'''הבהרה: ה"דיון" והחתימות הינן לשם המחשה בלבד ונכתבו כולם ע"י [[משתמש:שלום]].'''
{{פסח}}
הקדמה: היות ויש כמה משתתפים חשובים שנמים כעת את שנתם, והיות ואיני יכול לחכות עד שיתעוררו, שהרי אז כבר לא יהיה הזמן של סעודת משיח, אפעל בשיטה התורתית:
יש דין של "זיכוי" או "זכיה" המבואר בפרק שני ד[[מסכת קידושין]] והוא:
שמלבד דין [[שליח]], שהוא כידוע לכל כאשר אדם ממנה שליח אדם אחר שיעשה בשבילו דבר, ישנו דין נוסף של זיכוי, שאינו דין מדיני שליחות, אבל עובד באופן דומה לשליחות, ויסודו: כאשר אדם יודע על פעולה מסוימת שחבירו חפץ בה, יכול הוא לזכות לו את הפעול ולהעשות שליח עבורו, וזאת גם ללא מינוי.
גם כאן: מכיון שברור לי, כי משתמש:חסיד ומשתמש:חיים נהר רוצים להשתתף בהתוועדות, אזכה עבורם את ההשתתפות, ואף אחתום בשמם במהלך התוועדות זו, אם כי ההני מגלה דעת כי מכיון שאין זו אלא זיכוי, יתכן שאין זו מה שבאמת רצו לומר, לכן אין לייחס את הדברים להם. [[משתמש:שלום|שלום]]
=== התוועדות מתחילה ===
הרבי מבאר כי ב[[אחרון של פסח]] מתגלת הארת המשיח ש"יכוף את כל ישראל", והארה זו היא בפועל ממש בכל שנה ושנה.
ומעניין כי יש מנהגים חלוקים בענין. יש העורכים את הסעודה באחרון של פסח עצמו, ויש העורכים את הסעודה במוצאי החג.
שמעתי טעם מעניין לאלו העורכים את הסעודה במוצאי החג: מכיון ש[[משיח]] יבוא במוצאי פסח, וממילא ליל הסדר הראשון יהיה במוצאי שביעי של פסח וזו היא סעודת משיח שאנו עורכים.
מישהו שמע? [[משתמש:שלום|שלום]]
:לא שמעתי. [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]].
טוב, בכל אופן צריך לדעת מה עלינו לעשות למעשה מכח הארה זו.
::יתכן לומר, שאכן מכיון שזו הארת משיח, אין עלינו לעשות כלום, כי הרי זו הארת משיח עצמו, ש"יכוף את כל ישראל", וזו אתערותא דלעילא. [[משתמש:חסיד|חסיד]].
:::מישהו מכיר את ה[[ניגון לר' טוביה בלקין]]? למה אין קישור?
::::טוב אז נשיר את [[ניגון הופ קוזק]] הנהוג לשיר בסעודת משיח. מישהו יודע האם יש כמה נוסחאות לשיר? [[משתמש:שלום|שלום]].
:::::נדמה לי, שיש רק גירסא אחת. [[משתמש:חסיד|חסיד]].
::::::והא ראיה שבערך על זה לא מוזכר שני הגירסאות. [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]].
:::::::מישהו יודע אולי מה המקור למילה "משיח"? ידוע לי כי זה מוזכר בתורה בקשר לכהן גדול המשוח בשמן המשחה, ועכשיו חשבתי שאולי הפשט כך:
::::::::ידוע שמלך צריך משיחה, אבל מלך מ[[מלכי בית דוד]] אינו צריך משיחה, מפני שזה עובר בירושה. אבל כאשר יש מחלוקת צריך משיחה להודיע מלכותו נגד הקמים וחולקי עליו.
:::::::::אם כן, יתכן ש[[מלך המשיח]], מכיון שבפרט זה של מלכותו כמלך המשיח, לא יהיה ידוע בבירור מי הוא, ואף יש כאלו אשר חרפו עקבות משיחך, לכן צריך המשיח משיחה בשמן המשחה וזהו שמו משיח.
::::::::::אבל מי ימשח אותו? [[משתמש:שלום|שלום]].
::::::::::::מסתמא [[אליהו הנביא]], שהרי המשיחה נעשית על פי [[נבואה]], וכמו שאול הנביא שנמשח על ידי שמואל הנביא, ודוד המלך. [[משתמש:חסיד|חסיד]].
:::::::::::::אבל השאלה היא אם [[אליהו הנביא]] יבוא בכלל לפני ביאת משיח, דבר שהרמב"ם עצמו מסתפק בזה, ואומר כי אין הדבר ברור מכיון שאין קבלה בכך.
=== מדברים ממשיח... ===
::::::::::::::מעניין גם שה[[רמב"ם]] מסיים שאין כל דברים אלו מעיקרי האמונה, ואין מצווה לחקור ולברר יותר מדי מה יהיה, וכשיהיה יהיה... [[משתמש:שלום|שלום]].
:::::::::::::::יתכן שדווקא מהלכות [[לימוד התורה]] וכיו"ב אין זה מצווה, אבל כדי לחזק ה[[אמונה]] בביאת משיחנו אין לך מצווה גדולה מזו. [[משתמש:חסיד|חסיד]].
::::::::::::::::נכון, כי כאשר מדברים על משיח אין הוא משתכח מן הלב ומצפים לביאתו.
:::::::::::::::::וכמעשה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. כאשר סיפר לו חתנו [[הרבי]] שאומרים שהוא משיח, הגיב הריי"צ: העיקר שמדברים ממשיח... (מובא בערך [[הקריאה והקדושה]]). [[משתמש:שלום|שלום]].
:::::::::::::::::אבל יש להעיר שוודאי גם מהלכות [[לימוד התורה]] זה [[מצווה]] [[דיבור|לדבר]] ממשיח, שהרי יש נ"מ הלכה למעשה המובא בגמרא [[עירובין]] מג. בנוגע למי שאומר הריני נזיר ביום שבן דוד בא, אם מותר לשתות [[מים]], ובגמרא שם נאמר שמותר לו לשתות [[יין]] רק בשבת, מכיון שאין אליהו בא [[בערב שבת]] כדי שלא להפריע לישראל ממהכנות, ממילא אין משיח בא ב[[שבת]], שהרי אליהו הנביא חייב לבוא יום אחד לפני ביאת משיח.
:::::::::::::::אבל לפלא שה[[רמב"ם]] כותב שזה דין ספק, ואין ברור אם המשיח אכן לא יבוא בשבת, וכן כתב הרמב"ם הן בהלכות נזירות והן בהלכות מלכים, וצ"ע מנין לו להרמב"ם להסתפק בדבר שהוא פשטות הגמרא. [[משתמש:החפץ בעילום שמו]].
::::::::::::::::עכשיו נפל בדעתי, מה שבגנרא סנהדרין מובא שם בכמה אמוראים שכל אחד אמרו תלמידיו עליו שרבם משיח, ותלמידיו דבי שליא אמו הפסוק של שילוה שמו, ותלמידי רבי ינאי אמרו הפסוק של ינון שמו, וכו' ומכך שהגמרא אומרת זאת מוכח שיש ענין לומר על הרבי שלו שהוא משיח, ולכאורה מה הענין בזה?
::::::::::::::::ויש לומר, שהוא דין בהלכות הציפיה למשיח, כאשר רוצים שענין הציפיה למשיח יהיה מוחשי ויצפו לו ב[[אמת]], צריך לומר שהרבי הוא משיח, וממילא ענין הציפיה יהיה מוחשי. [[משתמש:שלום|שלום]]
::::::::::::::::::מה באמת הענין של ציפיה למשיח? זה סימן או סיבה? כלומר: זה סימן שמאמינים באמת ובתמים למשיח, או שזה סיבה, כלומר שזה מצווה לעצמה? [[משתמש:למדן|למדן]]
::::::::::::::::::בפשטות היה צריך לומר כהאפשרות הראשונה. [[משתמש:שלום|שלום]]
:::::::::::::::::::חשבתי, שאפשר שזה גם מצווה וענין לכשעצמו, שאדם מזוכך הרוצה באמת לראות במלכות ה' ובבנין בית תפארתו מחכה תמיד לביאת המשיח. [[משתמש:החפץ בעילום שמו]].
=== למה חב"דפדיה היתה סגורה היום עד השעה 11? ===
:::::::::::::::::::מכיון שהיום הוא התגלות בחינת משיח, על כן גם ההנהגה בעולם הוא בבחינת ימות המשיח, ועל כן גם המערכת שסוגרת את האינטרנט בימים טובים עבדה על שעה 11 בלילה ונעלה כל אפשרות להכנס לאתרי חבד אינפו ופדיה, מכיון שהרי הוא יום טוב של משיח.. --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 06:57, 7 באפריל 2010 (UTC)
=== [[ניגון הופ קוזק]] - לסיום ההתוועדות ===
[[קטגוריה:ניגונים מיוחסים]]
== התוועדות כ"ד ניסן ה'פרצת ==
לרגל יום זה, [[הסתלקות]] רשז"מ שניאורסון דוד [[אדמו"ר הריי"צ]], [[כ"ד ניסן תרכ"ו]] (מכתביו פורסם בספר 'בתוך רבים אהללנו'), אני מתחיל בהתוועדות, וכולם מוזמנים! לחיים. בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
ראיתי היום בספר דרך מצוותיך מאדמו"ר האמצעי שכותב, כי על האדם הבינוני להתמרמר בנפשו על עוצם הצער והחושך שיש לנפשו הבהמית על עיסוקה בצורכיו הגשמיים, דבר שהוא נגד החכמה וההגיון, שהרי כולא קמיה כלא חשיב, וראוי לדבק בו וכל דבר אחר הוא בטל ואוילי. --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 19:20, 8 באפריל 2010 (UTC)
:אתה מתכוון לספרו של הצמח צדק, מסתמא. אכן, ב[[חסידות]] מופיעים הרבה פעמים דברים כאלו. מי שמרחיב בזה מאד זה ר' [[אהרן מסטרשלה]] בספרו 'עבודת הבינונים' או משהו דומה. (אגב: ב[[רשימות הרב"ש]] מסופר כי כאשר ראה אדמו"ר הרש"ב את הרב"ש לומד בא' מספריו אמר לו בבדיחות: "נהיית סטראשלער"??..). בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
ויש להוסיף, דהנה איתא מרבותינו נשיאנו, שיש שני מיני תענוגים בעבודת השם. האחד נקרא כסף שהוא התענוג שעל ידי ההתשוקקות לאלוקות, והשני נקרא זהב שהוא ביטול גמור והתכללות באלוקות (נדמה לי שזה מופיע בערך [[נשמה יתירה]]). ולפי זה יש לומר שבמרירות יש תענוג עצום של כסף.
והנה בדרך מצוותיך כתב שמרירות שייך בעיקר לבינונים, ולא לצדיקים שאין להם כל כך סיבה להיות במרירות כי אינם עוברים עבירות.
נמצא שיש כאן תענוג מיוחד שהוא רק לבינונים.
ולהוסיף מה שכתה אדה"ז בספר הץניא, שיש תענוג מיוחד לשכינה הקדושה מעבודת הבינונים, כאשר יש התגברות הקליפה, ובעודה בתוקפה אתכפיא סטרא אחרא לתתא. --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 19:39, 8 באפריל 2010 (UTC)
:מקובלנו בשם חסידי אדמו"ר המהר"ש: "בפי חסידים שגור 'הלוואי בינוני'. אין זה רק משום שאפי' בינוני הוא מעלה נשגבה, או שהוא המדריגה היחידה שאפשר להגיע אלי' לבנאדם מן השורה, לא!! הפשט הוא, שהתענוג המיוחד שיש לשכינה הק' מעבודת הבינונים - עולה על התענוג מעבודתם של צדיקים". [[לחיים]] [[לחיים]]! הלוואי [[בנוני]], לכתחילה בינוני!, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
זהו חידוש עצום! זה מודפ באיזהו שמקום, או שזה בגדר הלכה למשה מסיני? --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 19:49, 8 באפריל 2010 (UTC)
:אכן, זה מבהיל. זהו מפי השמועה בלבד, לא ממשפיע נודע, אבל מ[[ידיד]] שיש לו קאך בדיוק בסיפורים וכו', וממילא אני סומך עליו...בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:כפשוט. הבה נזדרז כי אני עלול לעזוב בכל רגע. בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
::יש שני מיני שמחה. שמחה אחת הנגרמת בשעת עבודת המרירות, והיא שמחה בהעלם ובהסתר. שכן, אמנם יש לאדם תענוג מעבודת המרירות, אך מכיון שהוא עסוק בעבודת המרירות, אין לו בכל לעסוק בשמחה.
ישנה השמחה השניה, שלאחרי עבודת המרירות, עליה כותב אדה"ז ובכל עצב יהיה מותר שזהו השמחה הבאה לאחרי התשובה. הבעיה היא שבשביל זה צריך לבכות ממש כפשוטו (כמשמעות אדה"ז בתניא שם) וזה דבר קשה. --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 19:58, 8 באפריל 2010 (UTC)
:מדוע להתעסק ב[[מרירות]] (אף שהיא מותרת). מפורש יצא מפי [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח]] שכיום לקראת ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה - ימלא שחוק פינו ובטלו כל ההגבלות על השמחה! פריילאך!! בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:האם דעתך היא שאפשר להתהפך להיות בשמחה כרגע ממש? לאמיר כאפן אריקוד. אתה ממהר? בשניה שאתה רוצה ללכת, תלך לא אעכב אותך, אך אם לא, אז תמצא לי ניגון ריקוד. --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 20:01, 8 באפריל 2010 (UTC)
::האם מותר לי לקנאות בך שאתה גר ב[[ארץ ישראל]] - מקור ה[[שמחה]] והחדווה? --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 20:05, 8 באפריל 2010 (UTC)
:::אם היא 'תרבה חכמה' - אז וודאי...ואני אישית מקנא שיש לך אפשרות נוחה יותר לגשת לכ"ק אד"ש - אם ל[[770]] או ל[[אוהל הק']].בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
ובינינו, מה עדיף? --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 20:09, 8 באפריל 2010 (UTC)
:אני מכיר מקורב רק צד א' של המטבע, כך שאיני יכול לענות...אני יודע שלהיות אצל [[הברי]] זה [[מעין עולם הבא]], וכמובן בארה"ק..בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
הסמיכות לציון היא דבר לא תמידי, שהרי אי אפשר להיות בציון עשרים וארבעה שעות, גם הנסיעה עד לשם היא דבר בלתי נגיש מאיזור מגורי.
מה שאין כן המגורים בארץ ישראל, הם עשרים וארבעה שעות. שמח בחלקך!!
::הווארט על הבינוני ממש נאה וכלל אין זה משנה האם לזה התכוון ר' הלל או לא, כיון שיש לזה מקור מפורש בתניא, אזי הוא פתגם טוב. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 10:41, 9 באפריל 2010 (UTC)
== התוועדות כ"ח ניסן ה'פרצת ==
== התוועדות כ"ח ניסן ה'פרצת ==
שורה 206:
שורה 86:
צריך לדבר כיהודי! --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 19:28, 11 באפריל 2010 (UTC)
צריך לדבר כיהודי! --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 19:28, 11 באפריל 2010 (UTC)
::נו, מה עם [[חב"דפדיה:הוצאה לאור]]? --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 19:18, 11 באפריל 2010 (UTC)
::נו, מה עם [[חב"דפדיה:הוצאה לאור]]? --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 19:18, 11 באפריל 2010 (UTC)
ידוע למישהו היכן דברי הרד"ק? בכל זאת, ראשונים כמלאכים. --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 18:45, 11 באפריל 2010 (UTC)
בשנת תשמ"ו הביא הרבי דברי החיד"א והנרד"ק ועוד ראשונים ואחרונים והורה להפיצם בישראל, מסתמא בעקבות זה מופץ מכתב זה. סקירה על הוראת הרבי ועל עוד עניינים שמימיים בשבועון כפר חב"דחשווןתשס"ו. בברכה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!
טאפרו דא פלחו! מה עושים שעברו י"ט שנים ואנו מבלים 'בטו"ב' ובנעימים ועדיין לא בא?! בברכה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!
כלל לא בטו"ב וכלל לא בנעימים.
דבר ברור ופשוט, שכמו כל דבר יש את הנין הפנימי ואת הענין החיצוני. הגוף והנפש.
הגלות נראה לכאורה כענין גשמי, בית המקדש נחרב, ואנו סובלים צרות ומרורים.
אבל האמת, לא כן היא. הגלות תחילתה בענין רוחני. בהעדר קיום תורה ומצוות, בשנאת חינם, וגם עכשיו החפצא של הגלות הוא הריחוק שלנו מהשי"ת, והיצר הרע המגבר עלינו בכל יום, והעבירות שאין אדם ניצול מהם בכל יום (כמאמר הגמרא.)
ועל זה דווה לבנו. עד מתי? עד מתי הריחוק מאור פני מלך חיים? --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 18:51, 11 באפריל 2010 (UTC)
ע"ז כבר ענה כ"ק: עד מתי? עד ש'טוט'! לעשות, מעשה, מעשה ועוד פעם מעשה, מעשה בפועל זהו הפתרון היחיד כיצד להביא משיח בן דוד!
למעשה, נראה לי שיש להשתדל להפיץ, בקרב עצמנו ובקרב אחינו את הציפיה לגאולב שתבוא תיכף ומיד ממש. זה התפקיד שלנו. --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 19:10, 11 באפריל 2010 (UTC)
ואיך?
לעבוד ולהסביר!
לא על-ידי סיסמאות אוריריות, ולא על-ידי עימותים (גם בויקיפדי'...) על ידי הסברה! לאדם הפשוט ברחוב, ליהודי שגר בחו"ל, לזקנה הקשישיה מהרחוב הסמוך, לקבוצת הילדים שברחוב, להסביר בטו"ד על פי רמתם, שיש גאולה, ושיש משיח! שדור שלם ידע שכמו שיהודים צמים ביום כיפור כך יהודים מחכים למלך המשיח! רק הסברה! בברכה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!
אגב, בשיחה בו הרבי הביא דברי החיד"א והרד"ק, הוסיף הרבי שיפרסמו את הדברים בשמו ושלא בשמו, העיקר שיפורסם. לכן, אולי כדאי להוציא גירסה נוספת של הדף, ללא איזכור הרבי. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 19:14, 11 באפריל 2010 (UTC)
אכן. כיוון שאיני יודע מי כתב ת'דף, אפשר פשוט לעבוד בצורה עצמאית, כי זה התפקיד שלנו, של אנ"ש שאינם בחזית. בברכה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!
נכון מאוד. והעיקר: להחדיר את הציפיה בקרב עצמינו, וממילא - דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב! --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 19:15, 11 באפריל 2010 (UTC)
נקודה נוספת שחשוב להדגיש:
הרבי מדבר בשיחה על כך שלא מופרך אצל יהודים שמשיח לא יבוא מחר ומחרתיים.
לצערינו זה קורה אצל כ-ו-ו-ל-ם , ושלא יספרו סיפורים.
מדברים על 'עוד שבעים שנה', ופתאום, 'אנן חסידים' מזדחל במעלה הגרון, איך אפשר לדבר כך? הלא ע"ז צווח המלך,
ומיד מצדיקים (ציטוט מדויק) "טוב, משיח יבוא, אבל לאחר ה120..."
חבר'ה, מה קרה לנו? למה ביאת המשיח הפכה לעו דאיזה "נישט שאבעס גיררעט, כמה האוטו עולה"?
צודק חסיד. לדעתי התחלה במצבע זה יהיה על ידי "האמנתי כי אדבר" אמונה הנמשכת על ידי דיבור.
צריך להתחיל לדבר בשפה של אמונה.
כלומר: להזכיר כל עת על ביאת משיח, ולדבר בשפה כזו: שבוע הבא, באם לא יבוא משיח ח"ו אז יהיה כך וכך.
זו גם הבעיה בחלישות האמונה היהודית בכלל:
הרי דבר ברור הוא, שכל יהודי יש לו אמונה חזקה ועזה בלבו, שאין עוד מלבדו.
ומה הדבר אינו נכנס בחיי היום יום? למה ל"ע איננו מתנהגים כך לגמרי כמו שצריך היה להיות?
התשובה: אנו מדברים כאיפוקרסים. זה עשה, זה אמר, זה חשב וזה פעל? האם שרון עשה את ההתנתקות? האם אובאמה מונע את הבנייה בבייתר? האם נתניהו עושה כו'? כל היום מדברים בשפה אפיקורסית השם יצילנו.
צריך לדבר כיהודי! --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 19:28, 11 באפריל 2010 (UTC)
