ראש חודש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
בשנת [[תש"נ]] עורר הרבי, שבכל ראש חודש יתאספו יהודים יחד לערוך [[התוועדויות]], ולקשר זאת עם נתינת [[צדקה]]<REF>שלשלת היחס עמ' 35.</REF>. | בשנת [[תש"נ]] עורר הרבי, שבכל ראש חודש יתאספו יהודים יחד לערוך [[התוועדויות]], ולקשר זאת עם נתינת [[צדקה]]<REF>שלשלת היחס עמ' 35.</REF>. | ||
במכתבו של הרבי הריי"צ בקובץ מכתבים כתב: "מנהג עתיק ללמוד בכל ראש חודש פסוק אחד עם פירוש [[רש"י]]. | |||
ואפשר להוסיף, עם עוד פירושים, מהקאפיטל ב[[תהילים]] שהוא מסומן במספר שנות חייו. ואם הקאפיטל מחזיק פחות מי"ב פסוקים, וכן בשנת העיבור, אז כופלים שיעלה במספר חודשי השנה, ואם הוא מרובה בפסוקים אזי לומדים שניים או יותר פסוקים בכל ראש חודש". | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]] | [[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]] | ||
גרסה מ־19:45, 14 במאי 2010
ראש חודש הינו יום חג - קטן על פי ההלכה. אומרים הלל ומוסף, ומצווה להרבות בו בסעודה.
בשנת תש"נ עורר הרבי, שבכל ראש חודש יתאספו יהודים יחד לערוך התוועדויות, ולקשר זאת עם נתינת צדקה[1].
במכתבו של הרבי הריי"צ בקובץ מכתבים כתב: "מנהג עתיק ללמוד בכל ראש חודש פסוק אחד עם פירוש רש"י.
ואפשר להוסיף, עם עוד פירושים, מהקאפיטל בתהילים שהוא מסומן במספר שנות חייו. ואם הקאפיטל מחזיק פחות מי"ב פסוקים, וכן בשנת העיבור, אז כופלים שיעלה במספר חודשי השנה, ואם הוא מרובה בפסוקים אזי לומדים שניים או יותר פסוקים בכל ראש חודש".
הערות שוליים
- ↑ שלשלת היחס עמ' 35.