זכרון יעקב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:פריימן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פריימן במהלך פעילות ב[[בית חב"ד]]]]
[[קובץ:פריימן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פריימן במהלך פעילות ב[[בית חב"ד]]]]
'''זכרון יעקב''' היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל, המונה כ-24,450 תושבים{{הערה|נכון לשנת [[תשפ"ד]}}.  
'''זכרון יעקב''' היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל, המונה כ-24,450 תושבים{{הערה|נכון לשנת [[תשפ"ד]]}}.  


זכרון יעקב, נבתנה באמצע חורף [[תרמ"ב]] של קבוצת חלוצים יוצאי רומניה. קשיים כלכליים ומחלות גרמו לחלק מהם לעזוב את המקום, וסכנת כליון איימה על היישוב החדש. הברון רוטשילד{{הערה|הברון אַבְרָהָם בִּנְיָמִין אֶדְמוֹנְד גֵ'יימְס דֶה רוֹטְשִׁילְד}} לקח את המושבה תחת חסותו, והחל בתכנון היישוב והחלקאות במושבה. הוא הביא מהנדס כדי לקבוע את תכנית היישוב, ולאחר דיונים רבים הפך הגפן לענף החקלאי המרכזי במקום הפלחה.  
זכרון יעקב, נבתנה באמצע חורף [[תרמ"ב]] של קבוצת חלוצים יוצאי רומניה. קשיים כלכליים ומחלות גרמו לחלק מהם לעזוב את המקום, וסכנת כליון איימה על היישוב החדש. הברון רוטשילד{{הערה|הברון אַבְרָהָם בִּנְיָמִין אֶדְמוֹנְד גֵ'יימְס דֶה רוֹטְשִׁילְד}} לקח את המושבה תחת חסותו, והחל בתכנון היישוב והחלקאות במושבה. הוא הביא מהנדס כדי לקבוע את תכנית היישוב, ולאחר דיונים רבים הפך הגפן לענף החקלאי המרכזי במקום הפלחה.  

גרסה מ־02:55, 17 בנובמבר 2023

הרב פריימן במהלך פעילות בבית חב"ד

זכרון יעקב היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל, המונה כ-24,450 תושבים[1].

זכרון יעקב, נבתנה באמצע חורף תרמ"ב של קבוצת חלוצים יוצאי רומניה. קשיים כלכליים ומחלות גרמו לחלק מהם לעזוב את המקום, וסכנת כליון איימה על היישוב החדש. הברון רוטשילד[2] לקח את המושבה תחת חסותו, והחל בתכנון היישוב והחלקאות במושבה. הוא הביא מהנדס כדי לקבוע את תכנית היישוב, ולאחר דיונים רבים הפך הגפן לענף החקלאי המרכזי במקום הפלחה.

למרות ההתפתחות המרשימה במשך השנים, מצליחה המושבה לשמור על צביון של יישוב כפרי, וכיום יש בה אוכלוסייה מעורבת, ברובה מבוססת מבחינה כלכלית וחברתית.

חב"ד בזכרון יעקב

770 בזכרון יעקב

הנוכחות החב"דית בזכרון יעקב החלה עוד בימיו של השליח הרב יוסף יצחק כ"ץ, שפעל רבות במקום. בשנת תשנ"ז הגיע לעיר הרב יוסף יצחק פריימן - בנו של הרב מאיר פריימן ורעייתו הגב' רות.

ימי בראשית

כבר למחרת בואם של הזוג פריימן ליישוב פתחו בני הזוג במבצע של"ה. בחודש אלול ביקר הרב פריימן בגני הילדים, שם תקע בשופר והסביר לילדים על חודש אלול והימים הנוראים. לקראת סוכות בנה סוכה מרכזית במרכז היישוב, והפעילות המשיכה להיות מינורית ושגרתית כיאה לבית חב"ד מתחיל. ואז משמיים הגיעו הקפות שניות שנערכו ברוב עם, והם היוו קפיצת מדריגה בפעילותו של בית חב"ד.

היה זה בעיצומו של חול המועד סוכות, כאשר המועצה הדתית פירסמה מודעות על ביטול ההקפות השניות המרכזיות המסורתיות, בשל גשמים צפויים. הרב פריימן קפץ על המציאה שנפלה לידיו בהיסח הדעת כמוצא שלל רב, והחליט שהוא יערוך הקפות שניות במרכז המושבה, כפי שנעשה מידי שנה. מאות רבות של תושבים הגיעו להקפות שניות מטעם בית חב"ד - והרב פריימן יכול היה לרשום הצלחה רבה לאירוע הפומבי הראשון של בית חב"ד, שהתקיים בהשתתפות רבני המושבה, אישי ציבור ונכבדים. זו הייתה ההזדמנות הראשונה של תושבי זכרון יעקב להכיר את בית חב"ד החדש והעומד בראשו. יו"ר המועצה הדתית הודיע לו במפתיע כי הוא מכסה את כל ההוצאות.

עם פתיחתו של בית חב"ד החדש, התחיל גם המניין החב"די לפעול.

בהמשך החל למסור הרב פריימן שיעורים פרטיים בחסידות בפני תושבים חרדיים שמעוניינים ללמוד חסידות. נציג הליטאים בעירייה דאג שלא יצטרכו לשלם ארנונה עבור המבנה של בית חב"ד וגן הילדים.

בזכרון יעקב יש שכונות רבות של תושבים אמידים ומבוססים. עם חלק מהם נוצר קשר באמצעות מבצע מזוזה, או הכנת הילדים לקראת בר המצוה. הרב פריימן גם מעניק לכל אחד ערכת מצה שמורה לקראת חג הפסח.

770 בזכרון יעקב

בשנת תשס"ח הסתיימה בניית בניין בית חב"ד בצורת בנין 770 שבקראון הייטס. בחנוכת הבית השתתפו רבים מתושבי העיר ואישי הציבור בה, והוא שימש במשך מספר שנים כמקור להפצת יהדות וחסידות במושבה ובאיזור כולו [3], והתקיימו בו תפילות, שיעורים, התוועדויות ופעילויות רבות.

בחודש אדר א' תשע"א החלו גורמים ליטאים מהמועצה הדתית של זכרון יעקב להשתלט על חלקים מהמבנה, הם פרצו את הדלת הראשית והחליפו מנעולים[4]. בעקבות כך פנו הרב מאיר דוד דרוקמן והרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, יחד עם חסידי חב"ד רבים, לנציגים בעירייה על מנת להחזיר את השליטה והניהול של הבניין לידי הרב יוסף יצחק פריימן, שליח הרבי בעיר[5]. המאבק הגיע גם לבית המשפט שהוציא צו ביניים שאוסר על שינוי מעמד המבנה והוא יישאר כבית חב"ד[6]. למרות זאת, נשארו מפתחות הבניין בידי הגורמים שהשתלטו עליו וקהילת חב"ד בזכרון יעקב גורשו מהבניין[7].

הערות שוליים