ניגון כאטש מי כודי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 5: שורה 5:
==מילות הניגון==
==מילות הניגון==
מילות הניגון כפי שהושר אצל [[הרבי]]:
מילות הניגון כפי שהושר אצל [[הרבי]]:
{{ציטוט|כׇאטְשְׁ מִי כוּדִי, כָטש מִי כוּדִי, בַטְקִי{{הערה|ה'ט' נהגית בהדגשה הדומה במעט ל'צ' 'בצ'קי}} נַשִי דָבְּרִי; כׇאטְשְׁ מִי כוּדִי, כׇאטְשְׁ מִי כוּדִי, בַטְקִי נַשִי דָבְּרִי}}
{{ציטוט|כׇאטְשְׁ מִי כוּדִי, כׇאטְשְׁ מִי כוּדִי, בַּטְקִי{{הערה|ה'ט' נהגית בהדגשה הדומה במעט ל'צ' 'בצ'קי}} נַשִי דׇּבְּרִי; כׇאטְשְׁ מִי כוּדִי, כׇאטְשְׁ מִי כוּדִי, בַּטְקִי נַשִי דׇּבְּרִי}}
תרגום חופשי:
תרגום חופשי:
{{ציטוט|למרות שאנחנו נחותים, אבותינו טובים}}
{{ציטוט|למרות שאנחנו נחותים, אבותינו טובים}}


ב[[ספר הניגונים]] מופיעה הגרסה:
ב[[ספר הניגונים]] מופיעה הגרסה:
{{ציטוטון|כׇאטְשְׁ מי כודי, כׇאטְשְׁ מי בעדני, באַטקי נאַשי דאָברי;
{{ציטוטון|כׇאטְשְׁ מִי כוּדִי, כׇאטְשְׁ מִי בְּיֶעדְנִי, בַּטְקִי נַשִי דׇּבְּרִי;
כָאטש מי כודי, כָאטש מי בעדני, באַטקי נאַשי דאָברי}}
כׇאטְשְׁ מִי כוּדִי, כׇאטְשְׁ מִי בְּיֶעדְנִי, בַּטְקִי נַשִי דׇּבְּרִי}} (בְּיֶעדְנִי - עניים)


פעם ניגן אותו הרבי עם המילים {{ציטוטון|מי ניע כודי מי ניע ביעדני}}, שפירושם אנחנו לא צנומים ולא מסכנים\עניים.
פעם ניגן אותו הרבי עם המילים {{ציטוטון|מִי נְיֶע כוּדִי מִי נְיֶע בְּיֶעדְנִי}}, שפירושם אנחנו לא צנומים ולא מסכנים\עניים.


==ביאור מהרבי על הניגון==
==ביאור מהרבי על הניגון==

גרסה מ־22:56, 1 באוגוסט 2022

הניגון כאטש מי כודי הינו ניגון וקצר בשפה הבלרוסית[1]. תרגום המילים הוא: למרות שאנו צנומים, אבל אבותינו טובים. הניגון מבטא שמחה על כך שלמרות שאיננו ראויים (כאטש מי כודי), אבותינו טובים (נאשי באטשקי דוברי), ואנו זוכים לירש אותם על ידי עבודה מועטת.

ניגון זה הוא ניגון קי"ב בספר הניגונים.

מילות הניגון

מילות הניגון כפי שהושר אצל הרבי:

כׇאטְשְׁ מִי כוּדִי, כׇאטְשְׁ מִי כוּדִי, בַּטְקִי[2] נַשִי דׇּבְּרִי; כׇאטְשְׁ מִי כוּדִי, כׇאטְשְׁ מִי כוּדִי, בַּטְקִי נַשִי דׇּבְּרִי

תרגום חופשי:

למרות שאנחנו נחותים, אבותינו טובים

בספר הניגונים מופיעה הגרסה: "כׇאטְשְׁ מִי כוּדִי, כׇאטְשְׁ מִי בְּיֶעדְנִי, בַּטְקִי נַשִי דׇּבְּרִי; כׇאטְשְׁ מִי כוּדִי, כׇאטְשְׁ מִי בְּיֶעדְנִי, בַּטְקִי נַשִי דׇּבְּרִי" (בְּיֶעדְנִי - עניים)

פעם ניגן אותו הרבי עם המילים "מִי נְיֶע כוּדִי מִי נְיֶע בְּיֶעדְנִי", שפירושם אנחנו לא צנומים ולא מסכנים\עניים.

ביאור מהרבי על הניגון

הרבי מסביר[3]: השמחה על כך שאנו יורשים את אבותינו הטובים, היא תוכנו של הפסוק: "אשרינו וכו' ומה יפה ירושתנו", וכאמור בתניא "כמו שהאדם שש ושמח בירושה שנפלה לו, הון עתק שלא עמל בו"[4]. מחד כל יהודי זכאי לירושה, ומאידך יש כאן גם את מעלת המתנה, שמגיעה לאחר שמקבל המתנה התאמץ[5]. זאת מכיון שאפילו כשהאדם מתאמץ מעט "כחודו של מחט בלבד" מקבל הוא את כל המתנה והירושה "הון עתק שלא עמל בו". כאשר יהודי מקיים תורה ומצוות גם כשאינו נמשך לכך מצד עצמו, הוא עושה זאת רק בגלל שכך לימדו הרבי, המלמד, הרב או אביו, יגיעה מועטת זו, היא כלי לקבלת המתנה שהיא גם ירושה.

לקריאה נוספת

  • שיחת שבת פרשת בראשית, מברכים החודש מרחשון, (התוועדות א'), ה'תשי"ד
  • שיחת י"ג תמוז, ה'תשי"ט

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שפת רוסיה הלבנה
  2. ה'ט' נהגית בהדגשה הדומה במעט ל'צ' 'בצ'קי
  3. שיחת שבת פרשת בראשית, מברכים החודש מרחשון, (התוועדות א'), ה'תשי"ד)
  4. תניא
  5. כדברי הגמרא: "אי לאו דעביד ליה נייחא לנפשיה, לא הוה יהיב ליה מתנתא" – ובתרגום מארמית: "אם לא היה עושה לו נחת רוח, לא היה נותן לו מתנה")