ניגון כאטש מי כודי: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←מילות הניגון: ניקוד) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
==מילות הניגון== | ==מילות הניגון== | ||
מילות הניגון כפי שהושר אצל [[הרבי]]: | מילות הניגון כפי שהושר אצל [[הרבי]]: | ||
{{ציטוט|כׇאטְשְׁ מִי כוּדִי, | {{ציטוט|כׇאטְשְׁ מִי כוּדִי, כׇאטְשְׁ מִי כוּדִי, בַּטְקִי{{הערה|ה'ט' נהגית בהדגשה הדומה במעט ל'צ' 'בצ'קי}} נַשִי דׇּבְּרִי; כׇאטְשְׁ מִי כוּדִי, כׇאטְשְׁ מִי כוּדִי, בַּטְקִי נַשִי דׇּבְּרִי}} | ||
תרגום חופשי: | תרגום חופשי: | ||
{{ציטוט|למרות שאנחנו נחותים, אבותינו טובים}} | {{ציטוט|למרות שאנחנו נחותים, אבותינו טובים}} | ||
ב[[ספר הניגונים]] מופיעה הגרסה: | ב[[ספר הניגונים]] מופיעה הגרסה: | ||
{{ציטוטון|כׇאטְשְׁ | {{ציטוטון|כׇאטְשְׁ מִי כוּדִי, כׇאטְשְׁ מִי בְּיֶעדְנִי, בַּטְקִי נַשִי דׇּבְּרִי; | ||
כׇאטְשְׁ מִי כוּדִי, כׇאטְשְׁ מִי בְּיֶעדְנִי, בַּטְקִי נַשִי דׇּבְּרִי}} (בְּיֶעדְנִי - עניים) | |||
פעם ניגן אותו הרבי עם המילים {{ציטוטון| | פעם ניגן אותו הרבי עם המילים {{ציטוטון|מִי נְיֶע כוּדִי מִי נְיֶע בְּיֶעדְנִי}}, שפירושם אנחנו לא צנומים ולא מסכנים\עניים. | ||
==ביאור מהרבי על הניגון== | ==ביאור מהרבי על הניגון== |
גרסה מ־22:56, 1 באוגוסט 2022
הניגון כאטש מי כודי הינו ניגון וקצר בשפה הבלרוסית[1]. תרגום המילים הוא: למרות שאנו צנומים, אבל אבותינו טובים. הניגון מבטא שמחה על כך שלמרות שאיננו ראויים (כאטש מי כודי), אבותינו טובים (נאשי באטשקי דוברי), ואנו זוכים לירש אותם על ידי עבודה מועטת.
ניגון זה הוא ניגון קי"ב בספר הניגונים.
מילות הניגון
מילות הניגון כפי שהושר אצל הרבי:
כׇאטְשְׁ מִי כוּדִי, כׇאטְשְׁ מִי כוּדִי, בַּטְקִי[2] נַשִי דׇּבְּרִי; כׇאטְשְׁ מִי כוּדִי, כׇאטְשְׁ מִי כוּדִי, בַּטְקִי נַשִי דׇּבְּרִי
תרגום חופשי:
למרות שאנחנו נחותים, אבותינו טובים
בספר הניגונים מופיעה הגרסה: "כׇאטְשְׁ מִי כוּדִי, כׇאטְשְׁ מִי בְּיֶעדְנִי, בַּטְקִי נַשִי דׇּבְּרִי; כׇאטְשְׁ מִי כוּדִי, כׇאטְשְׁ מִי בְּיֶעדְנִי, בַּטְקִי נַשִי דׇּבְּרִי" (בְּיֶעדְנִי - עניים)
פעם ניגן אותו הרבי עם המילים "מִי נְיֶע כוּדִי מִי נְיֶע בְּיֶעדְנִי", שפירושם אנחנו לא צנומים ולא מסכנים\עניים.
ביאור מהרבי על הניגון
הרבי מסביר[3]: השמחה על כך שאנו יורשים את אבותינו הטובים, היא תוכנו של הפסוק: "אשרינו וכו' ומה יפה ירושתנו", וכאמור בתניא "כמו שהאדם שש ושמח בירושה שנפלה לו, הון עתק שלא עמל בו"[4]. מחד כל יהודי זכאי לירושה, ומאידך יש כאן גם את מעלת המתנה, שמגיעה לאחר שמקבל המתנה התאמץ[5]. זאת מכיון שאפילו כשהאדם מתאמץ מעט "כחודו של מחט בלבד" מקבל הוא את כל המתנה והירושה "הון עתק שלא עמל בו". כאשר יהודי מקיים תורה ומצוות גם כשאינו נמשך לכך מצד עצמו, הוא עושה זאת רק בגלל שכך לימדו הרבי, המלמד, הרב או אביו, יגיעה מועטת זו, היא כלי לקבלת המתנה שהיא גם ירושה.
לקריאה נוספת
- שיחת שבת פרשת בראשית, מברכים החודש מרחשון, (התוועדות א'), ה'תשי"ד
- שיחת י"ג תמוז, ה'תשי"ט
קישורים חיצוניים
- לשמיעת הניגון באתר היכל נגינה
- לשמיעת הניגון מתוך אלבום "אבינו מלכנו" בביצוע אברהם פריד
- לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ
- לשמיעת הניגון בקולו של הרבי - 1
- לשמיעת הניגון בקולו של הרבי - 2
- לשמיעת הניגון בביצוע של ר' אלאור ולנר