יסוד דא"ק: הבדלים בין גרסאות בדף
ספירת המלכות (שיחה | תרומות) מ (←המשכה של עולם התיקון: מחיקת קישורים אדומים) |
ספירת המלכות (שיחה | תרומות) מ (←בבחינת יוסף: ניסוח, הגהה) |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
==בבחינת יוסף== | ==בבחינת יוסף== | ||
ענין [[יוסף]] הוא בבחינת יסוד דא"ק, לעומת ה[[שבטים]] | באופן כללי, [[יוסף הצדיק]] הוא בבחינת יסוד{{הערה|כמ"ש "וצדיק יסוד עולם"}}. כיום, הוא בבחינת [[יסוד דאצילות]], ולעתיד לבוא יתעלה להיות בבחינת '''יסוד דא"ק'''. דבר זה מרומז בפסוק:{{ציטוטון|והיה אור הלבנה כאור החמה}}{{הערה|ליקוטי תורה פרשת צו, י', ג'.}}. | ||
ענין [[יוסף]] הוא בבחינת יסוד דא"ק, לעומת ה[[שבטים]] שעניינם הוא [[מלכות דא"ק]]. על פי חלוקה זו, מוסבר הפסוק {{ציטוטון|ויוסף הורד מצרימה}}: יסוד ד[[אדם קדמון]] ירד עד בחינת [[פרעה]], העורף העליון{{הערה|זוהי בחינת גרון דאריך אנפין דקליפה}}. מבחינת פרעה זה, יונקות דרגות "שר המשקים", "שר הטבחים" ו"שר האופים", ומשפיעות את האור האלוקי למקום הקליפות. כאשר יוסף מתעלה לדרגתו בא"ק, הוא חותך את יניקת ג' שרי פרעה מן העורף, וגורם לכך שההשפעה תגיע רק באופן פנימי (לבני ישראל) ולא בדרך [[אחוריים]] (למצריים). | |||
{{מקור}} | |||
==המשכה של עולם התיקון== | ==המשכה של עולם התיקון== |
גרסה מ־18:42, 9 בפברואר 2023
יסוד דא"ק הוא ספירת היסוד של אדם קדמון ועל ידה מושפע שם מ"ה שעל ידו תיקון שבירת הכלים.
שורש המצוות
מבואר כי ענין מלכות דא"ק הוא השורש למלכות דאצילות שהוא מקור נשמות ישראל. וענין יסוד דאדם קדמון הוא שורש לענין המצוות.
בבחינת יוסף
באופן כללי, יוסף הצדיק הוא בבחינת יסוד[1]. כיום, הוא בבחינת יסוד דאצילות, ולעתיד לבוא יתעלה להיות בבחינת יסוד דא"ק. דבר זה מרומז בפסוק:"והיה אור הלבנה כאור החמה"[2].
ענין יוסף הוא בבחינת יסוד דא"ק, לעומת השבטים שעניינם הוא מלכות דא"ק. על פי חלוקה זו, מוסבר הפסוק "ויוסף הורד מצרימה": יסוד דאדם קדמון ירד עד בחינת פרעה, העורף העליון[3]. מבחינת פרעה זה, יונקות דרגות "שר המשקים", "שר הטבחים" ו"שר האופים", ומשפיעות את האור האלוקי למקום הקליפות. כאשר יוסף מתעלה לדרגתו בא"ק, הוא חותך את יניקת ג' שרי פרעה מן העורף, וגורם לכך שההשפעה תגיע רק באופן פנימי (לבני ישראל) ולא בדרך אחוריים (למצריים). [דרוש מקור]
המשכה של עולם התיקון
ענין ז' מלכין קדמאין של עולם התוהו נמשך ממלכות דא"ק[4]. לעומת זאת, המלך השמיני (הדר), נמשך מיסוד דא"ק, ובשל כך לא נאמר בו "וימת". כי מוות רומז על השבירה, ואילו הדר הוא משורש נעלה יותר ובו אין את עניין השבירה אלא דווקא את עניין התיקון, והוא תחילת עולם התיקון.