![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
רינה – הבדלי גרסאות
הוספת ערך |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
המלאכים שייכים לבחינת 'רינה' בלבד ולא לבחינת שמחה{{הערה|שם=מקץ|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/10/37d.htm תורה אור מקץ לז, ד].}}, ובחינת הרינה קשורה עם סיפור שבחו של מקום, שהוא בחינה חיצונית (ובדוגמת העומד לפני המלך, שאין לו מה לספר את שבחו לפניו, ורק מי שרחוק מהמלך שייך שיספר שבחיו בהתלהבות), בחינת 'גבורות דאימא' והעלאה והשתוקקות מלמטה למעלה{{הערה|שם=מקץ}}{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/566a/29/219.htm מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו, להבין שרשי הדברים הנ"ל, ריט].}}. | המלאכים שייכים לבחינת 'רינה' בלבד ולא לבחינת שמחה{{הערה|שם=מקץ|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/10/37d.htm תורה אור מקץ לז, ד].}}, ובחינת הרינה קשורה עם סיפור שבחו של מקום, שהוא בחינה חיצונית (ובדוגמת העומד לפני המלך, שאין לו מה לספר את שבחו לפניו, ורק מי שרחוק מהמלך שייך שיספר שבחיו בהתלהבות), בחינת 'גבורות דאימא' והעלאה והשתוקקות מלמטה למעלה{{הערה|שם=מקץ}}{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/566a/29/219.htm מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו, להבין שרשי הדברים הנ"ל, ריט].}}. | ||
על אף שבדרך כלל מוסבר בחסידות שהרינה היא למטה מבחינת 'שמחה' סתם וקודמת לה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/orah/4/114a.htm שערי אורה פרק טז], ועוד.}}, יש מקומות בהם מבואר שהרינה היא דווקא השמחה שבגמר העבודה, והיא שמחה גדולה יותר, והוא שיר הקשור עם התענוג העצמי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/pirush/56/98d.htm?q=%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94 פירוש המילות, עבדו את השמח בשמחה, צח, ד].}} (זאת מלבד הביאור שלפעמים השמחה קודמת לרינה כאשר מדובר על מצוות מעשיות בהן הסדר הוא הפוך, | על אף שבדרך כלל מוסבר בחסידות שהרינה היא למטה מבחינת 'שמחה' סתם וקודמת לה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/orah/4/114a.htm שערי אורה פרק טז], ועוד.}}, יש מקומות בהם מבואר שהרינה היא דווקא השמחה שבגמר העבודה, והיא שמחה גדולה יותר, והוא שיר הקשור עם התענוג העצמי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/pirush/56/98d.htm?q=%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94 פירוש המילות, עבדו את השמח בשמחה, צח, ד].}} (זאת מלבד הביאור שלפעמים השמחה קודמת לרינה כאשר מדובר על [[מצוות עשה|מצוות מעשיות]] בהן הסדר הוא הפוך, שממשיכים אלוקות מלמעלה למטה ולכן קודם יש את השמחה העליונה ורק לאחר מכן את השמחה הנמוכה יותר, ה'רינה'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/566a/29/223.htm מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו חלק א' רכג].}}). | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:שמחה]] | [[קטגוריה:שמחה]] | ||
גרסה מ־12:40, 9 בנובמבר 2022
רינה היא אחת הלשונות של שמחה בלשון הקודש, המבטאת סוג שמחה שבאה לאחר 'חושך' וקושי, כלשון הזוהר 'רננא ברמשא'[1].
בחסידות
הרינה היא שמחה שבאה לידי ביטוי בפה[2], וקשורה עם שירת הלויים. ובמאמרי אדמו"ר הצמח צדק מבואר ששמחה זו קשורה עם הבנה והשגה דווקא[3].
הרינה קשורה עם הריחוק, החוץ, והחושך, כפי שעולה מפסוקים רבים בהם מוזכר הלשון רינה: "קומי רוני בלילה לראש אשמורות", "חכמות בחוץ תרונה", ועוד[4].
בעבודת האדם, שמחה זו קשורה עם העלאת הניצוצות שבעבודת הבירורים כמו שכתוב 'בא יבוא ברינה נושא אלומותיו'[5], השמחה מהתוצאות שלאחר היגיעה, ובדומה לכך הקול רינה שבתרועת המלחמה שקשורה עם הניצחון דווקא לאחר שהיו בסכנת המלחמה ולא רק שלא נכבשו אלא ניצחו וכבשו את האויב והמנגד[6], וכן היפוך הרשע והתכלוותו בטוב ובאלוקות, כמו שנאמר 'באבוד רשעים רינה'[7].
בעבודת השם בכל יום, קשורה בחינת הרננה עם פסוקי דזמרה שבתפילה[8], וכן עם לימוד התורה, 'רינה של תורה', ובפרט בלילה כפי שנלמד מלשון הפסוק 'קומי רוני בלילה'[9].
המלאכים שייכים לבחינת 'רינה' בלבד ולא לבחינת שמחה[10], ובחינת הרינה קשורה עם סיפור שבחו של מקום, שהוא בחינה חיצונית (ובדוגמת העומד לפני המלך, שאין לו מה לספר את שבחו לפניו, ורק מי שרחוק מהמלך שייך שיספר שבחיו בהתלהבות), בחינת 'גבורות דאימא' והעלאה והשתוקקות מלמטה למעלה[10][11].
על אף שבדרך כלל מוסבר בחסידות שהרינה היא למטה מבחינת 'שמחה' סתם וקודמת לה[12], יש מקומות בהם מבואר שהרינה היא דווקא השמחה שבגמר העבודה, והיא שמחה גדולה יותר, והוא שיר הקשור עם התענוג העצמי[13] (זאת מלבד הביאור שלפעמים השמחה קודמת לרינה כאשר מדובר על מצוות מעשיות בהן הסדר הוא הפוך, שממשיכים אלוקות מלמעלה למטה ולכן קודם יש את השמחה העליונה ורק לאחר מכן את השמחה הנמוכה יותר, ה'רינה'[14]).
הערות שוליים
- ↑ זח"א רכט, ב.
- ↑ ליקוטי תורה ואתחנן ח, ב.
- ↑ ויחי תרט"ו עמוד נ.
- ↑ אם כי יש מקומות בהם הרינה קשורה עם הבוקר דווקא, כמו הלשון 'ברון יחד כוכבי בוקר'.
- ↑ שערי תשובה ששים המה מלכות סח, ג.
- ↑ שם סה, א.
- ↑ פירוש המילות פד, ד.
- ↑ מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו חלק א', שבת חנוכה, ד"ה רני ושמחי בת ציון.
- ↑ שיחת כ"ף מנחם אב תשי"א, ובנסמן בהערות שם.
- ↑ 10.0 10.1 תורה אור מקץ לז, ד.
- ↑ מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו, להבין שרשי הדברים הנ"ל, ריט.
- ↑ שערי אורה פרק טז, ועוד.
- ↑ פירוש המילות, עבדו את השמח בשמחה, צח, ד.
- ↑ מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו חלק א' רכג.