ספר תורה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרבי והתורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק בידו ספר תורה]] | |||
'''ספר תורה''', הינו ספר העשוי מקלף, שהינו עור של בהמה שעובד היטב, ונכתב על ידי דיו מיוחד, ועל ידי שרטוט שורות. | '''ספר תורה''', הינו ספר העשוי מקלף, שהינו עור של בהמה שעובד היטב, ונכתב על ידי דיו מיוחד, ועל ידי שרטוט שורות. | ||
| שורה 5: | שורה 6: | ||
== כתיבת ספר תורה == | == כתיבת ספר תורה == | ||
ישנה | ישנה מצווה מיוחדת של כתיבת ספר תורה, "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל". למרות שישנה מחלוקת בין פוסקי ההלכה לדיני המצווה בימינו, וישנם הסבורים שמקיימים את המצווה על ידי קניית ספרי קודש, בהם אפשר לקיים את מטרת המצווה - "ולמדה את בני ישראל" - שהיא לימוד התורה, אך הרבי הורה כי כל ילדי ישראל ישתתפו במצווה מיוחדת של כתיבת ספר תורה, כאשר כל ילד משלם את עלותו של אות אחת וזוקף אותה לזכותו. | ||
== המטפחת == | == המטפחת == | ||
| שורה 16: | שורה 17: | ||
== קריאת התורה == | == קריאת התורה == | ||
התורה מחולקת לכשישים פרשיות, ומדי שבת קוראים בספר התורה פרשה אחת או שנים. על פי תקנת עזרא הסופר, קוראים בתורה גם בימי שני וחמישי{{הערת שוליים| | התורה מחולקת לכשישים פרשיות, ומדי שבת קוראים בספר התורה פרשה אחת או שנים. על פי תקנת עזרא הסופר, קוראים בתורה גם בימי שני וחמישי{{הערת שוליים|בבא קמא פב, א.}}, אם כי בימים אלו אין קוראים את כל הפרשה, אלא חלק קטן ממנה. חילוק נוסף קיים, שבשבשת קוראים לכל הפחות שבעה קרואים לקרוא בספר התורה, בעוד שבימי החול ישנם שלושה קרואים בלבד. '''לערך מורחב: [[קריאת התורה]].''' | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־07:50, 18 במאי 2010
ספר תורה, הינו ספר העשוי מקלף, שהינו עור של בהמה שעובד היטב, ונכתב על ידי דיו מיוחד, ועל ידי שרטוט שורות.
בספר מופיעה כל חמשה חומשי התורה, ואם חסר אות אחת מהתורה, הספר הינו פסול לחלוטין.
כתיבת ספר תורה
ישנה מצווה מיוחדת של כתיבת ספר תורה, "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל". למרות שישנה מחלוקת בין פוסקי ההלכה לדיני המצווה בימינו, וישנם הסבורים שמקיימים את המצווה על ידי קניית ספרי קודש, בהם אפשר לקיים את מטרת המצווה - "ולמדה את בני ישראל" - שהיא לימוד התורה, אך הרבי הורה כי כל ילדי ישראל ישתתפו במצווה מיוחדת של כתיבת ספר תורה, כאשר כל ילד משלם את עלותו של אות אחת וזוקף אותה לזכותו.
המטפחת
על פי ההלכה, דרוש כי לספר התורה תהיה מטפחת ואסור לאוחזו ערום.
ישנם שלושה אופנים כיצד ללמוד את מהותה של המטפחת של ספר התורה. א. המטפחת דבר הנוגע ל"גברא", האדם האוחז בספר תורה, שיוכל לאחוז את הספר. ב. המטפחת נוגעת ל"חפצא" של ספר התורה, ומיועדת לשמור ולהרבות בכבודה. (ובסוגריים מוסיף הרבי, כי יש גם לחקור אם מטפחת מיועדת להוסיף על כבוד הספר - "חיובי", או "שלילי" - מניעת בזיון הספר). ג. הדבר אינו נוגע רק לכבוד הספר, אלא לעצם קדושתו, ועל דרך הגליו הריק שסביב ספר התורה, הנהפך להיות חלק ממנו.
הרבי מכריע בדרך השלישית, כי המטפחת היא אכן דבר בלתי נפרד מקדושת הספר.{{להרחבה ראה ביאורים במסכת#כאן.}}
קריאת התורה
התורה מחולקת לכשישים פרשיות, ומדי שבת קוראים בספר התורה פרשה אחת או שנים. על פי תקנת עזרא הסופר, קוראים בתורה גם בימי שני וחמישי[1], אם כי בימים אלו אין קוראים את כל הפרשה, אלא חלק קטן ממנה. חילוק נוסף קיים, שבשבשת קוראים לכל הפחות שבעה קרואים לקרוא בספר התורה, בעוד שבימי החול ישנם שלושה קרואים בלבד. לערך מורחב: קריאת התורה.
הערות שוליים
- ↑ בבא קמא פב, א.