משה קורדובירו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הצדיק המקובל רבי '''משה קורדובירו''', היה מקובל גדול, שחי בתקופתו של האריז"ל. | הצדיק המקובל רבי '''משה קורדובירו''', היה מקובל גדול, בעל מחבר ספר פרדס רימונים ועוד. | ||
שחי בתקופתו של האריז"ל. | |||
כאשר הספיד אותו [[האריז"ל]] העלה עליו את הפסוק: איש כי ימות, ותית אותו על עץ, מכיון שאין בו שום חטא, עליך לתלות שמת בעטיו של [[אדם הראשון]], שאכל מעץ הדעת, לולי זאת לא היה מת.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&hilite=2c99718c-fe77-4aca-b047-8d8cf87dd6a5&st=%D7%A8%D7%9E%22%D7%A7&pgnum=145 שיחות קודש תשמ"א חלק ב']</REF> | כאשר הספיד אותו [[האריז"ל]] העלה עליו את הפסוק: איש כי ימות, ותית אותו על עץ, מכיון שאין בו שום חטא, עליך לתלות שמת בעטיו של [[אדם הראשון]], שאכל מעץ הדעת, לולי זאת לא היה מת.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&hilite=2c99718c-fe77-4aca-b047-8d8cf87dd6a5&st=%D7%A8%D7%9E%22%D7%A7&pgnum=145 שיחות קודש תשמ"א חלק ב']</REF> | ||
| שורה 5: | שורה 6: | ||
רבי משה היה זה שתיקן את התקנה של אמירת מזמורי לכו נרננה.<REF>סידור הגאונים והמקובלים כרך ד' עמ' נז, בשם ה[[יעב"ץ]]. מובא ב[[שיחות קודש]] שם.</REF> | רבי משה היה זה שתיקן את התקנה של אמירת מזמורי לכו נרננה.<REF>סידור הגאונים והמקובלים כרך ד' עמ' נז, בשם ה[[יעב"ץ]]. מובא ב[[שיחות קודש]] שם.</REF> | ||
האריז"ל הקים דרך בלימוד תורת הקבלה, כשהיא מכונה קבלת האריז"ל, לעומת שיטת רבי משה קרודבירו, | האריז"ל הקים דרך בלימוד [[תורת הקבלה]], כשהיא מכונה קבלת האריז"ל, לעומת שיטת רבי משה קרודבירו, | ||
[[הבעל שם טוב]] ותלמידיו העדיפו את קבלתו של האריז"ל, על פני שיטתו של הרמ"ק. | [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו העדיפו את קבלתו של האריז"ל, על פני שיטתו של הרמ"ק. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אישים בחסידות חב"ד]] | [[קטגוריה:אישים בחסידות חב"ד]] | ||
גרסה מ־01:36, 14 באפריל 2010
הצדיק המקובל רבי משה קורדובירו, היה מקובל גדול, בעל מחבר ספר פרדס רימונים ועוד. שחי בתקופתו של האריז"ל.
כאשר הספיד אותו האריז"ל העלה עליו את הפסוק: איש כי ימות, ותית אותו על עץ, מכיון שאין בו שום חטא, עליך לתלות שמת בעטיו של אדם הראשון, שאכל מעץ הדעת, לולי זאת לא היה מת.[1]
רבי משה היה זה שתיקן את התקנה של אמירת מזמורי לכו נרננה.[2]
האריז"ל הקים דרך בלימוד תורת הקבלה, כשהיא מכונה קבלת האריז"ל, לעומת שיטת רבי משה קרודבירו, הבעל שם טוב ותלמידיו העדיפו את קבלתו של האריז"ל, על פני שיטתו של הרמ"ק.
הערות שוליים
- ↑ שיחות קודש תשמ"א חלק ב'
- ↑ סידור הגאונים והמקובלים כרך ד' עמ' נז, בשם היעב"ץ. מובא בשיחות קודש שם.