יואל בעל שם: הבדלים בין גרסאות בדף
(←תולדות חיים: הוספה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
ר' יואל, ככל המקובלים מ[[הצדיקים הנסתרים]] היה בקי גדול בצרופי שמות הקדושים, קמיעות והשבעות, היה מרפא חולים, חולי ה[[גוף]] או הנפש, וגם גירש מזיקים ורוחות רעות, והתפרסם בדורו כבעל מופת גדול, והותיר אחריו סגולות וקמיעות כתובות. | ר' יואל, ככל המקובלים מ[[הצדיקים הנסתרים]] היה בקי גדול בצרופי שמות הקדושים, קמיעות והשבעות, היה מרפא חולים, חולי ה[[גוף]] או הנפש, וגם גירש מזיקים ורוחות רעות, והתפרסם בדורו כבעל מופת גדול, והותיר אחריו סגולות וקמיעות כתובות. | ||
רבי יואל, בעל השם מזאמושטש, התפרסם בעולם היהודי לא רק במעשי הנפלאות שביצע. כי אם בעיקר בפעליו הרבים. במיוחד בשטח הרבצת התורה. בין השאר פתח ישיבה בזאמושטש, שהצטיינה בכך שלמדו בה היטב גם נגלה וגם נסתר. בנגלה הנהיג יואל | רבי יואל, בעל השם מזאמושטש, התפרסם בעולם היהודי לא רק במעשי הנפלאות שביצע. כי אם בעיקר בפעליו הרבים. במיוחד בשטח הרבצת התורה. בין השאר פתח ישיבה בזאמושטש, שהצטיינה בכך שלמדו בה היטב גם נגלה וגם נסתר. בנגלה הנהיג רבי יואל הבעל שם מזאמושטש את דרך הלימוד של רבו רבי [[יואל סירקיש]] שהתבססה על התעמקות בסוגיא להבנתה על אתר באופן הגיוני. | ||
מרבית התלמידים הוחזקו על ידו. כן נהג ללמוד בעצמו עם קבוצה נבחרת של תלמידים את תורת הקבלה.{{הערה|ס' הזכרונות לאדמו"ר הריי"צ, פרק ס'}}. | מרבית התלמידים הוחזקו על ידו. כן נהג ללמוד בעצמו עם קבוצה נבחרת של תלמידים את תורת הקבלה.{{הערה|ס' הזכרונות לאדמו"ר הריי"צ, פרק ס'}}. | ||
גרסה מ־02:25, 15 בפברואר 2023
רבי יואל הלפרין מזאמושטש (מכונה רבי יואל בעל שם) היה מנהיג הדור השני של מחנה הנסתרים, לאחר פטירת רבו רבי אליהו בעל שם, ורבו של רבי אדם בעל שם שלימד את הבעל שם טוב.
בתקופתו התחדשה אצל הצדיקים הנסתרים השיטה לקרב את פשוטי העם לתורה ומצוות, על ידי סיפורי ואגדות התורה[1], ובכך לעורר את ליבם ולהדליק את ניצוץ נשמתם.
תולדות חיים
ר' יואל נולד לאביו רבי משה[2], הוא היה צדיק ופרוש, ותלמיד חכם מופלג, "היה גאון הגאונים, איש אלוקים קדש קדשים, בעל מקובל גדול ונורא, שמעו הולך מסוף העולם ועד סופה[3]".
ר' יואל בעל שם, הממשיך השני בשולשלת חבורת הנסתרים, הגיע לישיבתו של ר' אליהו בעל שם בפראג, כרווק ובשנת שצ"ד צורף לחבורה. לפי הוראת ר' אליהו הוא חזר לזאמושטש שבפולין בשנת שצ"ט, שם הוכתר כבעל שם. הנהיג את הישיבה כ-50 שנה[4].
ר' אדם מרופשיץ, הממשיך השלישי בשושלת חבורת הנסתרים, הגיע לישיבה כבן 33, לאחר שלמד אצל ר' שלמה שמואל בפולוצק[5].
הוא כיהן כרב ואב בית דין במספר קהילות ישראל, בתחילה בעיר לויצק, שם מילא גם בתפקיד ראש וועד הגאונים של 'ארבע הארצות', לאחר כמה שנים עבר לכהן כאב בית דין בפינסק, ובשנת תנ"ב התמנה לכהן באוסטראה לאחר שרבה הקודם ר' נפתלי הכהן עבר לעיר פוזן.
סמוך לפטירתו נבחר לאב בית דין בלבוב למלאות את מקום הגאון רבי נפתלי הירץ אך בשנת ה'תע"ד ד' בתשרי נפטר בטרם ישב על כסא הרבנות בלבוב, מנוחתו כבוד באוסטראה שבאוקראינה.
ר' יואל, ככל המקובלים מהצדיקים הנסתרים היה בקי גדול בצרופי שמות הקדושים, קמיעות והשבעות, היה מרפא חולים, חולי הגוף או הנפש, וגם גירש מזיקים ורוחות רעות, והתפרסם בדורו כבעל מופת גדול, והותיר אחריו סגולות וקמיעות כתובות.
רבי יואל, בעל השם מזאמושטש, התפרסם בעולם היהודי לא רק במעשי הנפלאות שביצע. כי אם בעיקר בפעליו הרבים. במיוחד בשטח הרבצת התורה. בין השאר פתח ישיבה בזאמושטש, שהצטיינה בכך שלמדו בה היטב גם נגלה וגם נסתר. בנגלה הנהיג רבי יואל הבעל שם מזאמושטש את דרך הלימוד של רבו רבי יואל סירקיש שהתבססה על התעמקות בסוגיא להבנתה על אתר באופן הגיוני.
מרבית התלמידים הוחזקו על ידו. כן נהג ללמוד בעצמו עם קבוצה נבחרת של תלמידים את תורת הקבלה.[6].
דברי תורתו ואיגרותיו של רבי יואל נדפסו בספר "תולדות אדם" "מפעלות אלוקים" ועוד ספרים.
רבי יואל הינו דודו של רבי ישראל חריף הלפרין מזסלב.
בנו של רבי יואל היה רבי אורי[7].
רבותיו
רבי יואל סירקיש, [8] המכונה "הב"ח" על שם חיבורו הגדול - "בית חדש" על הארבעה טורים[9].
רבי אליהו בעל שם מוורמייזא[10]
קישורים חיצוניים
הרב יואל בעל שם, מפעלות אלקים, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ↑ ליקוטי דיבורים ח"ג עמ' 550.
- ↑ על פי חתימתו על הספר קנה בינה (פראג שע"א): 'יואל בר' משה בעש"ט'.
- ↑ ספר מליצי א"ש.
- ↑ ס' הזכרונות לרי"צ, פרק ס'
- ↑ ספר הזכרונות לרי"צ פרק עה'
- ↑ ס' הזכרונות לאדמו"ר הריי"צ, פרק ס'
- ↑ ס' הזכרונות לאדמו"ר הריי"צ, פרק ס'
- ↑ נכתב גם "סירקיס".
- ↑ על פי אדמו"ר הריי"צ בספר הזכרונות פרק ס'
- ↑ על פי אדמו"ר הריי"צ בספר הזכרונות פרק ס'