חינוך: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | |||
חינוך היא מצווה מדרבנן. | חינוך היא מצווה מדרבנן. |
גרסה מ־18:41, 10 במאי 2010
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | |||
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
חינוך היא מצווה מדרבנן.
חוב גמור
בהיום יום[1] כתוב: כשם שהנחת תפילין בכל יום הוא מצווה דאורייתא על כל יהודי, ללא חילוק בין גדול שבתורה לבין איש פשוט, כך הוא חוב גמור על כל יהודי לחשוב כל יום חצי שעה אודות חינוך הילדים ולעשות הכל, מה שבכוחו לעשות ויותר מכפי כוחו, לראות לפעול אצל הילדים, שילכו בדרך בהם מדריכים אותם.
על מי מוטל המצווה
ישנה מחלוקת ראשונים אם המצווה מוטל על האב, או גם על המתחנך עצמו.
הרבי מבהיר בשיחות, שכיום המצווה היא לא רק על האב, אלא גם ובעיקר על האם הנמצאת סמוך לילדים במשך היום.
מתי חלה המצווה
כאשר היה אדמו"ר הריי"צ בן שבע שנים הורה לו אדמו"ר הרש"ב שכאשר ירצה לאכול ביום הכיפורים יבוא לפניו ויבקש ממנו דווקא לאכול. בפועל התענה אדמו"ר הריי"צ באותה שנה.
חסידים הקשו, אם אדמו"ר הרש"ב רצה שאדמו"ר הריי"צ יתענה, למה ציווה עליו לבוא לפניו כשירצה לאכול? ויש שביארו כי חובת החינוך חלה דווקא בשעת המעשה כשמתעוררת חובת החינוך, ולכן רצה אדמו"ר הרש"ב שכאשר ירצה בנו לאכול יבוא לפניו, ואז יחנכו אדמו"ר רהש"ב בדין תענית שעות שחייבים לחנך את הבנים מדין חינוך. [2].
ראה עוד
קישורים חיצונים
- פלפול אם המצווה היא מדאורייתא או מדרבנן, ליקוטי שיחות