פתיחת התפריט הראשי

שינויים

ארבעת עולמות אבי"ע נחלקים זה מזה במעלתם, שעולם האצילות הוא העולם הגבוה ביותר, עולם הבריאה נמוך ממנו, עולם היצירה נמוך ממנו, ועולם העשיה הנמוך מכולם. ומבואר כי ענין האמור שהעולם גבוה יותר, אינו גבוה מבחינת גשמית, אלא שהאור האלוקי המתגלה בו מתגלה בו בגילוי וללא צמצומים והסתרים. שבעולם העליון מביניהם, [[עולם האצילות]], מתאחד [[אור אין סוף]] באיחוד גמור, ומשם בסדר השתלשלות העולמות מצטמצם האור האלוקי להאיר בצמצום ובהסתר, עד [[עולם העשיה הגשמי]].
בכללות נחלק עולם האצילות מן שלושת עולמות [[בי"ע]], שעולם האצילות הוא בבחינת אין, לעומת שלושת עולמות בי"ע שהם בבחינת יש. עולם האצילות הוא בבחינת איחוד גמור עם אור אין סוף, עד שנאמר על האור האלוקי בו כי "[[איהו וחיוהי וגרמוהי חד]]", שהאור האלוקי מאיר בגלוי גם באורות וגם בכלים של עולם האצילות, ומשום כך הוא בבחינת אין. ולעומת זאת, שלושת עולמות בי"ע הם בבחינת עולמות נפרדים, "טורי דפירודא", שהם בבחינתהר נפרד. כך בכללות שלוש עולמות אלו הם בבחינת לבושים, שהם כנגד שלושת לבושי הנפש: [[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]]. שענין הלבושים הוא דבר הנפרד מן האדם, ואינו בבחינת הכוחות הפנימיים שלו, וכך הם עולמות בי"ע עולמות הנפרדים כביכול מהקב"ה ובבחינת ישות.
חלוקה מהותית זו בין עולם האצילת לעולמות בי"ע היא על ידי בחינת ה[[פרסא]]. ש[[פרסא]] הוא ענין של מסך המסתיר על האור האלוקי שבעולם האצילות להאיר לעולמות בי"ע. והאור המצטמצם בבחינת הפרסא להאיר בעולמות בי"ע הוא בבחינת אור של תולדה, ואינו בערך לעולם האצילות. ואף כי יש פרסות נוספים המתסירים על האור בין עולם הבריאה לעולם היצירה ובין עולם היצירה לעולם העשיה, הרי שפרסא זו שבין עולם האצילות לעולמות בי"ע יוצרת את ההבחנה היסודית בין עולמות אלו.