אגרות קודש (אדמו"ר הזקן, האמצעי והצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:אגרות קודש (אדמו"רי חב"ד)" ב־"קטגוריה:אגרות קודש") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) |
||
שורה 15: | שורה 15: | ||
== המהדורה החדשה == | == המהדורה החדשה == | ||
בשנים [[תשע"ב]] - [[תשע"ג]] יצא לאור בעריכת הרב [[שלום דובער לוין]] סט 'אגרות קודש' של אדמו"רים אלו מחולק לשלושה כרכים, לכל אדמו"ר כרך בפני עצמו, עם הוספה של הרבה אגרות חדשות בהוצאה חדשה ומתוקנת עם מבוא מפורט על תוכן האגרות, תצלומים של כל האגרות שהגיעו לידינו בכתב ידם, מכתבים שאינם ידועים למי ונספחים. | בשנים [[תשע"ב]] - [[תשע"ג]] יצא לאור בעריכת הרב [[שלום דובער לוין]] סט 'אגרות קודש' של אדמו"רים אלו מחולק לשלושה כרכים, לכל אדמו"ר כרך בפני עצמו, עם הוספה של הרבה אגרות חדשות בהוצאה חדשה ומתוקנת עם מבוא מפורט על תוכן האגרות, תצלומים של כל האגרות שהגיעו לידינו בכתב ידם, מכתבים שאינם ידועים למי ונספחים. |
גרסה מ־17:21, 1 במאי 2024
הספר אגרות קודש אדמו"ר הזקן, האמצעי וה"צמח צדק" כולל מאות אגרות מאדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק בענייני תורת החסידות, ענייני הכלל וענייני הפרט, נערך על ידי הרב שלום דובער לוין.
בכל ספר 3 שערים, שער ראשון: אגרות מאדמו"ר הזקן, שער שני: אגרות מאדמו"ר האמצעי, ושער שלישי: אגרות מאדמו"ר הצמח צדק. בתור הוספה נדפסו אגרות שלא ידוע למי הם שייכים.
רקע
חלק א' כולל מאות אגרות מאדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק, בנוסף להן נדפסו בספר גם אגרות שלא ידוע מי כתבם, מהגניזה החרסונית.
יצא לאור בחודש אלול תש"מ ובשנת תשמ"ז בכרך אחד.
בשנת תשמ"א יצא קונטרס מילואים[1] מכיון שנוספו הרבה אגרות שלא ראו אור בחלק הראשון, עד שיצא לאור בשנת תשנ"ג חלק ב' כספר בפני-עצמו, הכולל מאות אגרות נוספות שנמצאו מאז.
בשנת תשפ"א יצא סט ה'אגרות קודש' בהוצאה חדשה עם תיקונים.
המהדורה החדשה
בשנים תשע"ב - תשע"ג יצא לאור בעריכת הרב שלום דובער לוין סט 'אגרות קודש' של אדמו"רים אלו מחולק לשלושה כרכים, לכל אדמו"ר כרך בפני עצמו, עם הוספה של הרבה אגרות חדשות בהוצאה חדשה ומתוקנת עם מבוא מפורט על תוכן האגרות, תצלומים של כל האגרות שהגיעו לידינו בכתב ידם, מכתבים שאינם ידועים למי ונספחים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ בקונטרס נדפסו גם אגרות מאדמו"ר מהר"ש מכיוון שאז עדיין לא יצא ספר האגרות קודש שלו.