משתמש:צוברענגען משיח: הבדלים בין גרסאות בדף
צוברענגען משיח (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
צוברענגען משיח (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מסגרת גלריה עליונה|כותרת=ברוגים הבאים לדף המשתמש של '''צוברענגען משיח'''!}} | {{מסגרת גלריה עליונה|כותרת=ברוגים הבאים לדף המשתמש של '''צוברענגען משיח'''!}} | ||
{{חופשה חב"דפדית|אחר=[[שיחת משתמש:שיע.ק#שאלה פשוטה|זה]] ו[[שיחת משתמש:צוברענגען משיח#עזרה|זה]] וגם [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי#תיוג מפעילי מערכת]] הגדישו את הסאה. הזלזול במשתמשים שרוצים לתרום}} | |||
גרסה מ־08:36, 17 בינואר 2024
אני בחופשה חב"דפדית זה וזה וגם שיחת משתמש:חסיד של הרבי#תיוג מפעילי מערכת הגדישו את הסאה. הזלזול במשתמשים שרוצים לתרום |
צוברענגען משיח, צובראכן גלות! |
קצת עלי...
נרשמתי לחב"דפדיה בתאריך ט"ז לחודש מנחם-אב בשנת ה'תשפ"ג - (3 באוגוסט 2023, למניינם), ומאז אני משתדל לערוך ולשפר את חב"דפדיה ככל יכולתי!
משתמש:צוברענגען משיח/תבנית - יצירת ערכים
"ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא"
אמרו לנו חז"ל בגמרא: "יעקב אבינו לא מת", וממשיכים לבאר, דלכאורה קשה: "וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וכו'"? – והתירוץ על זה: "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים". ומזה מובן, שכאשר "זרעו בחיים", באופן שנקראים בשם "זרעו", אזי "אף הוא בחיים", למרות שלפני משך זמן היו כל המאורעות ד"ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא" (ואי אפשר לומר שענינים אלו לא אירעו, שהרי מקרא מלא דיבר הכתוב, כך שהתורה מעידה שאירעו ענינים אלו).
ועפ"ז מובן איך יתכן ש"ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא", ואעפ"כ "הוא בחיים": בזמן ההוא הי' מעמד ומצב שהי' יכול וצריך להיות הענין ד"ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא", ועד שהתורה ציוותה לעשות זאת, כך, שגם ענין זה הוא ממצוות התורה; אבל כאשר באים אלו שמתייחסים ליעקב, ולא עוד אלא שנקראים בשם "זרעו", הילדים שלו – אזי פועלים שמתבטל ענין המיתה אצל יעקב מלמפרע. אך לכאורה איך שייך לומר כן – כיון ש"חנטו חנטייא", איך יתבטל לאח"ז ענין המיתה?!
וזהו ש"יעקב אבינו לא מת", דאף ש"ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא", מ"מ, "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים": התכלית אצל יעקב אבינו היא – לא אכילה ושתי' וכיו"ב, ענינים גשמיים הקשורים עם הגוף, אלא – כדברי המדרש "האבות הן הן המרכבה"; כל חיי האבות – ועאכו"כ יעקב, בחיר שבאבות – היו באופן שעל ידם יתמלא רצונו של הקב"ה, וכדי למלא את שליחותו של הקב"ה בעולם הוצרך יעקב לגוף, שעל ידו התעסק תחילה עם לבן ("עם לבן גרתי", "ותרי"ג מצוות שמרתי") ואח"כ עם עשו כו', והעמיד "מטתו שלימה", ואח"כ ניטל הגוף,"חנטו חנטייא כו'", ואז לא היתה יותר אפשרות לנשמה למלא שליחותה ע"י הגוף. אבל לאחרי כן ניתוסף בנשמה הענין ד"זרעו בחיים": העובדה שהיתה "מטתו שלימה", שהעמיד את "זרעו", בנים ובני-בנים, שנתגדלו ונתחנכו באופן ש"שמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט" – פעלה בנשמת יעקב עילוי גדול יותר מאשר העבודה שהי' יכול לעשות ע"י הגוף. ולכן, הן אמת שבנוגע לגוף "חנטו חנטייא וכו'", אבל, חיי יעקב לא התבטאו בענינים הקשורים עם הגוף, אלא בענינים הקשורים עם הנשמה; ובנוגע לנשמת יעקב, הנה הענין ד"זרעו בחיים" – שזהו תכלית העילוי של כל ענין עבודת יעקב והאבות בכלל – פעל חיות בנשמת יעקב, שזהו עיקרו של יעקב. וכדברי רבינו הזקן באגה"ק סי' ז"ך – אגרת ההסתלקות – ש"חיי הצדיק אינם חיים בשריים, כי אם חיים רוחניים, שהם אמונה ויראה ואהבה"; ובזה גופא יש חילוק – אם זו עבודה בנוגע לעצמו, או שהעבודה היא להעמיד "דור ישרים יבורך", "זרעו בחיים".
וזהו מענה הגמרא: הן אמת ש"חנטו חנטייא כו'" את גופו של יעקב, אבל, חיי יעקב התבטאו בכך שהעמיד את עם ישראל, "עם" שלא יתפעל מההעלם וההסתר של העולם, ואדרבה, בעולם גופא ימשיך חיים אמיתיים (כנ"ל ס"ד), ע"י ההתקשרות עם הוי' אלקיכם, אלקים חיים, ואז, הנה "זרעו בחיים" פועל שגם יעקב חי ("אף הוא בחיים"). ומזה מובן גם בנוגע לגדולי ונשיאי ישראל בכל דור ודור, שגם אצלם היתה הנהגה כזו, שהחיות והלהט שלהם ("זייער קאָך") לא הי' בענינים הקשורים עם הגוף מצד ענינו של הגוף, אלא רק באופן שהגוף הוא ממוצע שעל ידו יכולים להמשיך אלקות בעולם, ולהעלות את העולם ולקשרו באלקות, ולכן, גם כאשר ישנו מצב שהתורה אומרת שצריך להיות "ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא", הנה לאחרי כן רואים ש"יעקב אבינו לא מת", כיון ש"זרעו בחיים". וכאשר תלמידיו ימלאו תפקידם זה, שיהיו "זרעו", עי"ז יהיו הם בחיים, ועי"ז – "אף הוא בחיים".
[ועד שיבוא הזמן שיראו זאת בגלוי בעיני בשר למטה מעשרה טפחים – כאשר נזכה לתחיית המתים, בביאת משיח צדקנו, בקרוב ממש]. וכאמור, הענין ד"זרעו בחיים" פועל ש"יעקב אבינו לא מת", אלא "הוא בחיים", וכן הוא בכל נשיא (ניצוצו של יעקב אבינו) בדורו, וכן בנשיא דורנו – שכאשר כל אחד מאתנו ימלא את חלקו ב"זרעו בחיים", אזי נפעל ש"אף הוא בחיים", וימשיך בפעולותיו באופן דהולך ומוסיף הולך ואור, עד ש"צדיק כתמר יפרח", בביאת משיח צדקנו, בקרוב ממש.
- משיחת יום ב' פ' בשלח, י' שבט ה'תשכ"ג
"זה נשאר ובכל התוקף"
"כאשר זה רגע של יום של גאולת נשיא הדור, שנשיאותו נמשכת עד סוף כל הדורות, כמדובר כמה פעמים שאף-על-פי שאצל נשיא היה "וזרח השמש ובא השמש ובא השמש וזרח השמש" אין הפירוש בזה חס-ושלום שהזרח השמש שהיה קודם לכן הלך וכאילו חס-ושלום איננה, אלא אדרבה זה נשאר ובכל התוקף."
- משיחת י' כסלו תשמ"ח (בתרגום לעברית)
"נגד נשיא דורנו"
"כאן המקום להזכיר אודות ענין בלתי רצוי הדורש תיקון..: ישנם "שפיץ-חב"ד" החושבים אלו שיודעים מה צריכים לעשות וכיצד צריכים להתנהג, וכל אלו שמסביבם, שמנסים להעיר להם לפעמים שעושים דבר בלתי רצוי – אין הדבר מועיל להם כלל, בחשבם מי הם אלו שיכולים להעיר להם, בה בשעה שאף אחד מהם אינו מגיע לדרגתם, שהרי הם "שפיץ-חב"ד!"... כוונת דברים - לאלו שכתוצאה מדיבורים שלהם, עניני דפוס שהדפיסו, או ניגונים וכו' [הערה: הכוונה כנראה להניגון "חיילי אדונינו" שהתחילו לנגן], גרמו לרחק עשרות יהודים מתורת הבעש"ט, לימוד החסידות והנהגה בדרכי החסידות... לא רק שפעולות אלו אינם מביאות לקירוב רחוקים, אלא אדרבה, עי"ז מרחקים את אלו שכבר התחילו להתקרב!... רצונך לנגן ניגון חסידי – ישנם ניגונים רבים! רצונך לדבר דברי חסידות, להפיץ דברי חסידות – ישנו ריבוי עצום של דברי חסידות! לך בדרך שסללו רבותינו נשיאינו! אף אחד אינו זקוק ל"חידושים" שלך, שהתועלת היחידה שבהם היא – מחלוקת חדשה נגד הבעש"ט ואדמו"ר הזקן, רחמנא ליצלן!... ולכן, להוי ידוע שכל מי שממשיך בפעולות אלו – הרי הוא מנגד ולוחם נגד חסידות חב"ד, נגד נשיא דורנו, הבעש"ט, עד מלכא משיחא... שרוצה וחפץ לבוא, אלא שממתין עד שיוסיפו בהפצת המעיינות חוצה, ואילו הוא – מרחק יהודים מתורת החסידות, רחמנא ליצלן!..."
- משיחת ש"פ בראשית ה'תשמ"ה
"מלחמה נגדי בפרט ובכלל"
1.שני מענות בנוגע לשליחת קונטרס שהוכיח את היות הרבי כמשיח של רשד"ב וולפא: "הנני מזהירו שיפסיק לדבר או לכתוב, ועל אחת כמה וכמה להפיץ, ועל אחת כמה וכמה להדפיס, בענייני משיח, הן בשמו והן בשם אחר, על ידי שליח וכיוצא בזה – או באיזה קונץ שיהיה, ובאיזה סגנון ואופן שיהיה. ואם חס וחלילה יעשה משהו בזה, יידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל"
2."ראו בפועל שעל ידי פעולותיו ומעשיו – הלהיב מחלוקת וכו', ומאות (ויותר) מבנ"י פסקו מללמוד דא"ח, נלחמים בהבעש"ט ותורתו בפועל... כת בי לא היה מפני חשש אולי כו' [תהיינה תוצאות שליליות], כי אם מיוסד על המפורסם שאלפים ויותר הפסיקו לימוד דא"ח ונלחמים בתורת הבעש"ט וכו' – על ידי הדיבור ופרסום הנזכר-לעיל"
- מבשר טוב, תשנ"ד, עמ' ע"ב
"נבהלנו ממכתבו"
בסיוון תשכ"ה, פרסם א' החסידים אלפי עותקים בהם הוא מפרסם שהרבי הוא מה"מ. על מעשה זה הגיב הרבי דרך המזכירות: "נבהלנו ממכתבו ובבקשה תיכף להפסיק הפצת המכתב והכרוז ולאסוף ולשלוח להמזכירות את כל הנשארים עד אחד ומטובו לאשר תיכף מילוי ההוראה האמורה. מזכירות."