משתמש:חיים נהר/פסוקים ואימרות במבט החסידות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(עריכה חלקית) |
(←תורת הנסתר: מיותר) |
||
שורה 18: | שורה 18: | ||
==תורת הנסתר== | ==תורת הנסתר== | ||
על הפסוק "'''אשר נתן לנו את תורתו'''" ביאר [[אדמו"ר הזקן]] - שנתן לנו את [[תורה|תורתו]] והלביש בה [[רצון העליון|רצונו]] וחכמתו יתברך הרי זה כאלו נתן לנו את [[עצמות ומהות|עצמו]] כביכול. כמו שאמרו חז"ל: "אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד". | על הפסוק "'''אשר נתן לנו את תורתו'''" ביאר [[אדמו"ר הזקן]] - שנתן לנו את [[תורה|תורתו]] והלביש בה [[רצון העליון|רצונו]] וחכמתו יתברך הרי זה כאלו נתן לנו את [[עצמות ומהות|עצמו]] כביכול. כמו שאמרו חז"ל: "אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד". | ||
גרסה מ־19:27, 21 באפריל 2010
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | |||
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. |
הרבה פסוקים ואמרות מקבלים גוון יחודי במבט תורת החסידות.
תפלה
- "אדון עולם[1]" - בגימטריא "אין סוף", שהוא בחינת הרצון העליון לפני שנברא העולם, שהוא אין סוף. הוא מופיע ברמז לומר, שבעולם הזה ה'אין סוף' הוא בהעלם.
- "אדיר במרום השם" זהו בחינת חכמה, שאדיר במרום י' זהו "אבי" בחינת אב שהוא חכמה.
- "אדירים משברי ים" - הם מבחינת ספירת הבינה שהם בראשי תיבות אמ"י - בחינת הבינה[2].
תורת הנגלה
- "אדם מועד לעולם, בין ער בין ישן"[3], ועל כן הוא משלם נזק כמועד. הטעם לכך, שכל תנועה של האדם, בין אם היא מתוך בחירה בין אם היא לא מתוך בחירה, היא תנועה רצונית. גם התנועה שבעת השינה, היא באה מן הדמיון שנשאר בגידי הרצון בעת השינה[4].
- "תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב" - אמרו חז"ל (ברכות נ"ז) "אל תקרי מורשה אלא מאורסה" ומפרש בספר מאה שערים: "אל תקרי מורשה" - לימוד התורה אינו כמו ירושה שאינה דורשת שום הכנה. "אלא מאורסה" - כשם שאירוסין בא ע"י קידושין, כך על האדם לקדש ולהכין עצמו ללימוד תורה, ורק אז תשתמר בקרבו.
- "אם בחוקותי תלכו" - 'אם' זה הוא לשון תחנונים כמאמר רז"ל, שכוונתו - הלואי בחוקותי תלכו. וזה שהקב"ה כביכול מתחנן לפניהם שישמרו את התורה - זה עצמו מסייע ונותן כח לאדם שיעמוד בבחירתו הטובה. ועוד זאת: אשר בחוקותי - תלכו; שנעשית הנשמה מהלך.
תורת הנסתר
על הפסוק "אשר נתן לנו את תורתו" ביאר אדמו"ר הזקן - שנתן לנו את תורתו והלביש בה רצונו וחכמתו יתברך הרי זה כאלו נתן לנו את עצמו כביכול. כמו שאמרו חז"ל: "אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד".
- "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" הוא לשון אשר נאמרת לאחר פסוק הראשון של קריאת שמע. מבואר כי ענין לשון זה הוא יחודא תתאה לעומת פסוק הראשון של קריאת שמע שהוא בבחינת יחודא עילאה.
- המצטער פטור מן הסוכה אדם שמצוות סוכה גורמת לו צער - פטור מן הסוכה.
אמרו חסידים:
המצטער - מי שמצווה -ציווי של הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו!- מסוגל לגרום לו צער-
פטור מן הסוכה אינו ראוי לשבת בתוך אור אלוקי נעלה.
- "השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך", "אתה" הוא כינוי לכנסת ישראל, היא נשמת האדם שהיא חלק אלוקה ממעל ממש.
וזאת היא חובת התפילה, "לשמוע" ולהתבונן בתפלת הנשמה, היינו, שהאדם ירגיש שלא הגוף שלו הוא המתפלל אלא תפלתו היא רק רינת וזמרת הנשמה.