|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פירוש נוסף|נוכחי=יחסי הגומלין בין הספירות [[חכמה]] ו[[בינה]]|אחר=ספירות עצמם|ראו=[[ספירת החכמה]] ו/או [[ספירת הבינה]]}}
| | Menachem Mendel Schneerson is not the mashiah |
| ספירות '''חכמה ובינה''' הם שני הספירות הראשונות ב[[עשר הספירות]], שני ספירות אלו מקושרות בייחוד תמידי ומתמשך, ועל כן נקראו "תרין ריעין דלא מתפרשין". שני הספירות אלו הם הספירות המרכזיות בספירות המוחין [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]], וההשכלה שנולדת ב[[חכמה]], מגיעה לכלל פיתוח ב[[בינה]].
| |
| | |
| ==החילוק בין חכמה לבינה==
| |
| [[חכמה]] ו[[בינה]] הם שני הכוחות המרכזיים ב[[מוחין]] - [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]]. שני ספירות אלו מכונות אב ואם שמהם נולדת ההשכלה ומגיעה לכלל תפיסה ופיתוח.
| |
| | |
| הולדת ההשכלה היא בספירת ה[[חכמה]], כמו שנאמר [[והחכמה מאין תמצא]]. והיא באה באופן של "ברק המבריק", שכן ברגע אחד נתפס השכל כולו ככלל אחד. לעומת ספירת ה[[בינה]] שהוא [[מבין דבר מתוך דבר]], והיינו, להרחיב ולפתח את תמצית ההשכלה של נקודת החכמה. היחס בין ההשכלה כפי שהוא בחכמה לאופן שבו הוא בבינה נקרא "[[נקודא בהיכלא]]". בספירת החכמה ההשכלה היא בבחינה של נקודה בודדת, במעבר לבינה מקבלת ההשכלה [[אורך רוחב ועומק]].
| |
| | |
| המחשה להגדרת ההבדל בין ספירת החכמה לספירת הבינה ניתן למצוא במקרה בו 'נופל' לאדם רעיון במוחו אך אין לאדם עדיין את המילים להסביר לזולתו וגם לעצמו מה הרעיון בדיוק. רק כאשר הרעיון עובר את ספירת הבינה ניתן לפשטו, להסבירו, וממילא לאחר-מכן גם לבצעו. כאשר הוא עדיין נמצא בספירת החכמה אזי הרעיון עדיין בבחינת 'נעלם', רק הנקודה שלו ישנה. הברקה זו נקראת "חכמה", והורדת הרעיון לכלי השכל נקראת "בינה".
| |
| | |
| ==התכללות חכמה ובינה==
| |
| חכמה ו[[בינה]] באים לידי גילוי יחדיו, שהחכמה עצמה באה לכלל גילוי בבינה, וזהו "הבן בחכמה וחכם בבינה" המופיע ב[[ספר יצירה]]. מה שאין כן ב[[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]], שהמלכות היא ענין אחר מן [[זעיר אנפין]], אלא שזעיר אנפין נמשך בה.
| |
| | |
| אופן ההתכללות בין [[חכמה ובינה]] הוא שיש מציאות של [[בינה]] הכלולה בחכמה וזהו '''הבן בחכמה''', ויש מציאות חכמה בבינה וזהו '''וחכם בבינה''', ועל ידי התכללותם מתכללים חכמה ובינה. והיוצא מאמצעות התכללות זו נקרא בשם [[נבון]] שמבין דבר מתוך דבר, שלמעלה מן ה[[חכם]].
| |
| | |
| '''הבן בחכמה''' הוא הכח של הבינה הכלולה בחכמה להביא את נקודת החכמה להתפשטות בהשגה. כח זה הוא גבוה יותר כח ה[[חכמה]] עצמה, שיכולה להוליד דבר מדבר, מה שאין כן החכם, שלא יוכל להוליד מדבר ששמע כלום. כח זה מגיע בשרשו בהעלם ד[[כתר]], הוא בבחינת [[פנים מסבירות]] שגבוה יותר מבחינת [[פנים מאירות]] של נקודת החכמה.
| |
| | |
| '''הבן בחכמה''' הוא בבחינת [[קוץ התחתון של יו"ד]], לעומת ה[[חכמה]] עצמה שהיא בבחינת [[יו"ד]]. '''חכם בבינה''' הוא עומק המושג, בחינת [[אין]] הנעלם במושג.
| |
| | |
| ==ייחוד חכמה ובינה==
| |
| ייחוד חכמה ו[[בינה]] הוא ייחוד תמידי בלי הפסק בבחינת [[יחודא עילאה]] (מה שאין כן ייחוד [[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]], שהוא [[יחודא תתאה]] שיש בו הפסק) ולכן נקראו חכמה ו[[בינה]] בשם "תרין ריעין דלא מתפרשין"{{הערה|ראה [[ספר הזוהר]] חלק ב' דף נו עמוד א. חלק ג' דף ד עמוד א}}. מה שאין כן ב[[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]], שיש בייחודם הפסקות.
| |
| | |
| בעולמות '''תרין ריעין דלא מתפרשין''' מוסב על [[אבא עילאה]] ו[[אמא עילאה]], שהם [[חכמה]] ו[[בינה]] של עולם ה[[אצילות]]. ייחוד זה קשור בהתהוות העולמות, ומשום כך אין הוא נפסק. מה שאין כן ב[[יחודא תתאה]], שהוא ייחוד של [[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]], הקשור בהתגלות האלוקית בעולמות, ומשום כך יש בו שינויים והפסקות. לעתיד לבא יהיה [[יחודא תתאה]] כמו [[יחודא עילאה]], ואף הייחוד של [[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]] יהיה בלי הפסק כמו ייחוד [[חכמה]] ו[[בינה]].
| |
| | |
| ישנם מקומות בחסידות בהם מבואר{{הערה|ראה אמרי בינה שער הק"ש פנ"ו ואילך. סה"מ תרנ"ד ע' רפו ואילך.}} שישנם בחינות נעלות בספירת החכמה שאינם מתייחדות בתמידיות עם ספירת הבינה, היינו{{הערה|מאמר ד"ה חסידים ואנשי מעשה ה'תשכ"א}} בחינות הראיה וההנחה בנפש, אמנם נקודת ההשכלה של חכמה מוכרחת שתבוא אחר כך בהשגה והרחבה בבינה. וכן לאידך - כל הבנה והשגה מוכרח שיהיה לה נקודה שממנה מתפשט ההרחבה, ולכן נקודת ההשגה של חכמה וההרחבה של בינה הינם בבחינת "תרין רעין דלא מתפרשין"{{הערה|שם}}.
| |
| | |
| ב[[עבודת השם]], ענין [[חכמה]] הוא הביטול לה', וענין ה[[בינה]] הוא ה[[התבוננות]] בגדולת ה', ושני אופני עבודה אלו צריכים להיות אצל האדם באופן תמידי ובחסרון האחד אין השני כלום{{הערה|לקוטי תורה פרשת ראה יח א-ב}}.
| |
| | |
| ==כינויים ומשלים==
| |
| *'''אב ואם''' - ספירת החכמה וספירת הבינה נקראים גם בשם [[אב]] ו[[אם]], שכן מן [[ספירת החכמה]] נמשכת נקודת ההשכלה ל[[ספירת הבינה]] שם היא מתפרטת לחלקים רבים. ענין זה נמשל לזרע ה[[אב]] הנמשך אל ה[[אם]] ושם נקלטת מתפתחת ומתחלקת בבחינת [[עיבור]].
| |
| | |
| *'''ראיה ושמיעה''' - ספירת החכמה נקראת בשם [[ראיה]], ביחס לספירת הבינה הקרויה בשם [[שמיעה]]. ענין ה[[ראיה]] הוא כמשל של ההשכלה בבחינת חכמה, שכל ההשכלה נקלטת ברגע אחד. ספירת הבינה נמשלה בשם [[שמיעה]], כמשל של אדם השומע על דבר, ששומע פרט אחר פרט, ואחר כך מגיע להבנה שלימה בדבר.
| |
| | |
| *'''מעין ונהר''' - ספירת החכמה נקראת בשם מעין ביחס לספירת הבינה הנקראת בשם נהר.
| |
| | |
| ==ראו גם==
| |
| *[[יחוד או"א]]
| |
| {{הערות שוליים}}{{ספירות}}
| |
| [[קטגוריה:ספירת החכמה]]
| |
| [[קטגוריה:תורת החסידות]][[קטגוריה:ספירת הבינה]]
| |