ישראל ברוך מליאזנא

רבי (ישראל) ברוך פוזנר (תפ"ד - ח' חשוון תקנ"ב) אביו של אדמו"ר הזקן, היה צדיק נסתר.

ר' ברוך, הוא הדמות המרכזית בסיפורי הרבי הריי"צ ב"ספר הזכרונות". שם מספר הרבי על שנות ילדותו של ר' ברוך, נדודיו כבחור בעיירות שונות, ועד נישואיו. "ספר הזכרונות" לא מתאר את ההתרחשויות בסדר כרונולוגי, אלא כסיפור שמתמקד בחיפושיו של ר' ברוך אודות הדרך הנכונה בעבודת ה', וכן בסיפורים שונים שארעו לו, או ששמע, שהשפיעו עליו בדרכו ובעיצוב אישיותו (ולפעמים התרחשויות שארעו עימו בגיל צעיר, מובאות לאחרי סיפורים עליו בגיל מבוגר יותר). שאר הפרטים אודות ר' ברוך, ידועים משיחות הרבי הריי"צ, וממקורות שונים.

ילדותו

כפי המסופר בספר הזכורנות, ברוך נולד בעיר ויטבסק בבלארוס לאביו רבי שניאור זלמן שהיה מלמד דרדקי ומרת רחל פוזנר. ברוך נולד לאחר אחותו הגדולה דבורה לאה, כשלוש שנים לאחר שעזבו הוריו את פוזנא ועברו להתגורר בויטבסק.

בזכות כשרונותיו הברוכים, כבר בגיל צעיר נכנס ללמוד אצל אביו, עם בחורים בני גיל מבוגר ממנו, ועלה עליהם ברמת הבנתו וידיעותיו. שלוש שנים למד ברוך בכתת אביו, שבנוסף ללימודים אלו בילה אתו ר' שניאור זלמן זמן רב, בשיחות מאלפות. הוא לקחו לטיולים על גדות הנהר, וכל משך זמן הטיולים על פני השדות המוריקים שוחח עם בנו בדברי תורה ובנפלאות הבורא. הטיולים תחת כפת השמים כשנגד העינים משתרע עולמו הנאה של הבורא, הגבירו את אהבתו של ברוך לטבע, ואת תשוקתו להתבודד עם עצמו הרחק מחברת בני אדם, כשהוא שקוע ברעיונותיו.

בהגיעו לגיל בר מצווה היה כבר בקי במספר סדרי משנה, וידע בעל פה מספר מסכתות מן התלמוד. בשלב זה היה כבר מסוגל ללמוד ולהבין בעצמו ולהתעמק בסוגיית גמרא, ללא עזרה של מלמד. לכן היה אביו ר' שניאור זלמן מאפשר לו ללמוד לבד, והסתפק רק בהנחיות כלליות וקביעת סדרי הלימוד. וברוך, שכבר משחר ילדותו גילה ברוך נטיה להתבודדות עם הבריאה, היה נוהג לקחת את ספריו וללכת לשפת הנהר, שם להתיישב על סלע או משתטח על העשב הרך, ולתעמק בלמודו. מעשים שאירעו באותה תקופה, נחקקו בזכרונו של ברוך והשפיע עליו.

נדודיו

ברוך התייתם גם מאביו וגם מאימו, בערך כשנה וחצי לאחר כניסתו לגיל המצוות. בויטבסק היתה לו דודה, בשם פריידא. שהיא ובעלה, ששמו היה קדיש, הכניסו את ברוך ואת אחותו דבורה לאה לביתם כדי לגדלם. כפי המסופר שם, מות הוריו השפיע על ברוך עמוקות, ובעקבות כך תוך זמן קצר החליט לעזוב את ויטבסק (למרות התנגדות דודיו). אחותו דבורה לאה נשארה לגור בבית דודיה עד נישואיה.

במשך שלש שנים נדד בערים ועיירות שבסביבת ויטבסק. לכל אשר הגיע נכנס תחלה לבית המדרש וישב ללמוד. ובשום מקום לא נשאר זמן רב. בכל מקום ניסה ברוך להתפרנס מיגיע כפיו, וסירב בתוקף לקבל צדקה וסיוע בחינם. ברוך היה נוהג ללמוד ימים ולילות בבית המדרש, ולהתפרנס בצמצום מיגיע כפיו מכל עבודה שתזדמן, ותמורת כל תשלום שהוא. ברוך שמר על אורח חייו בתקיפות ובהחלטיות רבה, מבלי להתחשב בדעות הסובבבים אותו. מיד עם התקלו במקום כלשהו בהפרעה קלה ביותר לאורח חייו המקורי, היה עוזב את המקום ונודד לישוב אחר, שם היה ממשיך בדרכו.

ב"ספר הזכרונות" מסופרים התרחשיות שונות שארעו עם ברוך בתקופת נדודיו, וסיפורים אשר שמע או ראה בתקופה זו. הרבי כותב שמאורעתיו וחוויותיו של ברוך הצעיר, השפיעו רבות על עיצוב דמותו, אשר כאביו של מייסדה לעתיד של שיטת חב"ד, תרם לא מעט בצדקתו ובאורח חייו, לעיצובה של שיטה זו.

כפי המסופר שם, ביקר ברוך בערים: דוברומיסל, ינובישט וליאזנא. בעיר ליאזנא התיידד עם ר' אברהם הגנן, חותנו לעתיד. בסוף נדודיו, חזר ברוך לויטבסק. אחותו היתה אז כבר נשואה לבן ישיבה מסמארגון, בשם יוסף יצחק, שנעשה אחר כך לאחד הרמי"ם בישיבת ויטבסק. ודירתה הייתה בקצה העיר. גם אחותו וגם דודיו רצו שברוך יתארח בביתם, אך ברוך העדיף להתפרנס מיגיע כפיו ולא להזדקק לאיש. ברוך החליט להשאר וללמוד בישיבת דודו בויטבסק.

נישאיו

זמן קצר לאחר בואו לויטבסק, בא ברוך בקשרי שידוכין עם רבקה, בת רבי אברהם הגנן מליאזנא. כפי המסופר, הציג ברוך לחתנו מספר תנאים: א. שלא יהיה סמוך על שולחן חותנו (כנהוג באותם ימים), אלא ר' אברהם יבנה עבורו מיד לאחר הנשואין בית מיוחד. מטרתו של ברוך הייתה ליצור בית אירוח לצדיקים הנסתרים הנודדים מעיר לעיר, שאותם יצא לו לפגוש מספר פעמים במהלך נדודיו. ב. שלא יקבל מר' אברהם נדוניה כלשהי ודורונות נשואין. ג. שמיד לאחר שבעת ימי המשתה, ירדו הוא ורעייתו מעל שולחן חותנו, ויתפרנסו מיגיע כפיו בלבד. על רעייתו להסכים מראש להסתפק במועט, במדה שיזמן לו ה' את פרנסתו, ולא להיזקק לעזרת בשר ודם.

לאחר הסכמת חותנו ר' אברהם, נסגר השידוך. דודתו ואחותו של ברוך רצו שר' אברהם יתחייב גם להקצות לברוך אדמה מתאימה על מנת לקיים עליה גינה, וזאת מחמת שברוך סיפר להם שאחת הסיבות העיקריות לרצונו להשתדך עם בתו של ר' אברהם, היתה העובדה שר' אברהם מתפרנס מגננות, וגם הוא רצה כחותנו להתפרנס כגנן, ולעסוק במקצוע שלמד ממנו עצמו. גם לזה הסכים ר' אברהם, והקצה לו שטח אדמה במרחק של מספר ויורסטים מליאזנא.

אמנם ברוך התנה עם חותנו, שיידחה את נישואיו לזמן מאוחר יותר, ככל הניתן. זאת משום שהיה מעוניין בפסק זמן של שנה אחת לפחות כדי להמשיך בנידודיון ולהשלים את חיפושיו אחר הדרך הנכונה בעבודת הבורא. מסיבה זו זירז את קיום מסיבת השידוכין. לאחר מכן נשאר ללמוד בישיבה בויטבסק למשך שנה שלמה. במשך שנה זו המשיך ברוך להתנהג בדרכו שמכבר, להקדיש שעות מסויימות ביום למלאכה על מנת להתפרנס, ואת שאר הזמן להקדיש ללימוד תורה. במשך כל החורף, למד ברוך על פי סדר שגיסו ראש הישיבה רבי יוסף יצחק קבע עבורו, התכנית כללה הרבה גמרא, הרבה תנ"ך, משניות, רמב"ם, ופירושים שונים, יחד עם ספרי המוסר, עליהם המשיך לשקוד ברוב חשק. כאשר חלף החורף וחג הפסח עמד להופיע, עזב ברוך את וויטבסק ויצא שוב לדרך. אמנם קרוביו הזמינוהו לחוג את הפסח אתם, אך הוא השיב שיש לו תכנית משלו ובכוונתו לחוג את הפסח במקום אחר. וזאת מתוך ידיעה שבקרוב עליו להתחתן ולהתחיל בחיים חדשים, רצה ברוך לבקר שוב את ידידיו הישנים, שאתם עמד במגעים קרובים ושהטביעו עליו רישומם במשך ימי נדודיו בשנים עברו. וכך לקראת פסח יצא ברוך שוב פעם לדרכו, וביקר בעיירות ינוביטש ודוברומיסל. לאחר חג הפסח ההוא, החליט ברוך להשאר לתקופה קצרה בדוברומיסל.

(בנקודה זו מסתיימים הסיפורים שב"ספר הזכרונות" אודות ר' ברוך).

נישואיו

בתחילה קבע ר' ברוך (כחלק מתנאיו עם חותנו ר' אברהם) את זמן הנישואין ליום ח"י אלול תק"ג. קביעות ח"י אלול באותה שנה היתה בשבת, ור' ברוך קבע את זמן החופה למוצאי שבת קודש. אך כמה שבועות לפני החתונה הודיע ר' ברוך למחותנו ר' אברהם על הסכמתו שיום החופה יהיה ביום ששי, שבעה עשר באלול. וכן היה, נישואי ר' ברוך עם הרבנית רבקה התקיימו ביום י"ז אלול תק"ג, ערב שבת קודש "כי תבא".

לאחר נישואיו התגורר ר' ברוך חוות הנידוניה שלו בקרבת מקום לליאזנא, שנקראה בשם "מעין לבן" (באידיש "וייסקוואליק". כיום: Veleshkovichi). הרבה פליטים מפראג ופוזנא הסתדרו משפחות רבות בעבודת האדמה באחוזתו הגדולה של ר' ברוך.

התקרבותו לבעש"ט

בשנות נידודיו נפגש ר' ברוך עם הצדיקים הנסתרים, למד מהם רבות והעריץ אותם מאד. הנהגות הצדיקים הנסתרים הן לגבי עצמם והן בנוגע לזולת, יצרו בגאון הצדיק ר' ברוך חשק גדול להימנות על חברותם. במשך שמונת השנים תצ"ד-תק"ב מאז התגלות הבעל שם טוב, עד לשנה בה נפגש הגאון הצדיק ר' ברוך עם תלמידי הבעל שם טוב, נתפרסמה כבר שיטת הבעל שם טוב פחות או יותר.

באותו קיץ של שנת תק"ג, שבו שהה ר' ברוך משך זמן בדוברומיסלא, למד בחברותא עם האברך החסיד ר' יצחק שאול, בן הגאון החסיד ר' ניסן מלמד, וכן למד במשך זמן בחברותא עם הגאון הצדיק ר' יששכר דוב מקאבילניק, וכמה פעמים למדו הכתבים של תורת הבעל שם טוב, שהגאון הצדיק ר' יוסף חותנו של ר' ישכר דוב המגיד מליובאוויטש רשם, ואז נעשה ר' ברוך למקושר של הבעל שם טוב.

ר' ברוך נהיה אחד מהצדיקים הנסתרים. היתה תקופה אצל הצדיקים הנסתרים שאחד לא הכיר את השני, ולאחר שהכירו זה את זה, הזהירם מורנו הבעל שם טוב באזהרה גדולה שלא להתגלות. תלמידי הבעל שם טוב ידעו שהגאון ר' יוסף יצחק הוא מחסידי הבעש"ט, אבל מר' ברוך לא ידע אף אחד, רק אשתו הרבנית רבקה ידעה.

ר' ברוך וגיסו ר' יוסף יצחק היו שניהם תלמידים מובהקים של מורנו הבעל שם טוב. בשלב מאוחר יותר התפרסם ר' ברוך בין תלמידי הבעש"ט, והיה מאד מכובד בקרב שאר תלמידי הבעש"ט ותלמידי המגיד ממעזריטש. מזמן לזמן היו באים רבנים וחסידים לליאזנא, כדי להתוועד עם ר' ברוך בדברי תורה וחסידות.

המשך תולדות חייו עד פטירתו

אודות המשך תולדות חייו עד פטירתו, לא ידועים פרטים רבים. אדמו"ר הריי"צ כותב ברשימותיו: "הרב ר' ברוך אביו של אאזמו"ר הזקן היה צדיק נסתר, והי' למדן מופלא ועסקן בעניני צדקה והתנהג בפשטות כאחד מבעלי היישוב".

בספר בית רבי מסופר כי רבי ברוך היה גר בעיר ליאזנא. הוא לא יכל לסבול שבנו אדמו"ר הזקן חולק לו כבוד, עזב את העיר והחל לערוך גלות לנדוד מעיר לעיר, עד שהגיע לעיר סוליש, שם ביקשו אחד העשירים להתארח בביתו. באותו יום הצליח העשיר בעסקיו - עשיית יי"ש - והבין שההצלחה באה לו בעקבות האורח, לכן ביקש מרבי ברוך שישאר אצלו באופן קבע. רבי ברוך הסכים והעשיר לקח על עצמו את הדאגה לכל ענייניו של רבי ברוך.

בעיר זו נפטר בתאריך ח תשרי תקנ"ב. לאחר פטירתו קברו אותו בכבוד גדול וטמנו אותו במקום חשוב, והחברה קדישא הקימה מצבה על קברו.

בשנים האחרונות שופץ הציון והוקם עליו אוהל.

מצבת רבי ברוך

מצבה המיוחסת לרבי ברוך אביו של אדמו"ר הזקן.

על המצבה

פ"נ

איש תם וישר הרבני

המ' והמופלג מ' ישראל ברוך ב"מ

אברהם ז"ל,

נפ' ח' לחדש תשרי שנ'תקנ"ב לפ"ק

תנצב"ה

הרבי קיבל את המצבה הזאת, אף ששם אביו של רבי ישראל ברוך כתוב בה, מ' אברהם, אדמו"ר הריי"צ מספר ששם אביו היה שניאור זלמן, ושם חותנו היה אברהם. רבים עמדו על-כך במהלך השנים וניסו לפתור את הסתירה, ובראשם הרבי^{[דרוש מקור]}.

משפחתו

ילדיו:

• רבי שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
• רבי יהודה לייב - מהרי"ל מיאנאוויטש
• רבי מרדכי פויזנער
• רבי משה

לקריאה נוספת

• ספר הזכרונות - זכרונותיו של אדמו"ר הריי"צ המגוללות את סיפור חייו של ר' ברוך.
• ימי חב"ד ח' תשרי.
• כך גיליתי את המצבה, הרב מנחם מענדל וילהלם מספר על גילוי המצבה הסמוכה של 'בן המזוג' המאששת את המסורת אודות שיוך המצבה הסמוכה לאביו של אדמו"ר הזקן, בתוך שבועון כפר חב"ד 1938 עמוד 30
• גם ברוך יהיה, רפאל בכר, ספר דמותו של חסיד ע' 209–214

עץ משפחת פוזנר

{| class="mw-collapsible mw-collapsed autocollapse" style="border: 1px #aaaaaa solid; background-color: #f9f9f9; text-align: center; clear: both; width: 75%; margin: 0.5em auto;" cellspacing="3" עץ משפחת פבזנר רבי משה מפוזנא     רבי שניאור זלמן פוזנר                             הרבנית דבורה לאה רבי ישראל ברוך פוזנר                                                                                       אדמו"ר הזקן   רבי יהודה לייב מינוביץ'   רבי מרדכי פוזנר   רבי משה         עץ אדמו"רי חב"ד משה בער פוזנר                                                 ברוך צדוק פוזנר שניאור זלמן פבזנר                                                           מאשה מאלה   מרדכי חיים פבזנר ברוך יעקב ריזברג-פבזנר בתיה                                                                         שמואל פבזנר אסתר הדסה שיינע באשע חנה מיכלא שפרה                                                                                                                                   שלום דובער פבזנר ישראל פבזנר יצחק מרדכי פבזנר רישא חנה                                                                                                                                               יוסף יצחק פבזנר מנחם מענדל פבזנר שמואל פבזנר - הריסבורג שיינא חנה     שטערנא חנה ברוצקי אסתר זלטה                                                                                     דברושא     אסתר הדסה חיה מושקא     שרה אסתר                                                                           חנה ניסן פבזנר סעדיה פבזנר מאשא שלום דובער פבזנר

|}

עץ משפחת אדמו"רי חב"ד

הרבנית סטערנא       שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן                                                                                                                         הרבנית שיינא   דובער - אדמו"ר האמצעי   חיים אברהם   משה   פריידא   דבורה לאה   רחל                                                                                                   ?   שפרה   אליהו   שלום שכנא אלטשולר     אברהם שיינס                                                                                                                                                                                                                                                                                     מנחם נחום   ברוך   שרה   ביילא     דבורה לאה   ברכה   מנוחה רחל   חיה שרה   אסתר מרים                                                                                                                                           הרבנית חיה מושקא           מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק                                                                                                                                                           ברוך שלום   יהודה לייב   חיים שניאור זלמן   ישראל נח   יוסף יצחק   יעקב     ראדע פריידא   דבורה לאה                                                                                                                             הרבנית שטערנא       שמואל - אדמו"ר המהר"ש       הרבנית רבקה                 לוי יצחק                                                                                                                                     שניאור זלמן אהרן     אברהם סנדר   מנחם מענדל   דבורה לאה   חיה מושקא   ברוך שניאור זלמן                                                                                       שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב       הרבנית שטערנא שרה                                                   רבי לוי יצחק   הרבנית חנה                     יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ       הרבנית נחמה דינה                                                                                                                       דובער   ישראל אריה לייב             חנה         שיינא                                                                                                             מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א     חיה מושקא