חיים מוולוז'ין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:וולזין.jpg|left|thumb|250px|בנין הישיבה בוולוז'ין, כיום]] | [[תמונה:וולזין.jpg|left|thumb|250px|בנין הישיבה בוולוז'ין, כיום]] | ||
הגאון הרב '''חיים איצקוביץ'''' (מכונה '''ר' חיים מוולוז'ין''') היה מגדולי הדור בתקופתו, מחשובי תלמידיו של ה[[גאון מווילנה]], רב העיירה וולוז'ין ומייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין "אם הישיבות". | הגאון הרב '''חיים איצקוביץ'''' (מכונה '''ר' חיים מוולוז'ין''') בן הגאון רבי נחמן מפוהסט, היה מגדולי הדור בתקופתו, מחשובי תלמידיו של ה[[גאון מווילנה]], רב העיירה וולוז'ין ומייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין "אם הישיבות". | ||
== תולדות חייו == | == תולדות חייו == | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
== הקשר לרבותינו נשיאינו == | == הקשר לרבותינו נשיאינו == | ||
הגאון רבי חיים מוואלז'ין, היה היחיד מתלמידי הגר"א שלא אבה להשתתף באסיפות שרקמו המתנגדים כנגד מחנה הבעל שם טוב ותלמידיו, ואף לא נטל צעד בכל הצעדים שרקמו נגדם. התבטא עליו [[אדמו"ר שליט"א]] כי "רבי חיים, שהיה תלמיד אישי של הגר"א ופרסם את תורתו, לא היה מתנגד, כי מיראי ה' מעולם לא היו מתנגדים, היו רק מחוצפים שרצו לפעול את שליחות ה[[ס"מ]] של מלחמת ה' במדין, שהוא לזרוע [[שנאת חינם]] בין בני תורה". | הגאון רבי חיים מוואלז'ין, היה היחיד מתלמידי הגר"א שלא אבה להשתתף באסיפות שרקמו המתנגדים כנגד מחנה הבעל שם טוב ותלמידיו, ואף לא נטל צעד בכל הצעדים שרקמו נגדם. התבטא עליו [[אדמו"ר שליט"א]] כי "רבי חיים, שהיה תלמיד אישי של הגר"א ופרסם את תורתו, לא היה מתנגד, כי מיראי ה' מעולם לא היו מתנגדים, היו רק מחוצפים שרצו לפעול את שליחות ה[[ס"מ]] של מלחמת ה' במדין, שהוא לזרוע [[שנאת חינם]] בין בני תורה". | ||
אחרי פטירת הגר"א כשנתקשה בשו"ת חמור, היה בביקור אצל רבינו לשאול אותו את ספקותיו. יש אומרים כי היה זה בשנת [[תקס"ג]].<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&hilite=885784b1-7eb1-479b-8548-758f5c8dd40d&st=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%A7%D7%90%D7%96%D7%99%D7%A7&pgnum=150 בית רבי עמ' 150]</REF> | |||
רבי חיים היה בקשרי ידידות עם [[האדמו"ר האמצעי]], דיברו ביחד בעניני הלכה. כמו כן היה רבי חיים מיודד עם אדמו"ר [[הצמח צדק]]. | רבי חיים היה בקשרי ידידות עם [[האדמו"ר האמצעי]], דיברו ביחד בעניני הלכה. כמו כן היה רבי חיים מיודד עם אדמו"ר [[הצמח צדק]]. | ||
גרסה מ־04:51, 14 באפריל 2010
הגאון הרב חיים איצקוביץ' (מכונה ר' חיים מוולוז'ין) בן הגאון רבי נחמן מפוהסט, היה מגדולי הדור בתקופתו, מחשובי תלמידיו של הגאון מווילנה, רב העיירה וולוז'ין ומייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין "אם הישיבות".
תולדות חייו
הרב חיים נולד בשנת תק"ט, לאביו רבי יצחק בן חיים, שהיה פרנס הקהילה בוולוז'ין ולאמו רבקה, בת רבי יוסף רפפורט. בצעירותו למד במשך כשנתיים אצל רבי רפאל הכהן המבורגר, רבה של מינסק ואחר כך אצל השאגת אריה. מגיל 19 החל נוסע אל הגאון מווילנה (הגר"א), ונעשה לתלמידו החשוב. בהסכמתו וברכתו של רבו, הגאון מווילנה, חזר רבי חיים מווילנה לוולוז'ין ושימש כרבה של העיירה. כרבה של וולוז'ין החל לשמש ככל הנראה בשנת ה'תקל"ד (1774). לאחר כחמש עשרה שנות רבנות עבר לכהן כרב בוילקומיר, אך חזר לוולוז'ין לאחר שנה אחת בלבד בעקבות התנגדות בקהילה, והמשיך לשמש כרבה עד יומו האחרון.
לאחר פטירתו של רבו, ייסד ר' חיים את ישיבת עץ חיים בוולוז'ין ובכך הפך לאבי הישיבות הליטאיות הגדולות. לקראת ייסודה של הישיבה, יצא ר' חיים בשנת ה'תקס"ב, במכתב גלוי אל "אוהבי התורה" בליטא, ובו קרא להרים את קרן לימוד התורה והישיבות. במכתב זה הונח היסוד לגישתו הרוחנית ביחס ללימוד התורה, והוא מהווה את ראשית התקבלותו כמנהיג הרוחני של יהודי ליטא.
הקשר לרבותינו נשיאינו
הגאון רבי חיים מוואלז'ין, היה היחיד מתלמידי הגר"א שלא אבה להשתתף באסיפות שרקמו המתנגדים כנגד מחנה הבעל שם טוב ותלמידיו, ואף לא נטל צעד בכל הצעדים שרקמו נגדם. התבטא עליו אדמו"ר שליט"א כי "רבי חיים, שהיה תלמיד אישי של הגר"א ופרסם את תורתו, לא היה מתנגד, כי מיראי ה' מעולם לא היו מתנגדים, היו רק מחוצפים שרצו לפעול את שליחות הס"מ של מלחמת ה' במדין, שהוא לזרוע שנאת חינם בין בני תורה".
אחרי פטירת הגר"א כשנתקשה בשו"ת חמור, היה בביקור אצל רבינו לשאול אותו את ספקותיו. יש אומרים כי היה זה בשנת תקס"ג.[1]
רבי חיים היה בקשרי ידידות עם האדמו"ר האמצעי, דיברו ביחד בעניני הלכה. כמו כן היה רבי חיים מיודד עם אדמו"ר הצמח צדק.
גם בנו רבי איצהל'ה מואלאזי'ן המשיך בדרכו של אביו, והיה בקשרי ידידות עם הצמח צדק, וביחד פעלו ענינים חשובים, ואף שהו ביחד בפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד בבתי ספר ממלכתיים[2].
צמצום לא כפשוטו
בתחילת התפשטות תורת החסידות, והמחלוקת הגדולה חלק מטענת המתגדים כנגד החסידים הייתה על מה שנכתב בספרי החסידות שהצמצום המובא בכתבי האריז"ל שהיה בעת בריאת העולם, הינו לא כפשוטם של דברים שאכן היה צמצום בקב"ה. מחלוקת זו גרמה לשריפת ספרי החסידות ובראשם הספר צוואת הריב"ש. הגר"א היה בין גדולי המתנגדים לאמירה שצמצום לא כפשוטו. ר' חיים, למרות שהיה תלמידו, סבר כמו החסידים ובספרו כתב שאכן הצמצום לא היה כפשוטו[3].