סין: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
שורה 36: | שורה 36: | ||
'''הונג קונג''' - קהילה יהודית של כמה מאות תושבים חיה בהונג קונג עוד מימי הבריטים. הקהילה מקיימת חיי קהילה עצמאיים ויש במקום מספר בתי כנסת פעילים ובית חב"ד. יהדות שנגחאי והונג קונג (יהדות עיראק - משפחות ששון וכדורי) ב-150 שנה האחרונות השפיעו רבות על כלכלת אסיה וסין בפרט | '''הונג קונג''' - קהילה יהודית של כמה מאות תושבים חיה בהונג קונג עוד מימי הבריטים. הקהילה מקיימת חיי קהילה עצמאיים ויש במקום מספר בתי כנסת פעילים ובית חב"ד. יהדות שנגחאי והונג קונג (יהדות עיראק - משפחות ששון וכדורי) ב-150 שנה האחרונות השפיעו רבות על כלכלת אסיה וסין בפרט | ||
'''טייפה''' - בטייפה חיים כאלף יהודים וזהו אי נפרד מסין בית חבד הוא ברשות הרב שלמה טביב | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== |
גרסה מ־11:43, 29 בינואר 2023
סין היא מדינה באסיה, ומוכתרת כמדינה עם הכי הרבה אנשים, בעבר התקיימה במקום ישיבת תומכי תמימים שנחאי
הקמת קהילה חבדי"ת בשנחאי
ערך מורחב – שנחאי |
שנחאי היא עיר גדולה הנמצאת בסין. בתקופת מלחמת העולם הראשונה התקבצו בעיר עשרות מחסידי חב"ד ואף נפתחה שם ישיבת תומכי תמימים שנחאי.
הקהילה היהודית בשנחאי התחילה בתר"פ אחרי שהיגרו בה יהודים מרוסיה שלא יכלו לקבל ויזה לארצות הברית, בעיר התקיימו הרבה ישיבות ובניהם ישיבת תומכי תמימים שנחאי ששרדה עד תום המלחמה בשנת תש"ו, ראש הישיבה היה הרב מאיר אשכנזי. בתקופה בה הגיעו התמימים, היו רק שני חסידי חב"ד: הרב פלוטקין והרב אשכנזי, בשנת תש"א דאג הרבי הריי"צ שהתלמידים יקבלו ויזה, כיון שלארה"ב היה קשה לקבל ויזות, פעל עם מדינת קנדה, אחרי מאמצים רבים שלח תשעה ויזות לבחורים מהישיבה שיסעו למונטריאול כדי להקים שם ישיבה.
החסיד הראשון בעיר היה השוחט החסידי הרב חיים פלוטקין.
בשנת תרפ"ו מונה לרבה של העיר הרב מאיר אשכנזי מחשובי חסידי חב"ד. אל העיר הגיע עם הוריו, הרב שניאור זלמן אשכנזי ורעייתו ועם בני ביתו.
ישיבת תומכי תמימים שנחאי
ערך מורחב – תומכי תמימים שנחאי |
כאשר קונסול יפן בליטא, צ'יאונה סוגיהארה, הנפיק אשרות מעבר דרך יפן לפליטים היהודים, עזר הרב מנחם שמואל דוד רייטשיק להשיג ויזות עבור חבריו ועוד יהודים. אחרי שבילה קרוב לשנה בעיר קובה שיפן, עברה הישיבה לשנחאי שם בילו גם יהודים רבים אחרים, את שארית שנות המלחמה, הפך הרב רייטשיק למנהלה העיקרי של הישיבה. ובנוסף שימש גם כהורה תחליף לתלמידים הצעירים. למרות הסיכויים רבים שניתנו לו לעזוב, בחר רייטשיק להישאר עד אשר עזב התלמיד האחרון ממש, בשנת תש"ו.
במשך כל אותה תקופה ריישטיק היה בקשר עם הרבי, אשר בנוסף לגיוס כספים מסיבית ואת מאמצי ההצלה של יהודים בשטחי הכיבוש הגרמני ורוסיה, גייסו כסף כדי לשלוח לשנחאי.
בעיר גם כיהן הרב חיים משה יהודה בלוי כרב הליטאים, מאוחר יותר התקרב לחב"ד על ידי התמימים.
בתי חב"ד בסין
שנחאי - כיום משמש כשליח בעיר הרב שלום גרינברג, המפעיל בית חב"ד ומסעדה. בעיר ישנם עוד שני שלוחים: הרב שלמה אויזרת המשמש כרב הקהילה הספרדית באינטאון (intown), והרבה אברהם גרינברג השליח ברובע פודונג.
רבות על כלכלת אסיה וסין בפרט.
בייג'ינג - הקהילה היהודית השנייה בגודלה בסין נמצאת בביג'ינג. בבייג'ינג מתגוררים מאות יהודים, שם השליח הוא הרב שמעון פרוינדליך מייסד בית חב"ד במקום. לקהילה בית ספר יסודי.
גואנג'ואו - ב-תשע"ג השליח הרב אלי רוזנברג וייסד את הקהילה היהודית גואנג'ואו. כיום יש לקהילה בנין מרכזי שכולל בית ספר, בית כנסת, ומסעדה.
שנג'ן- בשנג'ן שבמחוז גואנגדונג יש שני בתי חב"ד, אחד של הרב שלום חזן והשני של הרב שניאור חרותי.
יאיוו, קאולון, צ'אנגדו - ביִאיווּ שבמחוז גֶ'גְיָאנְג חיים כמאה יהודים. מנהלים את המרכז היהודי הרב ישראל ומנוחה ליברמן, במקום פועל בית כנסת ומסעדה כשרהכשר-2005 נוסד המרכז היהודי בקאולון על ידי הרב איציק וחנה אייזנבך. בית חב"ד בעיר צ'אנגדו מנוהל על ידי הרב דובי ושרה הנינג.
הונג קונג - קהילה יהודית של כמה מאות תושבים חיה בהונג קונג עוד מימי הבריטים. הקהילה מקיימת חיי קהילה עצמאיים ויש במקום מספר בתי כנסת פעילים ובית חב"ד. יהדות שנגחאי והונג קונג (יהדות עיראק - משפחות ששון וכדורי) ב-150 שנה האחרונות השפיעו רבות על כלכלת אסיה וסין בפרט
טייפה - בטייפה חיים כאלף יהודים וזהו אי נפרד מסין בית חבד הוא ברשות הרב שלמה טביב
לקריאה נוספת
- תכף נשוב, התמודדות השלוחים בסין עם השלכות נגיף הקורונה וסקירת מפעל השליחות במדינה, שבועון כפר חב"ד גליון 1845 עמוד 20
מדינות אסיה | |
---|---|
| |
*) חלק משטח המדינה נמצא באירופה. |