אריה לייב קרמר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:
בהיותו נער שלחו אביו לישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]], שם הצליח בלימודיו והתחבב על [[אדמו"ר הריי"צ]] שהטיל עליו שליחויות מיוחדות.
בהיותו נער שלחו אביו לישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]], שם הצליח בלימודיו והתחבב על [[אדמו"ר הריי"צ]] שהטיל עליו שליחויות מיוחדות.


עם פרוץ [[השואה]] הצליח יחד עם קבוצה מחבריו להימלט מ[[פולין]] ולהצטרף לישיבת [[תומכי תמימים וילנא]], שם בלט כבחור מחונן וסייע בניהול הישיבה.
עם פרוץ [[השואה]] הצליח יחד עם קבוצה מחבריו להימלט מ[[פולין]]לוילנא שבליטא לאחר מכאן בין היתר בעקבות סיועו של הקונסול היפני בקובנה צ'יאונה סוגיהארה שהנפיק אשרות מעבר יפניות לאלפי פליטים יהודים עבר עם 38 תלמידי ישבת חב"ד באוצטווצק ליפן ולאחר מכן גורשו לשנחאי(ביחד אם עוד כמה מאות בחורי ישיבה נוספים, בין היתר מישיבת מיר), שם בלט כבחור מחונן וסייע בניהול הישיבה.
בתש"א בעקבות פעילות נמרצת של אגו"ח בארצות הברית  הונפקו לתלמידי ישיבת חב"ד בשנחאי תשעה ויזות קנדיות, והרבי הריי"צ הורה שהללו מיועדיים לתלמידים המבוגרים יותר שצריכים כבר להקים את ביתם.


לאחר שהצליח לצאת את [[אירופה]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] יחד עם עוד שמונה מחבריו לייסד את [[תומכי תמימים מונטריאול]].
לאחר שהגיע לקנדה נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] יחד עם שמונת הבחורים הנוספים שהגיעו משנחאי לייסד את ישיבת[[תומכי תמימים מונטריאול]].


בשנת [[תש"ז]] התחתן עם רעייתו מרת חיה זלדה, בת ר' אליהו וליבא-דבורה הלפרן, חסידי מודז'יץ שהיגרו למונטריאול מפולין{{הערה|ביחידות אצל אדמו"ר הריי"צ לה זכתה קודם החתונה, שאל אותה הרבי אם היא מרגישה מספיק מוכנה כדי לנהל בית חסידי, והיא השיבה שקיבלה את מה שדרוש לה עבור כך מהוריה.}}.
בשנת [[תש"ז]] התחתן עם רעייתו מרת חיה זלדה, בת ר' אליהו וליבא-דבורה הלפרן, חסידי מודז'יץ שהיגרו למונטריאול מפולין{{הערה|ביחידות אצל אדמו"ר הריי"צ לה זכתה קודם החתונה, שאל אותה הרבי אם היא מרגישה מספיק מוכנה כדי לנהל בית חסידי, והיא השיבה שקיבלה את מה שדרוש לה עבור כך מהוריה.}}.

גרסה מ־17:13, 30 באפריל 2024

הרב אריה לייב קרמר

הרב אריה לייב קרעמער (מכונה גם לייבל, תרע"זכ"ז חשון תש"ס) היה ממייסדי קהילת חב"ד במונטריאול יו"ר המוסדות ומעסקני חב"ד בעיר.

תולדות חיים

נולד בשנת תרע"ז בעיר חלם לאביו ר' יצחק מיכל, במשפחה שנמנתה על חסידי טריסק.

בהיותו נער שלחו אביו לישיבת תומכי תמימים אטווצק, שם הצליח בלימודיו והתחבב על אדמו"ר הריי"צ שהטיל עליו שליחויות מיוחדות.

עם פרוץ השואה הצליח יחד עם קבוצה מחבריו להימלט מפוליןלוילנא שבליטא לאחר מכאן בין היתר בעקבות סיועו של הקונסול היפני בקובנה צ'יאונה סוגיהארה שהנפיק אשרות מעבר יפניות לאלפי פליטים יהודים עבר עם 38 תלמידי ישבת חב"ד באוצטווצק ליפן ולאחר מכן גורשו לשנחאי(ביחד אם עוד כמה מאות בחורי ישיבה נוספים, בין היתר מישיבת מיר), שם בלט כבחור מחונן וסייע בניהול הישיבה. בתש"א בעקבות פעילות נמרצת של אגו"ח בארצות הברית הונפקו לתלמידי ישיבת חב"ד בשנחאי תשעה ויזות קנדיות, והרבי הריי"צ הורה שהללו מיועדיים לתלמידים המבוגרים יותר שצריכים כבר להקים את ביתם.

לאחר שהגיע לקנדה נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ יחד עם שמונת הבחורים הנוספים שהגיעו משנחאי לייסד את ישיבתתומכי תמימים מונטריאול.

בשנת תש"ז התחתן עם רעייתו מרת חיה זלדה, בת ר' אליהו וליבא-דבורה הלפרן, חסידי מודז'יץ שהיגרו למונטריאול מפולין[1].

מנהל מוסדות חב"ד מונטריאול

יום לאחר הגעתו למונטריאול, במוצאי שבת, נוסדה ישיבת תומכי תמימים מונטריאול, ולמחרת ביום ראשון, נפתח בישיבה בית הכנסת בנוסח האר"י תחת ניהולו של הרב קרמר.

על פי הוראת הרבי[2], מבין תשעת התלמידים שנשלחו לעיר מונה ר' לייבל לראש המוסדות, עמד בראש הישיבה, והקים בית כנסת ומקווה טהרה. ואת בית החינוך 'בית רבקה מונטריאול' לבנות.

ישיבת תומכי תמימים בהנהלתו לא גבתה שכר לימוד, והמוסד גדל במהירות כבר בשנים הראשונות לפעילותו, ובשנת תשט"ז מנה המוסד למעלה מחמש מאות תלמידים. בנוסף לתכנית לימודי היהדות האינטנסיבי שלה, הפעילה הישיבה מערך לימודי חול שמשכו תלמידים רבים מרקעים שונים, כאשר רוב בוגרי הישיבה המשיכו לאחר סיום הלימודים בישיבה בלימודי מקצוע.

בי"ט כסלו תשט"ז ארגן הרב קרמר את טקס חג הסמיכה הראשון בקנדה. אירוע מונומנטלי זה, שהתקיים באולם של קהילת 'ישראל הצעיר' במונטריאול, וזכה לייצוג מכובד של הקהילה היהודית במונטריאול.

בשנת תש"ל הקים בהרים את מחנה הקיץ "פרדס חנה" על שם הרבנית חנה.

ניהל את ישיבת תומכי תמימים במשך למעלה מחמישים שנה, עד לפטירתו בליל כ"ז חשון תש"ס.

רעייתו האריכה ימים ונפטרה בגיל 89 ביום כיפור תשע"ט[3].

מוסדות לזכרו

משפחתו

לקריאה נוספת

  • דוד זקליקובסקי, The People's Rabbi, סיפור תולדות חייו (אנגלית)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ביחידות אצל אדמו"ר הריי"צ לה זכתה קודם החתונה, שאל אותה הרבי אם היא מרגישה מספיק מוכנה כדי לנהל בית חסידי, והיא השיבה שקיבלה את מה שדרוש לה עבור כך מהוריה.
  2. בב' שבט תש"ד שלח אדמו"ר הריי"צ מכתב לקהילת מונטריאול, בו מינה באופן רשמי את הרב קרמר כמנהל בית הספר.
  3. מעוז חסד קישור לאתר בית חב"ד