משה מייזליש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בשנת תקע"ב כתב לו [[אדמו"ר הזקן]] מכתב בו הוא מרמז על הסתלקותו הקרובה. באגרת זו הוא מסביר את נימוקיו להצלחת קיסר רוסיה נגד נפוליון, ומוסיף שם "וזה לך האות, שבקרב הימים יוקח מחמד עיניכם"<REF>אור יקרות ח"א עמ' תל"א.</REF>. | בשנת תקע"ב כתב לו [[אדמו"ר הזקן]] מכתב בו הוא מרמז על הסתלקותו הקרובה. באגרת זו הוא מסביר את נימוקיו להצלחת קיסר רוסיה נגד נפוליון, ומוסיף שם "וזה לך האות, שבקרב הימים יוקח מחמד עיניכם"<REF>אור יקרות ח"א עמ' תל"א.</REF>. | ||
אחרי [[הסתלקות]] כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] היה מסור אל כ"ק בנו [[אדמו"ר האמצעי]], שהרבה לכתוב לו, ומכנהו "אהובי ידידי חביבי כנפשי מנעורי איש נאמן רוח ונבון דבר", "ידידי נאמני עוז חיבתו בתוונא דליבאי", "ידידי נפשי עוז ונאמן לבבי" < | אחרי [[הסתלקות]] כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] היה מסור אל כ"ק בנו [[אדמו"ר האמצעי]], שהרבה לכתוב לו, ומכנהו "אהובי ידידי חביבי כנפשי מנעורי איש נאמן רוח ונבון דבר", "ידידי נאמני עוז חיבתו בתוונא דליבאי", "ידידי נפשי עוז ונאמן לבבי" <REF>ראה אג"ק שלו אגרות ח. י-יג</REF>. | ||
בין השנים [[תקע"ד]]-[[תקע"ה]] שאל אצל כ"ק אדמו"ר האמצעי אודות נסיעה להתיישב באה"ק, והשיב לו עצתו לא לנסוע <REF>שם אגרת י.</REF> "ועכ"פ זה לא יעלה בדעתם שאתן מקופת הצדקה שלנו אפי' פ"א על הוצאות נסיעתם עד בואם לשם ויקבעו דירה ב[[ירושלים]] עה"ק, יהי' להם מעמד עד ערך חמשים אדומים לשניהם (הוא והרה"ג ר' ברוך מרדכי אבד"ק [[בברויסק]]) לא יותר בשום אופן". | בין השנים [[תקע"ד]]-[[תקע"ה]] שאל אצל כ"ק אדמו"ר האמצעי אודות נסיעה להתיישב באה"ק, והשיב לו עצתו לא לנסוע <REF>שם אגרת י.</REF> "ועכ"פ זה לא יעלה בדעתם שאתן מקופת הצדקה שלנו אפי' פ"א על הוצאות נסיעתם עד בואם לשם ויקבעו דירה ב[[ירושלים]] עה"ק, יהי' להם מעמד עד ערך חמשים אדומים לשניהם (הוא והרה"ג ר' ברוך מרדכי אבד"ק [[בברויסק]]) לא יותר בשום אופן". | ||
בין השנים [[תקע"ו]]-[[תקע"ז]] הורה כ"ק אדמו"ר האמצעי לכמה מחסידיו לעלות לאה"ק ואז עלה גם ר' משה מייזליש והתיישב ב[[צפת]] וב[[חורף]] [[תקפ"ג]] עבר לחברון והיה לאחר הממונים שבו, החותם על רוב כתבי הקהלה, שבין השנים תקפ"ז-תר"א. | בין השנים [[תקע"ו]]-[[תקע"ז]] הורה כ"ק אדמו"ר האמצעי לכמה מחסידיו לעלות לאה"ק ואז עלה גם ר' משה מייזליש והתיישב ב[[צפת]] וב[[חורף]] [[תקפ"ג]] עבר לחברון והיה לאחר הממונים שבו, החותם על רוב כתבי הקהלה, שבין השנים תקפ"ז-תר"א. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|מייזליש]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|מייזליש]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|מייזליש]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|מייזליש]] | ||
גרסה מ־06:31, 20 באפריל 2010
הרה"ח משה מייזליש מחבר ספר "שירת משה" על תרי"ג מצות, היה בין המתיישבים והממונים הראשונים ב"כולל חב"ד" בחברון.
במפקד תקצ"ט רשום שהוא בן פ' ועלה מוילנא לארץ הקודש בשנת תקע"ח, עם בנו ר' צבי שהוא בן מ"ג, נשוי ויש לו בן ובת הסמוכים על שלחנו, ועוד בן ר' מרדכי שהוא נשוי, בן כ', ויש לו בן ובת. וכמו"כ רשום במפקד תרט"ו שבנו ר' צבי הנ"ל עלה בשנת תקע"ח. אמנם במכתבו של ר' משה משנת תקצ"ח[1] כותב "והריני כ"ב שנה באה"ק" וא"כ עלה כבר בשנת תקע"ו.
במשך שנים רבות היה נאמן הקהל בווילנא. בין השנים תקנ"ו-ח נתקרב לחב"ד ורדפוהו בשל כך בווילנא, עד שהוכרח לברוח מווילנא להיות נודד ללחם בין השנים תקס"א-תקס"ג [2].
בעת מלחמת נפוליון ריגל לטובת קיסר רוסיה, ונפגש בשל כך ב' פעמים עם נפוליון בעצמו [3].
בשנת תקע"ב כתב לו אדמו"ר הזקן מכתב בו הוא מרמז על הסתלקותו הקרובה. באגרת זו הוא מסביר את נימוקיו להצלחת קיסר רוסיה נגד נפוליון, ומוסיף שם "וזה לך האות, שבקרב הימים יוקח מחמד עיניכם"[4].
אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן היה מסור אל כ"ק בנו אדמו"ר האמצעי, שהרבה לכתוב לו, ומכנהו "אהובי ידידי חביבי כנפשי מנעורי איש נאמן רוח ונבון דבר", "ידידי נאמני עוז חיבתו בתוונא דליבאי", "ידידי נפשי עוז ונאמן לבבי" [5].
בין השנים תקע"ד-תקע"ה שאל אצל כ"ק אדמו"ר האמצעי אודות נסיעה להתיישב באה"ק, והשיב לו עצתו לא לנסוע [6] "ועכ"פ זה לא יעלה בדעתם שאתן מקופת הצדקה שלנו אפי' פ"א על הוצאות נסיעתם עד בואם לשם ויקבעו דירה בירושלים עה"ק, יהי' להם מעמד עד ערך חמשים אדומים לשניהם (הוא והרה"ג ר' ברוך מרדכי אבד"ק בברויסק) לא יותר בשום אופן".
בין השנים תקע"ו-תקע"ז הורה כ"ק אדמו"ר האמצעי לכמה מחסידיו לעלות לאה"ק ואז עלה גם ר' משה מייזליש והתיישב בצפת ובחורף תקפ"ג עבר לחברון והיה לאחר הממונים שבו, החותם על רוב כתבי הקהלה, שבין השנים תקפ"ז-תר"א.