השל"ה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
== במשנת אדמו"ר הזקן == | == במשנת אדמו"ר הזקן == | ||
אדמו"ר הזקן בשנות צעירותו, למד תדיר את ספרי השל"ה והתנהג לפי מנהגי השל"ה. בספר בית רבי מספר כי באותם ימים נהג אדמו"ר הזקן לפי מנהגי השל"ה, וגם התפלל בסידור השל"ה. אדמו"ר הריי"צ באחת משיחותיו מציין כי כבר בגיל תשע החל רבנו הזקן לנהוג לפי השל"ה. | |||
המנהג החב"די להמתין לאחר חלבי במשך שעה, הוא על פי מנהגי השל"ה. | |||
בשער [[ספר התניא]] כותב אדמו"ר הזקן כי הוא נכתב מפי ספרים וסופרים. מקובל בפי חסידים כי במילה "ספרים" התכווין אדה"ז לספרי המהר"ל והשל"ה. | בשער [[ספר התניא]] כותב אדמו"ר הזקן כי הוא נכתב מפי ספרים וסופרים. מקובל בפי חסידים כי במילה "ספרים" התכווין אדה"ז לספרי המהר"ל והשל"ה. | ||
גרסה מ־09:21, 30 באפריל 2010
רבי ישעיה הלוי הורוביץ הידוע בכינוי השל"ה הקדוש, (ה'שי"ח - ה'ש"צ). ספרו "השל"ה" הינו מספרי היסוד של תנועת החסידות.
תולדותיו
נולד בפראג בשנת ה'שי"ח (1558) לרבי אברהם הלוי הורוויץ, שהיה תלמיד הרמ"א, וחיבר את הספר "חסד לאברהם".
עוד מילדותו הצטיין השל"ה בלימודיו, למד בלובלין בישיבה שבה לימד אביו, אצל רבי שלמה לוריא (מהרש"ל) ורבי מאיר מלובלין (המהר"ם מלובלין) שהיו מגדולי רבני פולין במאה ה-16.
לאחר מכן שימש ברבנות, וכאב בית דין במקומות רבים בפולין, ליטא, גליציה, אוסטריה וגרמניה בקהילות פוזנן, מץ ופרנקפורט דמיין, ונחשב כרב מחמיר. בתקופת כהונתו בווינה נישא לחיה (בתו של ר' אברהם מויל).
לאחר שגורשו היהודים מפרנקפורט על נהר המיין, בשנת ה'שע"ד חזר לפראג ושימש שם ברבנות. אשתו הרבנית חיה נפטרה בשנת ה'ש"פ , ואז החליט לעלות לארץ ישראל, כדי לבסס ולהרחיב את היישוב היהודי בארץ, שלמען החזקתה טרח ואסף כספים עוד קודם לכן, וכן לאור אמונתו בביאת המשיח שעתידה להתרחש במאה החמישית של האלף השישי.
השל"ה יצא למסע רגלי ארוך, והגיע דרך העיר חאלב שבסוריה לירושלים, בשנת ה'שפ"א, ונתקבל בכבוד רב. בירושלים נשא אשה שנייה. לאחר שמוחמד אבן פרוק עצר חמישה עשר מנכבדי העיר ובהם השל"ה, עד שנפדו בסכום כסף גדול, עבר להתגורר בצפת שבה גר כשלוש שנים, ובטבריה שבה חי עוד חמש שנים, ובה נפטר ונקבר. צפת וטבריה היו באותם ימים מרכזים ללימוד הקבלה והשל"ה התמסר גם הוא ללימוד הקבלה ופנימיות התורה שימשה יסוד לחיבורו הגדול "שני לוחות הברית" בארץ ישראל ערך השל"ה את סידורו המפורסם "שער השמים". הוא נתן לסידורו שם זה היות ששמו ישעיהו עולה בגימטריה כמילת 'השמים' וכן בגלל שבשבוע בואו לירושלים קראו בתורה את פרשת השבוע ויצא שבה אמר יעקב "וזה שער השמים". כשנתיים לאחר בואו לארץ ישראל השלים את חיבורו הענקי "שני לוחות הברית", שנכתב כצוואה לבני משפחתו, ובו הוא מצווה להנזר מתענוגות העולם.[1]
במשנת אדמו"ר הזקן
אדמו"ר הזקן בשנות צעירותו, למד תדיר את ספרי השל"ה והתנהג לפי מנהגי השל"ה. בספר בית רבי מספר כי באותם ימים נהג אדמו"ר הזקן לפי מנהגי השל"ה, וגם התפלל בסידור השל"ה. אדמו"ר הריי"צ באחת משיחותיו מציין כי כבר בגיל תשע החל רבנו הזקן לנהוג לפי השל"ה.
המנהג החב"די להמתין לאחר חלבי במשך שעה, הוא על פי מנהגי השל"ה.
בשער ספר התניא כותב אדמו"ר הזקן כי הוא נכתב מפי ספרים וסופרים. מקובל בפי חסידים כי במילה "ספרים" התכווין אדה"ז לספרי המהר"ל והשל"ה.
אדמו"ר הרש"ב סיפר, כי אדמו"ר הזקן היה "של"ה - יוד" (איש - של"ה.) הוא היה מתפלל בסידור השל"ה, ובכוונות השל"ה.
הרבי אמר, כי אדמו"ר הרש"ב לא הקפיד לומר "השל"ה הקדוש".[2]
הערות שוליים
- ↑ ויקיפדיה.
- ↑ שיחות קודש תשל"ה עמ' ו' 21.