מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש: הבדלים בין גרסאות בדף
(תיקון טעות בהערה והוספת פרטים חסרים) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
ב. המגילה כתובה כפי שנהוג בספרי תורה – 42 שורות (ולא כפי שנוהג רוב העולם 21, 16 או 11 שורות). | ב. המגילה כתובה כפי שנהוג בספרי תורה – 42 שורות (ולא כפי שנוהג רוב העולם 21, 16 או 11 שורות). | ||
ג. ישנם במגילה זו ישנם עשרה שינויים של חסר/ יתיר ביחס | ג. ישנם במגילה זו ישנם עשרה שינויים של חסר/ יתיר ביחס ל[[כתר ארם צובא]]. | ||
ד. שינוי גדול נוסף מרוב הנוסחים הוא שבפסוק 'ותוסף אסתר' (ח,ג) אין רווח פרשה כלל"{{הערה|כמו בנוסחים התימניים, אך בשונה מכל שאר הנוסחים.}}. | ד. שינוי גדול נוסף מרוב הנוסחים הוא שבפסוק 'ותוסף אסתר' (ח,ג) אין רווח פרשה כלל"{{הערה|כמו בנוסחים התימניים, אך בשונה מכל שאר הנוסחים.}}. | ||
גרסה מ־10:25, 19 באפריל 2023
המגילת אסתר בכתב ידו של אדמו"ר המהר"ש, הינו עותק נדיר של מגילה שנכתבה על ידי אדמו"ר המהר"ש בעצמו, בכתב שתיקן אדמו"ר הזקן, והיא מהווה מקור משמעותי ללימוד פרטים רבים במנהגי חב"ד, באופן כתיבת הסת"ם, ועוד.
היסטורית המגילה
אדמו"ר המהר"ש היה בקי ואומן בכתיבת סת"ם, ולכל אחד מבניו העניק מגילת אסתר כתובה בכתב יד קדשו[1], ובידינו נשתמרו שתים מהן:
המגילה הראשונה שבידינו העניק הרבי המהר"ש לבנו הרש"ב, ממנו עברה לבנו יחידו הריי"ץ, שהביא אותה יחד איתו לאמריקה. עקב הטלטלות שעברה במהלך המלחמה השואה היא הייתה זקוקה לשיפוץ מאסיבי, ונמסרה ע"י הרבי לסופר סת"ם בבראונסוויל[2] שישפץ אותה. הסופר (שלא היה בקי בכתב אדמו"ר הזקן) ראה בהוראה עבודת קודש ונתינת רשות, ועשה בה תיקונים רבים בלי שהקפיד לשמר את צורת האותיות (ויש אומרים שמטעם זה מה שהדפיס ממנה הרבי בספר התולדות של הרבי המהר"ש[3], על מנת שילמדו ממנה[4] טושטש במתכוון).
מה שכן לומדים מעותק זה של המגילה הוא מנהג חב"ד במגילה בנוגע לרוחב העמודים, צורת עשרת בני המן, שינויים בפתוחות/סתומות ובחסר/יתר.
המגילה השניה שהגיעה לידינו היא זו שהוענקה לבנו הצעיר ר' מנחם מענדל. מגילה זו נשתמרה במצבה המקורי ללא פגע וממנה[5] לומדים היום הסופרים את צורת האותיות.
לר' מנחם מענדל היה בן חולה עפילעפסיה[6] שטופל (עד פטירתו בגיל י"ח) על ידי שניאור זלמן שניאורסון ורעיתו. לאות תודה העניק להם מנחם מענדל את המגילה (נראה שהכרת תודה זו הייתה כה גדולה עד שהנעניק את המגילה להם למרות שבנו הבכור היה בחיים וכן שתי בנות. יתכן שחלק משיקול הדעת היה שבסופו של דבר גם כך נשארה המגילה במשפחת בית הרב על כל פנים) . מהזוג שניאורסון עברה המגילה לביתם הדסה[7], שנישאה לאליהו חיים קרליבך. נכון להיום המגילה היא רכושן של חמש האחיות בנותיה של הדסה.
דיוקים שניתן ללמוד מהמגילה
בספר המנהגים[8] מציין הרבי לשני שינויים בלבד[9]:
א. לא כל העמודים מתחילים בתיבת "המלך""[10].
ב. עשרת בני המן אינם בעמוד בפני עצמו[8], ולכאורה הטעם בזה כדי שכל האותיות שבמגילה יהיו באותיות רגילות באותו הגודל[11] הידורים[12].
- אבל במגילה שהייתה בידי הרבי הריי"ץ (ונמצאת כיום בספריה) ישנם שינויים רבים נוספים[12]
א. שמותיהם של תשעת בני המן האחרונים כתובים 'לבינה על-גבי לבינה'. הלבינים כולן שוות בגודלן מבלי בליטות לצדדים, למעט הראשון (פרשנדתא, הארוך מכולם) שבולט בסופו[13].
ב. המגילה כתובה כפי שנהוג בספרי תורה – 42 שורות (ולא כפי שנוהג רוב העולם 21, 16 או 11 שורות).
ג. ישנם במגילה זו ישנם עשרה שינויים של חסר/ יתיר ביחס לכתר ארם צובא.
ד. שינוי גדול נוסף מרוב הנוסחים הוא שבפסוק 'ותוסף אסתר' (ח,ג) אין רווח פרשה כלל"[14].
ההבדלים בין שתי המגילות
רובא דרובא של השינויים הנ"ל הם רק במגילה שנמצאת בספריה, אבל המגילה שבחזקת הבנות לבית קרליבך היא בנוסח המנחת שי[15], (למעט "ואיש לא עמד בפניהם"[16] שהוא בנוסח אשכנז שלפני הגהות המנחת שי).
ואולי יש לומר, שמטעם זה צין הרבי בספר המנהגים שני שינויים בלבד – שרק הם המשותפים לשתי המגילות[17].
קישורים חיצוניים
- 4 עמודים מתוך המגילה, באגרות קודש שלו בסוף הספר
- רשימת השינויים והדיוקים במגילה
- צילום איכותי של עותק מגילת אדמו"ר המהר"ש שהוענקה לבנו ר' מנחם מענדל שניאורסון, המצויה בידי משפחת קרליבך
הערות שוליים
- ↑ http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15753&st=&pgnum=29 ספר התולדות של הרבי מהר"ש
- ↑ בניו יורק, שכונה צמודה לקראון הייטס.
- ↑ מול עמוד 21.
- ↑ לקוטי שיחות חט"ז ע' 255: "מטעמי זהירות בכתבי הקודש, הנה לא נראה לי כלל כשמדפיסים פסוקים כתובים בכתב סת"ם, אפילו בספרי הלכה ואגדה ועאכו"כ בספרי תולדות... ומובן שאינו דומה למה שהדפיסו עמוד ממגלת אסתר כיון שאין בה השם, והי' בזה גם מעין הוראה לרבים באופן כתיבת המגילה".
- ↑ ומן התפילין שכתב ר' ראובן - הסופר של אדמו"ר הזקן או תלמידו שכתב בדיוק כמוהו.
- ↑ לכאורה היה זה בנימין (מזיווגו השלישי), שידוע שנפטר בעודו נער (ולא בנו ישראל דובער מזיווגו השני) - אך הדבר צריך בירור.
- ↑ היה להם גם בן שהאריך ימים, וצריך בירור האם המגילה נמסרה לבן ורק בהסתלקותו עברה לבת, או שהבת הייתה הגדולה והמגילה נמסרה ישירות אליה.
- ↑ 8.0 8.1 עמ' 63 – מנהגי פורים.
- ↑ וראה בסוף פסקה הבאה טעם אפשרי לכך.
- ↑ למעשה שני עמודים בלבד מתחילם ב"המלך": "המלך אחשורוש אמר להביא" (א,יז). ו'המלך' שבסיום הפסוק "את מצות המלך" (ג,ג).
- ↑ כפי שהוא במגילת החתם סופר, אם כי שם יש שורות גם לפני וגם אחרי עשרת בני המן, ואילו במגילת מהר"ש הם בראש העמוד.
- ↑ 12.0 12.1 אוצר מנהגי חב"ד, בתוך 'שערי מגילה'. הוצאת היכל מנחם, ירושלים תשס"ב, עמ' רסג ואילך – וראה שם פרטים רבים נוספים.
- ↑ ומציין לס' 'מנהג ישראל תורה' עמ' רמו-רמז.
- ↑ כמו בנוסחים התימניים, אך בשונה מכל שאר הנוסחים.
- ↑ לגבי נוסח זה והראיות לאמינותו הגדולה ראה [מאמר הרב ברויאר בפורום אוצר החכמה]
- ↑ אסתר ט ב.
- ↑ אמנם יש במגילה שני שינויים משותפים נוספים: ("והלבשו" חסר י', "לקיים" בשני י'), אבל אלו אינם מיוחדים בדווקא לחב"ד (אלא הם על פי נוסח המנחת שי המוגה והמדוייק, וראה בהערה הקודמת) - וממילא אין מקומם בספר המנהגים.