צבי הירש (בן הבעל שם טוב): הבדלים בין גרסאות בדף
(הזיידע שלי 'שווה' הרבה יותר מערך שכולל תיאור ספרותי של אירוע אחד...) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''צבי''' היה בנו של [[הבעל שם טוב]]. | רבי '''צבי הירש''' היה בנו של [[הבעל שם טוב]], ו[[אדמו"ר]] ממעז'יבוז'-פינסק. | ||
מיד בתום ה'שבעה' על הבעל שם טוב, מינו [[:קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב|תלמידי הבעל שם טוב]], 'חבריא קדישא' עליהם לנשיא ומנהיג את רבי צבי, שהסכים לשאת על שכמו את נזר הנשיאות. | מיד בתום ה'שבעה' על הבעל שם טוב, מינו [[:קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב|תלמידי הבעל שם טוב]], 'חבריא קדישא' עליהם לנשיא ומנהיג את רבי צבי, שהסכים לשאת על שכמו את נזר הנשיאות. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
"היום בא אלי אבי הקדוש, והודיע לי כי הפמליה של מעלה עם משמשיה שהיו רגילים להיות אצלו, עברו לתלמיד הקדוש, מרנא ורבנא [[המגיד ממזריטש|רבי בער'ניו בן רבי אברהם]]. על כן - אמר לי אבא - תמסור לו את הנשיאות במעמד כל ה'חבריא קדישא', והוא ישב על מקומי בראש השולחן וינהיג בתבונה את עדת החסידות". | "היום בא אלי אבי הקדוש, והודיע לי כי הפמליה של מעלה עם משמשיה שהיו רגילים להיות אצלו, עברו לתלמיד הקדוש, מרנא ורבנא [[המגיד ממזריטש|רבי בער'ניו בן רבי אברהם]]. על כן - אמר לי אבא - תמסור לו את הנשיאות במעמד כל ה'חבריא קדישא', והוא ישב על מקומי בראש השולחן וינהיג בתבונה את עדת החסידות". | ||
מבלי אומר פשט את בגדו העליון, עטפו, ובירכו בברכת "מזל טוב". בו ברגע נשתלהבו פניו של רבי דב בער, ובדחילו התיישב על כסא המנהיג - ראש ונשיא חדש לעדת החסידות. | מבלי אומר פשט את בגדו העליון, עטפו, ובירכו בברכת "מזל טוב". בו ברגע נשתלהבו פניו של רבי דב בער, ובדחילו התיישב על כסא המנהיג - ראש ונשיא חדש לעדת החסידות. | ||
מיד לאחר מכן עבר לעיירה [[פינסק]] שם הנהיג חצר [[חסיד]]ית משלו, ובה הסתופפו מאות [[חסיד]]ים. | |||
נפטר ביום ז' [[טבת]] [[תק"מ]], ומנוחתו כבוד בפינסק. | |||
{{ערך חסר}} | {{ערך חסר}} | ||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"רי החסידות הכללית]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"רי החסידות הכללית]][[קטגוריה:רבנים]] | ||
גרסה מ־12:16, 21 במאי 2010
רבי צבי הירש היה בנו של הבעל שם טוב, ואדמו"ר ממעז'יבוז'-פינסק.
מיד בתום ה'שבעה' על הבעל שם טוב, מינו תלמידי הבעל שם טוב, 'חבריא קדישא' עליהם לנשיא ומנהיג את רבי צבי, שהסכים לשאת על שכמו את נזר הנשיאות.
שתקן ומופנם היה רבי צבי. הוא לא הנהיג את העדה בדברי תורה ובקבלת קהל, כי אם בינו לבין עצמו. מרובה הייתה שתיקתו על דיבוריו.
אותה שנת הסתלקות היתה שנה קשה מנשוא. אמנם צדיק מופלג היה רבי צבי, אולם לא היו לו את הכוחות ותעצומות הנפש, להניף בגאון את נס המערכה.
שנה תמימה חלפה, ובחג השבועות תקכ"א, ישבו תלמידי ה'חבריא קדישא' בסעודת חג, כאשר בראש השולחן יושב רבי צבי, והוא לבוש בבגדי השיראין של אביו.
לפתע קם ממקומו רבי צבי, המנהיג ואמר:
"היום בא אלי אבי הקדוש, והודיע לי כי הפמליה של מעלה עם משמשיה שהיו רגילים להיות אצלו, עברו לתלמיד הקדוש, מרנא ורבנא רבי בער'ניו בן רבי אברהם. על כן - אמר לי אבא - תמסור לו את הנשיאות במעמד כל ה'חבריא קדישא', והוא ישב על מקומי בראש השולחן וינהיג בתבונה את עדת החסידות".
מבלי אומר פשט את בגדו העליון, עטפו, ובירכו בברכת "מזל טוב". בו ברגע נשתלהבו פניו של רבי דב בער, ובדחילו התיישב על כסא המנהיג - ראש ונשיא חדש לעדת החסידות.
מיד לאחר מכן עבר לעיירה פינסק שם הנהיג חצר חסידית משלו, ובה הסתופפו מאות חסידים.