![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
חיים יהודה לייב ליטווין – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
נולד בשנת [[ת"ר]] לאביו הרב ישראל ליטווין, ב[[בברויסק]] שב[[רוסיה]]. ונדע כגאון, וכבר בגיל 13 סיים את ה[[ש"ס]]. | נולד בשנת [[ת"ר]] לאביו הרב ישראל ליטווין, ב[[בברויסק]] שב[[רוסיה]]. ונדע כגאון, וכבר בגיל 13 סיים את ה[[ש"ס]]. | ||
בשנת [[תרי"ד]] התחתן עם מרת פיגא בילא, בת הגביר אברהם אבא קראסיקוב, מעיר סוסניצה שבפלך צ'רניהיב, והתפרסם בגאונתו וכונה {{מונחון|"דער סאסניצער עילוי"| | בשנת [[תרי"ד]] התחתן עם מרת פיגא בילא, בת הגביר אברהם אבא קראסיקוב, מעיר סוסניצה שבפלך צ'רניהיב, והתפרסם בגאונתו וכונה {{מונחון|"דער סאסניצער עילוי"|העילוי מסאָסניץ}}. | ||
באותה תקופה היה מה"[[יושבים]]" אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]], ובשל ביקורת שקיבל מהצמח צדק, הוקנט על ידי חסידי חב"ד, ובעקבות כך, עזב את דרך ה[[חסידות]], ועבר מסוסניצה ל[[מינסק]]{{הערה|יהושע מונדשיין, לתולדות הגאון המחבר וספרו, שערי דעה, כפר חב"ד תשע"ב, עמ' 2.}}. | באותה תקופה היה מה"[[יושבים]]" אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]], ובשל ביקורת שקיבל מהצמח צדק, הוקנט על ידי חסידי חב"ד, ובעקבות כך, עזב את דרך ה[[חסידות]], ועבר מסוסניצה ל[[מינסק]]{{הערה|יהושע מונדשיין, לתולדות הגאון המחבר וספרו, שערי דעה, כפר חב"ד תשע"ב, עמ' 2.}}. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
הרב ליטווין נפטר ב[[י"א סיוון]] [[תרס"ג]]. | הרב ליטווין נפטר ב[[י"א סיוון]] [[תרס"ג]]. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* {{אוצר החכמה||שערי דעה (מהדורה חדשה)|173836|בראש הספר: [[יהושע מונדשיין]], "לתולדות הגאון המחבר וספרו". כפר חב"ד, תשע"ב}} | * {{אוצר החכמה||שערי דעה (מהדורה חדשה)|173836|בראש הספר: [[יהושע מונדשיין]], "לתולדות הגאון המחבר וספרו". כפר חב"ד, תשע"ב}} | ||
גרסה מ־21:47, 2 באוגוסט 2023
| רבי חיים יהודה לייב ליטווין | |
|---|---|
| לידה | ת"ר |
| פטירה | י"א סיוון תרס"ג |
| השתייכות | ליטא, חב"ד |
| תפקידים נוספים | מהיושבים בליובאוויטש, רבה של הערים ברודי וסמרגון |
הרב חיים יהודה לייב ליטווין (ת"ר - י"א סיוון תרס"ג) היה חסיד חב"ד שנטש את דרך החסידות, והיה רב בערים שונות, ביניהם ברודי וסמרגון.
תולדות חיים
נולד בשנת ת"ר לאביו הרב ישראל ליטווין, בבברויסק שברוסיה. ונדע כגאון, וכבר בגיל 13 סיים את הש"ס.
בשנת תרי"ד התחתן עם מרת פיגא בילא, בת הגביר אברהם אבא קראסיקוב, מעיר סוסניצה שבפלך צ'רניהיב, והתפרסם בגאונתו וכונה "דער סאסניצער עילוי".
באותה תקופה היה מה"יושבים" אצל אדמו"ר הצמח צדק, ובשל ביקורת שקיבל מהצמח צדק, הוקנט על ידי חסידי חב"ד, ובעקבות כך, עזב את דרך החסידות, ועבר מסוסניצה למינסק[2].
במינסק החל הרב חיים יהודה לייב לפעול באופן לא רשמי ברבנות, אולם עזב את המקום לאחר זמן, ועל פי אחת הגרסאות, עזבה משום גט שכתב בניגוד לדעת הרב במקום[3].
לאחר שעזב את מינסק, החל לנדוד בערי גרמניה והונגריה. באחד מנידודיו, פגש אותו רבה של למברג, הרב יוסף שאול נתנזון, אשר התרשם ממנו, ושלח מכתב המלצה לקהילה בברודי שימנו אותו לרב, בתור ממלא מקום לרבה הקודם שנפטר. בעקבות כך התקבל הרב ליטווין כרבה של ברודי, ובברודי מונה הרב ליטווין גם לראש הישיבה במקום.
בשנת תרל"ח הדפיס הרב ליטווין בברודי את ספרו "שערי דעה".
בעקבות סגנונו הליטאי של הרב ליטווין, סבל מקהילת קנאים חסידים[דרושה הבהרה] שהציקו לו במקום. בברודי נפטרו לו אשתו ובנו, ובעקבות אסונות אלו, עזב הרב יהודה חיים לייב את המקום, ואת משרת הרבנות[4].
בשנת תרמ"ז מונה לרבה של העיר סמרגון, שם הוא התקרב לתנועת המוסר והיה מתומכיה, וכמו כן, עמד במקום בראשות ישיבה גדולה.
הרב ליטווין נפטר בי"א סיוון תרס"ג.
לקריאה נוספת
- שערי דעה (מהדורה חדשה), בראש הספר: יהושע מונדשיין, "לתולדות הגאון המחבר וספרו". כפר חב"ד, תשע"ב, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ כתב יד זה מתוארך לשנת תר"כ-תרכ"ו, נדפס באגרות קודש אדמו"ר הצמח צדק עמוד שסא ועמוד תיג.
- ^ יהושע מונדשיין, לתולדות הגאון המחבר וספרו, שערי דעה, כפר חב"ד תשע"ב, עמ' 2.
- ^ אייזנשטט, דור רבניו וסופריו, בערכו.
- ^ נ"מ גלבר, תולדות יהודי ברודי, בתוך: ערים ואמהות בישראל: ברודי, ירושלים תשט"ו, עמ' 301. מצוטט אצל הרב יהושע מונדשיין, לתולדות הגאון המחבר, להלן "קישורים חיצוניים". הערה 116.