יחוד מ"ה וב"ן: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
|||
שורה 9: | שורה 9: | ||
==דוגמאות וביטויים== | ==דוגמאות וביטויים== | ||
*נישואי יצחק | *[[אליעזר עבד אברהם|אליעזר]], נישואי [[יצחק אבינו|יצחק]] ו[[רבקה אמנו|רבקה]] - אדמו"ר הזקן מבאר{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/39/96c.htm לקוטי תורה צו, סוף עמוד ג' ואילך]. סה"מ תקס"ג ע' לו ואילך. תו"ח פרשתנו קלה, א ואילך. אוה"ת פרשתנו קכז, ב ואילך. סה"מ תר"ס ע' ל ואילך.}} שהסיבה לכך שהתורה מאריכה כל כך בסיפור נישואים אלו ב[[פרשת חיי שרה]] היא מכיון שהם ענין הכי כללי בתורה ובכל סדר ההשתלשלות, המשקף את כללות עבודת האדם, יצחק הוא מה'עליונים' מארץ ישראל בן אברהם וכו', ואילו רבקה היא מה'תחתונים', מחוץ לארץ, כשושנה בין החוחים. | ||
*יחוד הנשמה והגוף - הנשמה היא העליון, והגוף הוא התחתון{{הערה|שם=חש|1=[https://abc770.org/article_node_1230/#_ftn54 שיחת שבת פרשת חיי שרה ה'תשנ"ב סעיף ו'].}}. | *יחוד הנשמה והגוף - הנשמה היא העליון, והגוף הוא התחתון{{הערה|שם=חש|1=[https://abc770.org/article_node_1230/#_ftn54 שיחת שבת פרשת חיי שרה ה'תשנ"ב סעיף ו'].}}. | ||
*כללות התורה ומצוות - עד מתן תורה היתה הגזירה של 'עליונים לא ירדו לתחתונים ותחתונים לא יעלו לעליונים', והמצוות שקיימו האבות לא חדרו בגשמיות העולם, ואילו החל ממתן תורה על ידי קיום המצוות ניתן לחבר ולהביא ליחוד של גשמיות ורוחניות{{הערה|שם=חש}}. | *כללות התורה ומצוות - עד מתן תורה היתה הגזירה של 'עליונים לא ירדו לתחתונים ותחתונים לא יעלו לעליונים', והמצוות שקיימו האבות לא חדרו בגשמיות העולם, ואילו החל ממתן תורה על ידי קיום המצוות ניתן לחבר ולהביא ליחוד של גשמיות ורוחניות{{הערה|שם=חש}}. | ||
שורה 18: | שורה 18: | ||
*גאולה, יחוד הקב"ה וכנסת ישראל - במתן תורה החל הייחוד בין הקב"ה וכנסת ישראל, ובגאולה תהיה שלימות הנישואין הללו{{הערה|שם=חש}}. | *גאולה, יחוד הקב"ה וכנסת ישראל - במתן תורה החל הייחוד בין הקב"ה וכנסת ישראל, ובגאולה תהיה שלימות הנישואין הללו{{הערה|שם=חש}}. | ||
*גאולה, יחוד גשמיות ורוחניות - לעתיד לבוא ה'עליון' ביותר, עצמותו ומהותו יתברך, יאיר בגילוי כאן למטה בעולם הזה הגשמי התחתון ביותר. | *גאולה, יחוד גשמיות ורוחניות - לעתיד לבוא ה'עליון' ביותר, עצמותו ומהותו יתברך, יאיר בגילוי כאן למטה בעולם הזה הגשמי התחתון ביותר. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== |
גרסה מ־13:38, 16 בנובמבר 2022
יחוד מ"ה וב"ן הוא ביטוי בחסידות שמשמעותו הוא ייחוד עליון ותחתון, משפיע ומקבל, ודוגמאות רבות המשתלשלות מהיחוד בין שם מ"ה המורה על האופן הנעלה של שם ה' כפי שהוא בדרגת 'אדם' (בגימטריה מ"ה), עם שם ב"ן המורה על האופן הנמוך יותר של שם ה' כפי שהוא בדרגת 'בהמה' (בגימטריה ב"ן).
ביאור המושג
שם מ"ה הוא השלישי מבין ארבעת המילויים של שם הוי"ה: והוא נוצר מהגימטריה של שם הוי"ה כפי שהוא נכתב במילוי אלפי"ן (יו"ד ה"א וא"ו ה"א)), ואילו שם ב"ן הוא הרביעי והנמוך ביותר מארבעת צירופי שם הוי"ה, ונוצר מהגימטריה של שם הוי"ה כפי שהוא נכתב במילוי ההי"ן (יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה).
בשונה מהשמות הנעלים יותר שם ס"ג ושם ע"ב הנעלים מהתלבשות בעולמות, שם מ"ה מורה על האורות האלוקיים לעומת שם ב"ן שמורה על הכלים, ולמעשה הייחוד בין ב' שמות אלו הוא הביטוי והמשל לכל יחוד של משפיע ומקבל, עליון ותחתון.
פעולה זו של יחוד מ"ה וב"ן היא התכלית של כל התורה ומצוות, לאחד את האלוקות שלמעלה מהעולם עם הגשמיות והחומריות, שהאלוקות לא רק תאיר בעולם אלא תתאחד עמו. יחוד מ"ה וב"ן.
דוגמאות וביטויים
- אליעזר, נישואי יצחק ורבקה - אדמו"ר הזקן מבאר[1] שהסיבה לכך שהתורה מאריכה כל כך בסיפור נישואים אלו בפרשת חיי שרה היא מכיון שהם ענין הכי כללי בתורה ובכל סדר ההשתלשלות, המשקף את כללות עבודת האדם, יצחק הוא מה'עליונים' מארץ ישראל בן אברהם וכו', ואילו רבקה היא מה'תחתונים', מחוץ לארץ, כשושנה בין החוחים.
- יחוד הנשמה והגוף - הנשמה היא העליון, והגוף הוא התחתון[2].
- כללות התורה ומצוות - עד מתן תורה היתה הגזירה של 'עליונים לא ירדו לתחתונים ותחתונים לא יעלו לעליונים', והמצוות שקיימו האבות לא חדרו בגשמיות העולם, ואילו החל ממתן תורה על ידי קיום המצוות ניתן לחבר ולהביא ליחוד של גשמיות ורוחניות[2].
- תורה שבכתב ותורה שבעל פה - התורה שבכתב היא ה'עליון' והמשפיע בתורה שבעל פה, ה'תחתון' שמקבל וניזון ומפרש את התורה שבכתב[2].
- שליח - שליח הבטל למשלח לחלוטין מאחד בתוכו את המציאות שלו עצמו (תחתון) עם המשלח (עליון), זאת בשונה משדכן שרק מבצע בצורה טכנית את השליחות שהוטלה עליו אך אינו מחבר בעצמו עליון ותחתון[3].
- יחוד הוי' ואלוקים, קו ורשימו, אורות וכלים[4].
- משה רבינו ודוד המלך - גואל ראשון הוא גואל אחרון, בשונה ממשה רבינו שהוא 'איש האלוקים' והוא בחינת 'מ"ה', דוד המלך ענינו הוא ב"ן, ספירת המלכות שיורדת מטה[5].
- גאולה, יחוד הקב"ה וכנסת ישראל - במתן תורה החל הייחוד בין הקב"ה וכנסת ישראל, ובגאולה תהיה שלימות הנישואין הללו[2].
- גאולה, יחוד גשמיות ורוחניות - לעתיד לבוא ה'עליון' ביותר, עצמותו ומהותו יתברך, יאיר בגילוי כאן למטה בעולם הזה הגשמי התחתון ביותר.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ לקוטי תורה צו, סוף עמוד ג' ואילך. סה"מ תקס"ג ע' לו ואילך. תו"ח פרשתנו קלה, א ואילך. אוה"ת פרשתנו קכז, ב ואילך. סה"מ תר"ס ע' ל ואילך.
- ↑ 2.0 2.1 2.2 2.3 שיחת שבת פרשת חיי שרה ה'תשנ"ב סעיף ו'.
- ↑ שיחת חיי שרה תשנ"ב סעיף ז'.
- ↑ מאמר ד"ה 'תקעו בחודש שופר', יום ב' דראש השנה תשי"ח סעיף ה'.
- ↑ ד"ה החודש תרס"ו, זאת חוקת עטר"ת ועוד.