דבר מלכות תרומה: הבדלים בין גרסאות בדף
דבר מלכות פנחס (שיחה | תרומות) |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעריכה מתמשכת}} | |||
{{ציטוט-צף|שכן מציאותו של יהודי – לאחר מתן תורה – היא כזו, שאפילו בהיותו למטה בגשמיות העולם, שבו זקוקים (בבניית המשכן) גם לכסף ונחושת וכו' (ובכמות – יותר מזהב), אזי לכל לראש הוא עשיר בעצם, "בן מלך", ויתירה מזו – "מלך" עצמו, שמציאותו היא (ואליו שייך) הדבר הכי יקר – "זהב", ר"ת "זה הנותן בריא" – הנותן (היהודי) גם כפי שנמצא למטה, הוא בתכלית השלימות דבריאות, בגשמיות וברוחניות.|סעיף ו' בשיחה}} | |||
'''דבר מלכות תרומה''' היא ליקוט שיחות שנאמרו ע"י הרבי בלילות ד', ה', ו' ו[[שבת קודש]] פ' [[תרומה]] [[ה'תשנ"ב]], ויצאו לאור כשיחה אחת מוגהת ע"י הרבי. | |||
השיחה עוסקת בביאור מעלתו של היהודי , אשר בתוקף היותו '[[חלק אלוקה ממעל]]' ו'בן של הקב"ה' יש לו את היכולת והכוח להשתתף בעשיית דירה לקב"ה, ולהביא תרומה למשכן. | |||
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]]. | |||
==תוכן השיחה בכללות== | ==תוכן השיחה בכללות== | ||
שורה 12: | שורה 12: | ||
ולכן התורה פותחת את י"ג או ט"ו הדברים ש'''כל''' יהודי צריך להביא למשכן בזהב ורק לאחמ"כ כסף ונחושת,כדי לומר שהדבר הראשון שיהודי שייך אליו והמעלה של יהודי זה זהב.<br> | ולכן התורה פותחת את י"ג או ט"ו הדברים ש'''כל''' יהודי צריך להביא למשכן בזהב ורק לאחמ"כ כסף ונחושת,כדי לומר שהדבר הראשון שיהודי שייך אליו והמעלה של יהודי זה זהב.<br> | ||
ולכן ג"כ יש בכוחו של כל יהודי לבנות את המשכן (וביהמ"ק) - להמשיך אלוקות לעולם הזה. כי דרגתו גם כאשר הוא בעולם הזה שחפצים גשמיים ( זהב , כסף , נחושת) תופסים מקום הוא לכל לראש זהב - מאוחד עם אלוקות. | ולכן ג"כ יש בכוחו של כל יהודי לבנות את המשכן (וביהמ"ק) - להמשיך אלוקות לעולם הזה. כי דרגתו גם כאשר הוא בעולם הזה שחפצים גשמיים ( זהב , כסף , נחושת) תופסים מקום הוא לכל לראש זהב - מאוחד עם אלוקות. | ||
וזהו הקשר המיוחד בין פרשת תרומה | וזהו הקשר המיוחד בין פרשת תרומה לחודש אדר שכתוב שבריא מזלו ו"משנכנס אדר מנרבים בשמחה". מכיוון שהידיעה של יהודי שבכל מצב בו הוא נמצא הוא דבר אחד ומאוחד עם הקב"ה מביאה אותו לשמחה עצומה - שמחה אמיתית. | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%9e%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a9%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%aa/343177/ שישים שניות על דבר מלכות תרומה] {{אינפו}} | [https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%9e%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a9%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%aa/343177/ שישים שניות על דבר מלכות תרומה] {{אינפו}} |
גרסה מ־13:56, 13 באוקטובר 2022
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | |||
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. |
" | שכן מציאותו של יהודי – לאחר מתן תורה – היא כזו, שאפילו בהיותו למטה בגשמיות העולם, שבו זקוקים (בבניית המשכן) גם לכסף ונחושת וכו' (ובכמות – יותר מזהב), אזי לכל לראש הוא עשיר בעצם, "בן מלך", ויתירה מזו – "מלך" עצמו, שמציאותו היא (ואליו שייך) הדבר הכי יקר – "זהב", ר"ת "זה הנותן בריא" – הנותן (היהודי) גם כפי שנמצא למטה, הוא בתכלית השלימות דבריאות, בגשמיות וברוחניות. | " |
– סעיף ו' בשיחה |
דבר מלכות תרומה היא ליקוט שיחות שנאמרו ע"י הרבי בלילות ד', ה', ו' ושבת קודש פ' תרומה ה'תשנ"ב, ויצאו לאור כשיחה אחת מוגהת ע"י הרבי.
השיחה עוסקת בביאור מעלתו של היהודי , אשר בתוקף היותו 'חלק אלוקה ממעל' ו'בן של הקב"ה' יש לו את היכולת והכוח להשתתף בעשיית דירה לקב"ה, ולהביא תרומה למשכן.
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
תוכן השיחה בכללות
שיחה זו עוסקת במעלה המיוחדת של כל יהודי באשר הוא, אשר גם לאחר ירידת הנשמה למטה - לעולם הזה , כל יהודי הוא בדרגת זהב.
ולכן התורה פותחת את י"ג או ט"ו הדברים שכל יהודי צריך להביא למשכן בזהב ורק לאחמ"כ כסף ונחושת,כדי לומר שהדבר הראשון שיהודי שייך אליו והמעלה של יהודי זה זהב.
ולכן ג"כ יש בכוחו של כל יהודי לבנות את המשכן (וביהמ"ק) - להמשיך אלוקות לעולם הזה. כי דרגתו גם כאשר הוא בעולם הזה שחפצים גשמיים ( זהב , כסף , נחושת) תופסים מקום הוא לכל לראש זהב - מאוחד עם אלוקות.
וזהו הקשר המיוחד בין פרשת תרומה לחודש אדר שכתוב שבריא מזלו ו"משנכנס אדר מנרבים בשמחה". מכיוון שהידיעה של יהודי שבכל מצב בו הוא נמצא הוא דבר אחד ומאוחד עם הקב"ה מביאה אותו לשמחה עצומה - שמחה אמיתית.