו של הב"ח הייתה בבית הכנסת הגדול של העיר{{הערת שוליים|שכונה עוד שנים רבות לאחר-מכן "דעם בחה'ס שול".}}. פסקיו בענייני בית הכנסת עברו במסורת [[יהודי]] מזיבוז' מדור לדור{{הערת שוליים|מגורי הב"ח בעיר היו לאחר ארבעים שנה סיבה להתציישבות הבעש"ט בה - חוב' אור עולם - המודיע, [[שבועות]] [[ה'פרצת]] עמ' כ"ו.}}.
-בערך בשנת [[ש"ע]] עזב הב"ח את העיר.
+בערך בשנת [[ש"ע]] עזב הב"ח את העיר{{הערת שוליים|הב"ח נפטר בב' [[אדר]] [[ת"א]].}}.
 לאחר מכן כיהן בה הגאון ר' משה כ"ץ מחבר הספרים 'פני משה' ו'קרן אור פני משה'{{הערת שוליים|אחיינו של בעל הסמיכת חכמים}}.
@@ שורה 54: / שורה 54: @@
 בשנת [[תק"ל]] נפטרו ר' יחיאל ור' וולף ובתקל"ב נפטר ר' זלמן, ומז'יבוז' נותרה ללא מנהיג חסידי.
-==תקופת ר' ברוך==
+==תקופת נכדי הבעש"ט==
+בערך בשנת [[תקמ"ז]] הגיע למקום הרה"ק ר' [[משה חיים אפרים מסדליקוב]], בעל ה[[דגל מחנה אפרים]],נכדו של [[הבעל שם טוב]] שנולד וגדל בעיירה.
+ר' משה חיים אפריים שימש כ[[רב]] ו[[מגיד]] בעיירה, ונערץ מאד עליהם.
+אמנם, כיוון שלא הי' [[אדמו"ר]], לא נוצרה סביבו [[חסידות]], והוא שימש כמנהיג לבני עיירתו בלבד. מזיבוז' לא חזרה למעמד המרכזי שהי' לה.
+ר' אפריים נפטר בי"ז [[אייר]] [[תק"ס]].
+לאחר פטירתו פנו תושבי העיירה לאחיו, ר' [[ברוך ממז'יבוז]], שכיהן אז כ[[אדמו"ר]] ב[[טוולצ'ין]], במטרה שיקבל על-עצמו את רבנות העיירה. ר' ברוך נעתר לבקשתם, והעתיק את חצרו למזיבוז'.
+בימי הנהגת ר' ברוך פרחה מזיבוז', אלפי [[חסיד]]ים מכל רחבי וואהלין הגיעו להתברך מפיו של ר' ברוך, גדולי ישראל רבים הגיעו לחצרו על-מנת להיפגש איתו, ועשרות רבות התיישבו בעיירה כדי להיות קרובים אליו.
+מסופר{{הערת שוליים|מפי השמועה}} כי בזמן הנהגת ר' ברוך [[חסיד]]י [[חב"ד]] נמנעו מלהיכנס לעיירה, עקב המחלוקת שהייתה בין ר' ברוך ל[[אדמו"ר הזקן]].
+בשנת [[תקע"א]] [[הסתלקות|נסתלק]] ר' ברוך.
 ==תקופת האוהב ישראל==