סליחות: הבדלים בין גרסאות בדף
(הפניה לדף חודש אלול (מנהגים)) |
(ומצפים תמיד לישועה (בוט החלפות) הגם שאין לי טענות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ב[[חודש אלול]] נהוג לומר סליחות בכל תפוצות ישראל, כחלק מעבודת התשובה. | |||
על החסיד רבי [[יעקב לייב]] מסופר, כי היה בוכה רבות באמירת הסליחות. כששאלוהו למה הוא בוכה, הוא ענה: חלילה, איני בוכה, אני מנגב את הבוץ שהצטבר במשך ימות השנה. | |||
[[אדמו"ר הריי"צ]] הפליא בזאת את תמימותו של יהודי פשוט. בהסברו של אותו רבי יעקב לייב, מונח הסברו העמוק של אדמו"ר האמצעי{{הערת שוליים|1=[[דרך חיים]] ד"א ס"ג.}} על הפסוק "אם תכבסי בנתר", שישנן דמעות המיועדות לכיבוס הנשמה, ולא ההתרגשות בהם היא העיקר. {{הערת שוליים|1=[ספר השיחות]] [[תש"ג]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15834&st=&pgnum=104 עמ' תק"ד תק"ה].}} | |||
== מנהגי חב"ד == | |||
מנהגנו לומר הסליחות בשבוע של ראש־השנה או בשבוע שלפניו — ודלא כמ"ש ב[[לקוטי תורה]]<ref>דברים יד, א.</ref>: ״ולכן אומרים סליחות וי״ג מדות מראש־חודש אלול ואילך״<ref>לקוטי־שיחות, ט, עמ׳ 458, וכמה כת״י של מאמר זה בלקו״ת גורסים: ״ולכן יש נוהגים לומר סליחות מראש־חודש״ - לקוטי־שיחות, שם, עמ׳ 311.</ref>. | |||
==סדר הסליחות== | |||
סדר הסליחות לקודם ראש־השנה — שהורה כ״ק מו״ח אדמו״ר [מוהריי״צ] — הוא מתאים לסדר במחזור 'כל בו, ולמנהג ליטא־רייסיךזאמוט, בשינויים קלים<ref>׳ליקוט טעמים ומקורות׳ לסליחות.</ref>. | |||
בליובאוויטש היה הכל מסודר באמירת הפזמונים שבסליחות ובמחזור. היו פזמונים קבועים שנהגו לאומרם. פעם, באמירת הסליחות, דילג החזן על אחד הפזמונים שנהגו לאומרו. בשעת מעשה עמד הרבי, אאמו״ר [מוהרש״ב], באמצע האמירה, וכשסיים שאל האם אמרו אותו פזמון. כשהשיבוהו בשלילה ציוה לחזור ולאומרו. ודיבר על כך שעתה אין אומרים את מה שצריכים לומר וכו׳. ואמר, שכבר כמה פעמים רצה לסדר את הדברים שיש לאומרם בסליחות ובמחזור, אלא שמצד דוחק הזמן אין זה בא לפועל<ref>ס׳ השיחות [[תרצ"ז]], עמ׳ 155.</ref>. | |||
״הנשמה לך״ — הש״ץ מתחיל בקול רם<ref>׳[[ליקוט טעמים ומקורות]].׳</ref>. | |||
כשמתחילין סליחה אומרים ״אלקינו ואלקי אבותינו״, חוץ מסליחה המתחלת בשם <ref>מגן־אברהם, סוף סי׳ תקפא.</ref>. אבל בסליחה המתחלת ״אדון״, אומרים ״אלקינו ואלקי אבותינו״ <ref>אשל־אברהם להגה״צ מבוטשאטש). וראה לקוטי־תורה, דברים, סג רע״א. ליקוט טעמים ומקורות.</ref>. | |||
הנוסח ב״א־ל מלך יושב״ — ״'''ו'''מתנהג בחסידות״, בתוספת וא״ו<ref>על־פי ה׳הוספה׳ ללקוטי מנהגים, וס׳ המנהגים.</ref>. | |||
את פסוקי ״שמע קולנו״ אומרים פסוק בפסוק — חזן וקהל — עד הפסוק ״אל תעזבנו״ ולא עד בכלל<ref>׳ליקוט טעמים ומקורות, ממטה אפרים תקפא, יח.</ref>. | |||
בסליחות אין אומרים וידוי — ״אשמנו בגדנו״ כו׳ — אלא רק פעם אחת<ref>ס׳ המנהגים.</ref>. | |||
בסליחות אין נופלין על פניהם<ref>ס׳ המנהגים.</ref>. | |||
אומרים קדיש ״תתקבל״ אחר הסליחות, גם אם מתפללים שחרית מיד אחריהן<ref>׳ליקוט טעמים ומקורות׳.</ref>. | |||
בסיום הסליחות נוהגים אנ״ש לשיר את ״רחמנא דעני״ וכו׳ בניגון שלימד הרבי בשמחת־תורה תש״כ. גם בבית־מדרשו של הרבי נהגו כן, והרבי היה מעודד את השירה כדרכו בקודש. | |||
בשאלתו על מנהגנו שלא לומר פסוקי ״זכור ברית״ בערב ראש־השנה, ועד״ז הוא גם השאלה בחידוש דאמירת ״ויאמר דוד אל גד״ — הקושיא שרושם שאלתי את כ״ק מו״ח אדמו״ר [מוהריי״צ] בעת שסידר רשימת סדר הסליחות, ואמר שלמרות הקושיא, אבל כן נוהגין<ref>אגרות־קודש אדמו"ר מה"מ, יח, עמ׳ ע.</ref>. | |||
הסליחות בשאר הימים (מלבד מוצאי שבת סליחות) — באשמורת הבוקר<ref>ספר המנהגים.</ref>. | |||
== סליחות בעשרת ימי תשובה == | |||
אין המנהג בחב"ד לומר סליחות בעשרת ימי תשובה. בטעם דבר זה אמר הצמח צדק הצ"צ: עד כאן (עד ר"ה) מצות אמירה, ומכאן ואילך מצות עשיה". | |||
על אף שנשיאי חב"ד לא היו אומרים סליחות, היו נשי הנשיאים, [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית הצדקנית מרת רבקה אשת מהר"ש]], [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא אשת הצמח צדק]], ו[[הרבנית שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית הצדקנית מרת שיינא אשת אדמו"ר האמצעי]], כן אומרים סליחות.<ref> [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/maftechot/1/21&search=%D7%97%D7%AA%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 ספר השיחות מוהרייצ, תש"ח]</ref> | |||
גרסה מ־02:30, 27 במאי 2010
בחודש אלול נהוג לומר סליחות בכל תפוצות ישראל, כחלק מעבודת התשובה.
על החסיד רבי יעקב לייב מסופר, כי היה בוכה רבות באמירת הסליחות. כששאלוהו למה הוא בוכה, הוא ענה: חלילה, איני בוכה, אני מנגב את הבוץ שהצטבר במשך ימות השנה.
אדמו"ר הריי"צ הפליא בזאת את תמימותו של יהודי פשוט. בהסברו של אותו רבי יעקב לייב, מונח הסברו העמוק של אדמו"ר האמצעי[1] על הפסוק "אם תכבסי בנתר", שישנן דמעות המיועדות לכיבוס הנשמה, ולא ההתרגשות בהם היא העיקר. [2]
מנהגי חב"ד
מנהגנו לומר הסליחות בשבוע של ראש־השנה או בשבוע שלפניו — ודלא כמ"ש בלקוטי תורה[3]: ״ולכן אומרים סליחות וי״ג מדות מראש־חודש אלול ואילך״[4].
סדר הסליחות
סדר הסליחות לקודם ראש־השנה — שהורה כ״ק מו״ח אדמו״ר [מוהריי״צ] — הוא מתאים לסדר במחזור 'כל בו, ולמנהג ליטא־רייסיךזאמוט, בשינויים קלים[5].
בליובאוויטש היה הכל מסודר באמירת הפזמונים שבסליחות ובמחזור. היו פזמונים קבועים שנהגו לאומרם. פעם, באמירת הסליחות, דילג החזן על אחד הפזמונים שנהגו לאומרו. בשעת מעשה עמד הרבי, אאמו״ר [מוהרש״ב], באמצע האמירה, וכשסיים שאל האם אמרו אותו פזמון. כשהשיבוהו בשלילה ציוה לחזור ולאומרו. ודיבר על כך שעתה אין אומרים את מה שצריכים לומר וכו׳. ואמר, שכבר כמה פעמים רצה לסדר את הדברים שיש לאומרם בסליחות ובמחזור, אלא שמצד דוחק הזמן אין זה בא לפועל[6].
״הנשמה לך״ — הש״ץ מתחיל בקול רם[7].
כשמתחילין סליחה אומרים ״אלקינו ואלקי אבותינו״, חוץ מסליחה המתחלת בשם [8]. אבל בסליחה המתחלת ״אדון״, אומרים ״אלקינו ואלקי אבותינו״ [9].
הנוסח ב״א־ל מלך יושב״ — ״ומתנהג בחסידות״, בתוספת וא״ו[10].
את פסוקי ״שמע קולנו״ אומרים פסוק בפסוק — חזן וקהל — עד הפסוק ״אל תעזבנו״ ולא עד בכלל[11].
בסליחות אין אומרים וידוי — ״אשמנו בגדנו״ כו׳ — אלא רק פעם אחת[12].
בסליחות אין נופלין על פניהם[13].
אומרים קדיש ״תתקבל״ אחר הסליחות, גם אם מתפללים שחרית מיד אחריהן[14].
בסיום הסליחות נוהגים אנ״ש לשיר את ״רחמנא דעני״ וכו׳ בניגון שלימד הרבי בשמחת־תורה תש״כ. גם בבית־מדרשו של הרבי נהגו כן, והרבי היה מעודד את השירה כדרכו בקודש.
בשאלתו על מנהגנו שלא לומר פסוקי ״זכור ברית״ בערב ראש־השנה, ועד״ז הוא גם השאלה בחידוש דאמירת ״ויאמר דוד אל גד״ — הקושיא שרושם שאלתי את כ״ק מו״ח אדמו״ר [מוהריי״צ] בעת שסידר רשימת סדר הסליחות, ואמר שלמרות הקושיא, אבל כן נוהגין[15].
הסליחות בשאר הימים (מלבד מוצאי שבת סליחות) — באשמורת הבוקר[16].
סליחות בעשרת ימי תשובה
אין המנהג בחב"ד לומר סליחות בעשרת ימי תשובה. בטעם דבר זה אמר הצמח צדק הצ"צ: עד כאן (עד ר"ה) מצות אמירה, ומכאן ואילך מצות עשיה".
על אף שנשיאי חב"ד לא היו אומרים סליחות, היו נשי הנשיאים, הרבנית הצדקנית מרת רבקה אשת מהר"ש, הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא אשת הצמח צדק, והרבנית הצדקנית מרת שיינא אשת אדמו"ר האמצעי, כן אומרים סליחות.[17]
- ↑ דרך חיים ד"א ס"ג.
- ↑ [ספר השיחות]] תש"ג עמ' תק"ד תק"ה.
- ↑ דברים יד, א.
- ↑ לקוטי־שיחות, ט, עמ׳ 458, וכמה כת״י של מאמר זה בלקו״ת גורסים: ״ולכן יש נוהגים לומר סליחות מראש־חודש״ - לקוטי־שיחות, שם, עמ׳ 311.
- ↑ ׳ליקוט טעמים ומקורות׳ לסליחות.
- ↑ ס׳ השיחות תרצ"ז, עמ׳ 155.
- ↑ ׳ליקוט טעמים ומקורות.׳
- ↑ מגן־אברהם, סוף סי׳ תקפא.
- ↑ אשל־אברהם להגה״צ מבוטשאטש). וראה לקוטי־תורה, דברים, סג רע״א. ליקוט טעמים ומקורות.
- ↑ על־פי ה׳הוספה׳ ללקוטי מנהגים, וס׳ המנהגים.
- ↑ ׳ליקוט טעמים ומקורות, ממטה אפרים תקפא, יח.
- ↑ ס׳ המנהגים.
- ↑ ס׳ המנהגים.
- ↑ ׳ליקוט טעמים ומקורות׳.
- ↑ אגרות־קודש אדמו"ר מה"מ, יח, עמ׳ ע.
- ↑ ספר המנהגים.
- ↑ ספר השיחות מוהרייצ, תש"ח