יצחק שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף
(←תולדות חיים: שגיאת הקלדה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
חסיד אמיתי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==דעותיו והשקפותיו== | ==דעותיו והשקפותיו== | ||
הרב שפירא רואה עצמו כ[[חסיד]] [[חב"ד]], אך נמנה על תלמידיו המובהקים של הרב [[יצחק גינזבורג]], וכדרכו עוסק גם הוא בחיבור ספרים העוסקים רבות בגימטריאות, בתורת הקבלה ובהשקפה ציונית-דתית. | הרב שפירא רואה עצמו כ[[חסיד]] [[חב"ד]], אך נמנה על תלמידיו המובהקים של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]], וכדרכו עוסק גם הוא בחיבור ספרים העוסקים רבות בגימטריאות, בתורת הקבלה ובהשקפה ציונית-דתית. | ||
בתקופת [[תוכנית ההתנתקות]] הצטרף לקוראים לסרב פקודה, ושלטון החוק בישראל קרא פעמים לעוצרו ולחוקרו תחת אזהרה מחשש שגורם להקצנה והסתה בקרב הציבור הדתי-לאומי, בעיקר בעקבות פרסום ספרו '[[תורת המלך]]', ובשל התפתחויות הקשורות עם הישיבה בראשה עומד. | בתקופת [[תוכנית ההתנתקות]] הצטרף לקוראים לסרב פקודה, ושלטון החוק בישראל קרא פעמים לעוצרו ולחוקרו תחת אזהרה מחשש שגורם להקצנה והסתה בקרב הציבור הדתי-לאומי, בעיקר בעקבות פרסום ספרו '[[תורת המלך]]', ובשל התפתחויות הקשורות עם הישיבה בראשה עומד. | ||
גרסה מ־23:39, 4 בפברואר 2023
הרב יצחק שפירא (יליד שנת תשכ"ו, 1956) הוא ראש ישיבת 'עוד יוסף חי' ביצהר, מתלמידי הרב יצחק גינזבורג ומעורכי ספריו.
תולדות חיים
נולד בכ"ז בתמוז תשכ"ו לאביו הרב משה שפירא ולאמו הרבנית רבקה (לימים, מייסדי וראשי המדרשה התורנית לנשים 'שובה' ביישוב עופרה).
בצעירותו נשלח בעקבות אחיו הרב יהושע שפירא ללמוד בישיבה לצעירים שתחת מוסדות 'מרכז הרב' בירושלים, ממנה המשיך לישיבת 'שבי חברון', ולאחר מכן נכנס ללמוד בישיבה גבוהה 'מרכז הרב', שם גם הוסמך לרבנות על ידי הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת רחל, בתו של הרב והפרופסור נחום רקובר ונינתו של הרב שמחה מנדלבוים, למד בתל אביב בכולל אברכים 'מכתב לדוד - איחוד שיבת ציון', בישיבת 'עטרת נחמיה', וכן לימד בישיבת נחלים.
עוד באותו בחור החל להתקרב לחסידות חב"ד בעקבות אחיו, ולמד אצל הרב יצחק גינזבורג בישיבת עוד יוסף חי. הרב שפירא היה לאחד מתלמידיו המובהקים של הרב גינזבורג, ובשנת תשס"ו התמנה לשמש כראש ישיבת עוד יוסף חי שמוגדרת תחת נשיאותו.
בנוסף לתפקידו בראשות הישיבה, מלמד ב"בית הספר לתורת הנפש" בירושלים.
בשנת תשע"ד עבר להתגורר עם רעייתו ושנים-עשר ילדיו בשכונת קריית משה בירושלים, בקרב קהילה מתפתחת של תלמידי הרב יצחק גינזבורג.
דעותיו והשקפותיו
הרב שפירא רואה עצמו כחסיד חב"ד, אך נמנה על תלמידיו המובהקים של הרב יצחק פייביש גינזבורג, וכדרכו עוסק גם הוא בחיבור ספרים העוסקים רבות בגימטריאות, בתורת הקבלה ובהשקפה ציונית-דתית.
בתקופת תוכנית ההתנתקות הצטרף לקוראים לסרב פקודה, ושלטון החוק בישראל קרא פעמים לעוצרו ולחוקרו תחת אזהרה מחשש שגורם להקצנה והסתה בקרב הציבור הדתי-לאומי, בעיקר בעקבות פרסום ספרו 'תורת המלך', ובשל התפתחויות הקשורות עם הישיבה בראשה עומד.
כיום עוסק הרב שפירא בעיקר בחיבור ספריו העוסקים במקצועות שונים, בעיקר בחסידות ובתורת הנפש.
ספריו
- אל הר המור - ספר הלכתי-השקפתי בנושא העלייה להר הבית (עורך שותף עם הרב יוסי פלאי)
- אל גבעת הלבונה - הר הבית ובית המקדש במחשבת החסידות (עורך שותף עם הרב יוסי פלאי)
- תורת המלך (שני כרכים) – בירורי הלכה בנושאים הנוגעים למלכות ישראל (עורך שותף עם הרב יוסי אליצור)
- מבוא השער - עיונים בשער היחוד והאמונה[1]
משפחתו
- אחיו, הרב יהושע שפירא - ראש ישיבת רמת גן