יחזקאל לנדא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
לעומת זאת, בתו של הנודע ביהודה כיבדה מאד את הבעל שם טוב ואף היתה משרתת בביתו. בשעה שנפטר רבי [[חיים בן עטר]] (ה'אור החיים') בארץ ישראל, קרע עליו הבעל שם טוב - שהיה במזיבוז' - קריעה. כשסיפרה זאת בתו של ר' יחזקאל לנדא לאביה, אמר, שעל פי הלכה אסור למי שאינו נוכח במקום יציאת הנשמה, לעשות קריעה. כששמע על כך הבעש"ט אמר "ומה אעשה שהייתי נוכח שם בשעת פטירתו". | לעומת זאת, בתו של הנודע ביהודה כיבדה מאד את הבעל שם טוב ואף היתה משרתת בביתו. בשעה שנפטר רבי [[חיים בן עטר]] (ה'אור החיים') בארץ ישראל, קרע עליו הבעל שם טוב - שהיה במזיבוז' - קריעה. כשסיפרה זאת בתו של ר' יחזקאל לנדא לאביה, אמר, שעל פי הלכה אסור למי שאינו נוכח במקום יציאת הנשמה, לעשות קריעה. כששמע על כך הבעש"ט אמר "ומה אעשה שהייתי נוכח שם בשעת פטירתו". | ||
למרות התנגדותו לשיטת הבעל שם טוב, העריכו אותו גדולי החסידות. רבי חיים מ[[צאנז]] סיפר, כי לפני ירידת נשמת הבעל שם טוב לעולם התנגדו המלאכים לירידת הנשמה מחשש שתחזיר ב[[תשובה]] את כל כלל ישראל, וכבר מנוי וגמור היה שלא להוריד את נשמת הבעל שם טוב לעולם, עד שאמר הנודע ביהודה שהוא ירד לעולם להתנגד לשיטתו, ועל ידי כך הסכימו המלאכים | למרות התנגדותו לשיטת הבעל שם טוב, העריכו אותו גדולי החסידות. רבי חיים מ[[צאנז]] סיפר, כי לפני ירידת נשמת הבעל שם טוב לעולם התנגדו המלאכים לירידת הנשמה מחשש שתחזיר ב[[תשובה]] את כל כלל ישראל, וכבר מנוי וגמור היה שלא להוריד את נשמת הבעל שם טוב לעולם, עד שאמר הנודע ביהודה שהוא ירד לעולם להתנגד לשיטתו, ועל ידי כך הסכימו המלאכים המקטרגים שנשמת הבעל שם טוב תרד לעולם. נמצא כי בזכות הנודע ביהודה זכינו להתגלות אורו של הבעל שם טוב. | ||
פסקיו התקבלו ביותר בקרב הפוסקים. [[אדמו"ר הזקן]] העריכו מאוד. אף [[אדמו"ר הצמח צדק]] מצטט בתשובותיו את פסקי הנודע ביהודה. | פסקיו התקבלו ביותר בקרב הפוסקים. [[אדמו"ר הזקן]] העריכו מאוד. אף [[אדמו"ר הצמח צדק]] מצטט בתשובותיו את פסקי הנודע ביהודה. | ||
[[קטגוריה:אישים בחסידות חב"ד]] | [[קטגוריה:אישים בחסידות חב"ד]] | ||
גרסה מ־07:54, 1 באפריל 2010
הגאון רבי יחזקאל לנדא זצ"ל, הידוע בכינויו הנודע ביהודה' על שם ספרו, (י"ח בחשוון ה'תע"ד - י"ז באייר ה'תקנ"ג), רבה של העיר פראג, היה בתקופתו של הבעל שם טוב, והתנגד לשיטת הבעל שם טוב.
לעומת זאת, בתו של הנודע ביהודה כיבדה מאד את הבעל שם טוב ואף היתה משרתת בביתו. בשעה שנפטר רבי חיים בן עטר (ה'אור החיים') בארץ ישראל, קרע עליו הבעל שם טוב - שהיה במזיבוז' - קריעה. כשסיפרה זאת בתו של ר' יחזקאל לנדא לאביה, אמר, שעל פי הלכה אסור למי שאינו נוכח במקום יציאת הנשמה, לעשות קריעה. כששמע על כך הבעש"ט אמר "ומה אעשה שהייתי נוכח שם בשעת פטירתו".
למרות התנגדותו לשיטת הבעל שם טוב, העריכו אותו גדולי החסידות. רבי חיים מצאנז סיפר, כי לפני ירידת נשמת הבעל שם טוב לעולם התנגדו המלאכים לירידת הנשמה מחשש שתחזיר בתשובה את כל כלל ישראל, וכבר מנוי וגמור היה שלא להוריד את נשמת הבעל שם טוב לעולם, עד שאמר הנודע ביהודה שהוא ירד לעולם להתנגד לשיטתו, ועל ידי כך הסכימו המלאכים המקטרגים שנשמת הבעל שם טוב תרד לעולם. נמצא כי בזכות הנודע ביהודה זכינו להתגלות אורו של הבעל שם טוב.
פסקיו התקבלו ביותר בקרב הפוסקים. אדמו"ר הזקן העריכו מאוד. אף אדמו"ר הצמח צדק מצטט בתשובותיו את פסקי הנודע ביהודה.