ראיית פני הרב

הסתכלות בפני הצדיק הינה מעלה גדולה מאוד ומעצימה את ההתקשרות אליו.

במשנת רבותינו נשיאינו

"אע"פ שלמד... בקונטרס, ב"ליקוטי שיחות", הרי הכל טוב ויפה, אבל אין זה דומה כלל לעבודה באופן ד"ראה אנכי נותן לפניכם היום", היינו שעבודתו היא באופן כאילו רואה בעיניו ממש את המשלח, נשיא דורנו, שנותן לפניו היום שליחות זו. ובלשון הירושלמי בפירוש הכתוב "אך בצלם יתהלך איש" - "יהא רואה בעל השמועה עומד נגדו", אשר, ענין זה הוא מצד גודל העילוי דראיית פני רבו, "עיקר הלימוד מרבו בראיית פנים, כדכתיב והיו עיניך רואות את מוריך"... ובפשטות: כש"צלם של רבו", נשיא דורנו, עומד לנגדו - הרי כל המניעות והעיכובים כו' למילוי שליחות רבו מתוך שמחה וטוב לבב, או למילוי השליחות בכלל - מתבטלים לגמרי!"

— משיחת ש"פ ראה ה'תשמ"ו.

במכתב לרב עזריאל זליג סלונים מעודד אותו הרבי להתעסק בצרכי הכלל ומציין שיש לו יתרון מעלה על פני שאר חסידי חב"ד בארץ הקודש, בשל העובדה שהוא גם זכה לראות את פניו של הרבי.

הסתייגות מתמונות וצילום

ענין חיצוני

בשנים הראשונות לא הרשה הרבי על פי רוב שיצלמוהו, אולם במשך השנים פחתה ההתנגדות לכך. עם זאת, בשיחת כ' חשון תשמ"ד דיבר הרבי אשר זהו ענין חיצוני, מלבד אם העושים זה לשם פרנסה ומעטים הסבורים שיש בזה משום הפצת המעיינות.

שימוש בתמונה לצרכים אישיים

באופן כללי לא נתן הרבי שישימו תמונתו במקום שאין זה הענין. כאשר הדפיסו תמונת הרבי על קבלות משיכון חב"ד בירושלים, כתב המזכיר ר' חיים מרדכי אייזיק חודוקוב אל ר' עזריאל זעליג סלונים "לפליאתנו הגדולה בא לידנו טופס קבלה מ"שכון חב"ד ירושלים", ובה תמונת כ"ק אדמו"ר שליט"א. והנה מעולם לא ראינו דבר נהוג כזה בשום מוסד ממוסדות חב"ד, ולפלא שנעשה הדבר מבלי לשאול וכו'. ובפרט שיש מקום למי שיראה כזה לחשוב אשר כ"ק אדמו"ר שליט"א הוא המבקש את הנדבה וכו' וד"ל".

בשנת תשכ"ד כתבו תלמידי בית ספר למלאכה למזכירות בשאלה אם לשים את תמונת הרבי בתמונת המחזור. הרבי כתב על גבי דף שאלתם "ממזכ' דאינו ענין" (היינו שיענו מטעם המזכירות שאין זה ענין).

ראו גם

• ציור פני הרב
• תמונות וציורי רבותינו נשיאנו

לקריאה נוספת

• יקותיאל יהודה גנזל, צלמה של מצלמה, 'המבשר תורני' פרשת לך לך תשפ"ב עמוד 9