מז'יבוז' – הבדלי גרסאות

חסיד (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
חסיד (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
[[קובץ:מזיבוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הקברות בעיירה. במרכז: אוהל הבעש"ט המשופץ.]]
[[קובץ:מזיבוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הקברות בעיירה. במרכז: אוהל הבעש"ט המשופץ.]]
[[קובץ:ביכנ בעשט מזיבוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת הישן של הבעש"ט במז'יבוז'.]]
[[קובץ:ביכנ בעשט מזיבוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת הישן של הבעש"ט במז'יבוז'.]]
'''מזיבוז'''' (ב[[אוקראינית]]: '''מיג'ביז'.''' וב[[פולין|פולנית]] '''מינדז'יבוז'.''' היא) עיירה [[יהודי]]ת ב[[פודליה]], שהייתה שנים רבות מרכז של [[תורה]] ו[[חסידות]]. בפי היהודים היא כונתה '''[[ציון]] של [[פודליה]]'''{{הערת שוליים|ראה שרי המאה ח"ג פ"א}} ו'''די קליינע ארץ ישראל''' (=[[ארץ ישראל]] הקטנה{{הערת שוליים|ראה בחוברת 'אחד הי' ואחריו לא יהי'.', [[שבועות]] [[תש"ע]] עמ' 14.}}).
'''מזיבוז'''' (ב[[אוקראינית]]: '''Меджибіж''' (מְיֶג'יבּיז'); ב[[פולנית]]: '''Międzybóż''' (מְיֶנְדְזִ'יבּוּז'); ב[[יידיש]]: '''מעזשביזש''') היא עיירה [[יהודי]]ת בצפון [[פודליה]]{{הערת שוליים|כיום היא במחוז חלמניקי שב[[פולין]].}}, שהייתה שנים רבות מרכז של [[תורה]] ו[[חסידות]]. בפי היהודים היא כונתה '''[[ציון]] של [[פודליה]]'''{{הערת שוליים|ראה שרי המאה ח"ג פ"א}} ו'''די קליינע ארץ ישראל''' (=[[ארץ ישראל]] הקטנה{{הערת שוליים|ראה בחוברת 'אחד הי' ואחריו לא יהי'.', [[שבועות]] [[תש"ע]] עמ' 14.}}).


==שמה==
==שמה==


שמה של העיירה הוא שילוב של המילה "מז'י" - בין, '''בוז''' כיניו של נהר בוג-בוז'וק המקיף אותה.
שמה של העיירה הוא שילוב של המילה "'''מז'י'''" - בין, "'''בוז'''" כיניו של נהר בוג-בוז'וק המקיף אותה.


==מיקומה==
==מיקומה==
שורה 34: שורה 34:
לאחר מכן כיהן בה הגאון ר' משה כ"ץ מחבר הספרים 'פני משה' ו'קרן אור פני משה'{{הערת שוליים|אחיינו של בעל הסמיכת חכמים}}.
לאחר מכן כיהן בה הגאון ר' משה כ"ץ מחבר הספרים 'פני משה' ו'קרן אור פני משה'{{הערת שוליים|אחיינו של בעל הסמיכת חכמים}}.


[[פרעות ת"ח ות"ט]] חוללו חורבן בקרב תושביה היהודים של מזיבוז'. בשנת [[ת"ח]] תקפו גדודי הקוזאקים בראשותו של [[בוגדן חלמניצקי]] ימ"ש את העיר ורצחו הרבה יהודים. בשנת [[ת"ט]] חזרו הקוזאקים לעיר, השמידו את רוב היהודים ושרפו את בתי העיר{{הערת שוליים|בספריי הסטוריה הכללית של ישנו דיון סוער מי הי' הגורם לנפילת העיר המבוצרת. היו שהעלו השארה ששומרי העיר האנטישמים נטשו את מצודות העיר בשל שנאתם ליהודים.}}.
[[פרעות ת"ח ות"ט]] חוללו חורבן בקרב תושביה היהודים של מזיבוז'. בשנת [[ת"ח]] תקפו גדודי הקוזאקים בראשותו של [[בוגדן חלמניצקי]] ימ"ש את העיר ורצחו הרבה יהודים. בחודש [[תמוז]] [[ת"ט]] חזרו הקוזאקים לעיר, השמידו את רוב היהודים ושרפו את בתי העיר{{הערת שוליים|בספריי הסטוריה הכללית של ישנו דיון סוער מי הי' הגורם לנפילת העיר המבוצרת. היו שהעלו השארה ששומרי העיר האנטישמים נטשו את מצודות העיר בשל שנאתם ליהודים.}}.


לאחר מספר שנים חזרו [[יהודי]]ם להתיישב בעיר. בראש הקהילה עמד רבי [[צבי אפקטז]]{{הערת שוליים|כרב מטעם הממשלה כיהן ר' [[בעריש ביילואויס]].}} וכ[[מו""צ]] כיהן רבי [[יעקב יהודה לייב ממז'יבוז']].
לאחר מספר שנים חזרו [[יהודי]]ם להתיישב בעיר. בראש הקהילה עמד רבי [[צבי אפקטז]]{{הערת שוליים|כרב מטעם הממשלה כיהן ר' [[בעריש ביילואויס]].}} וכ[[מו""צ]] כיהן רבי [[יעקב יהודה לייב ממז'יבוז']].
שורה 48: שורה 48:
בזמן מגורי [[הבעש"ט]] בעיר זכתה העיר לפרסום אדיר. בכל ימות השנה היא המתה [[יהודי]]ם ושאינם יהודים, שבהו להסתופף בצל [[הבעש"ט]] ולקבל את ברכתו.
בזמן מגורי [[הבעש"ט]] בעיר זכתה העיר לפרסום אדיר. בכל ימות השנה היא המתה [[יהודי]]ם ושאינם יהודים, שבהו להסתופף בצל [[הבעש"ט]] ולקבל את ברכתו.


באותו זמן הי' בית מדרשו של הבעש"ט [[בית המקדש]] של הדור ההוא{{הערת שוליים|ראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], [[תשנ"ב]].}} והבחינה הרוחנית של [[לוחות הברית]] שרתה בו{{הערת שוליים|מחלומו של ר' [[זאב וולף קיצס]], הובא בס' [[שמועות וסיפורים]] ל[[חסיד]] ר' [[רפעל נחמן הכהן]], ח"ב.}}.
באותו זמן הי' בית מדרשו של הבעש"ט [[בית המקדש]] של הדור ההוא{{הערת שוליים|ראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], [[תשנ"ב]].}} והבחינה הרוחנית של [[לוחות הברית]] שרתה בו{{הערת שוליים|מחלומו של ר' [[זאב וולף קיצס]], הובא בס' [[שמועות וסיפורים]] ל[[חסיד]] ר' [[רפאל נחמן הכהן]], ח"ב.}}.
 
ב[[ו' סיוון תק"כ|ו' סיוון[[ [[תק"כ]] [[הסתלקות|נסתלק]] [[הבעש"ט]]{{ראה בארוכה ב[[ספר התולדות הבעל שם טוב]] מאת [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] בפרק 'הסתלקותו'.}}, ומנחותו כבוד במרכז בית החיים של העיירה{{הערת שוליים|בנשים האחרונת שיפץ אדם בשם ישראל מאיר גבאי העומד בראש ארגון בשם 'אהלי צדיקים', השייך לזרם הספרדי ב[[חסידות ברסלב]] את האוהל ובנה שם בניין גדול ומפואר.}}. בנו, [[רבי צבי]], המשיך להנהיג את [[תנועת החסידות]] בעיירה, עד ל[[ז' סיון תקכ"א]], בה מסר את הנהגת החסידות ל[[המגיד ממזריטש]] בהוראת אביו בחלום. המגיד העתיק את מושבו ואת מרכז [[תנועת החסידות]] ל[[מזריטש]], ור' צבי העתיק את מושבו ל[[פינסק]]. ב[[מז'יבוז]] נותרו ר' [[זאב וולף קיצס]], חתן הבעש"ט ר' [[יחיאל אשכנזי]], רעייתו מרת אדל ומספר [[חסיד]]ים שנותרו בעיירה. בין השנים [[תקכ"ז]] - [[תקל"ב]] שהה בעיירה גם ה[[צדיק]] ר' [[זלמן לוצק]], מתלמידי [[הבעש"ט], אך למרות זאת איבזה מז'יבוז' ממרכזיותה.
 
בשנת [[תק"ל]] נפטרו ר' יחיאל ור' וולף ובתקל"ב נפטר ר' זלמן, ומז'יבוז' נותרה ללא מנהיג חסידי.
 
==תקופת ר' ברוך==
 
==תקופת האוהב ישראל==
 
==שושלת מז'יבוז'==
 
==מזיבוז' בשואה==
 
==מזיבוז' כיום==
 
==לקריאה נוספת==
 
==מקורות==


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}