י"א ניסן תרס"ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''י"א ניסן תרס"ב''' הוא יום הולדתו של כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] [[מלך המשיח]], הנשיא השביעי, דור שישי בן אחר בן לבנו בכורו של הוד כבוד קדושת [[אדמו"ר הצמח צדק]] (שעל שמו הוא נקרא), בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולאייב]] לאביו הגאון, החסיד והמקובל [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], ולאמו, [[הרבנית חנה]].
'''י"א ניסן תרס"ב''' הוא יום הולדתו של כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] [[מלך המשיח]], הנשיא השביעי, דור שישי בן אחר בן לבנו בכורו של הוד כבוד קדושת [[אדמו"ר הצמח צדק]] (שעל שמו הוא נקרא), בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולאייב]] לאביו הגאון, החסיד והמקובל [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], ולאמו, [[הרבנית חנה]].


ביום זה, או ביום שלפניו, נהג כ"ק אדמו"ר זי"ע לילך לציון חותנו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ זי"ע.
משנת תשל"ב בערך, היו זקני החסידים באים אליו לברכו, ואף הוא היה משיב בברכה.
במשך השנים תשל"א-תש"נ נהג הרבי לקיים התוועדות ביום זה או בסמוך לו, ולעתים (ברוב השנים?) היה עורך בשעת ההתוועדות "סיום" מסכת באמירת שיחה מענין סיום המסכת ופתיחתה.
בשנים תשי"ב, תשכ"ב ותשל"א אמר גם מאמר דא"ח.
ברוב השנים נהג הרבי לכתוב ביום זה "מכתב כללי" לבני ובנות ישראל, ובו לימוד הוראות מימי ניסן וחג הפסח, וברכות לקראת החג (ברוב השנים משנת תשל"ב ואילך, כתב הרבי "מכתב כללי" גם בראש-חודש ניסן).
מכתבים אלו, וכן מברקי ברכה לאנ"ש, נאספו ונדפסו במהדורות השנים האחרונות של ה"הגדה של פסח", שבהוצאת ה"ועד להפצת שיחות".
== מקורות ==
[http://chabadlibrary.org/books/index.htm אוצר מנהגי חב"ד]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - י"א לחודש]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - י"א לחודש]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש ניסן]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש ניסן]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד  – שנת תרס"ב]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד  – שנת תרס"ב]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - הרבי שליט"א]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - הרבי שליט"א]]

גרסה מ־05:06, 11 במרץ 2010

י"א ניסן תרס"ב הוא יום הולדתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח, הנשיא השביעי, דור שישי בן אחר בן לבנו בכורו של הוד כבוד קדושת אדמו"ר הצמח צדק (שעל שמו הוא נקרא), בעיירה הרוסית-אוקראינית ניקולאייב לאביו הגאון, החסיד והמקובל רבי לוי יצחק שניאורסון, ולאמו, הרבנית חנה.

ביום זה, או ביום שלפניו, נהג כ"ק אדמו"ר זי"ע לילך לציון חותנו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ זי"ע.

משנת תשל"ב בערך, היו זקני החסידים באים אליו לברכו, ואף הוא היה משיב בברכה.

במשך השנים תשל"א-תש"נ נהג הרבי לקיים התוועדות ביום זה או בסמוך לו, ולעתים (ברוב השנים?) היה עורך בשעת ההתוועדות "סיום" מסכת באמירת שיחה מענין סיום המסכת ופתיחתה.

בשנים תשי"ב, תשכ"ב ותשל"א אמר גם מאמר דא"ח.

ברוב השנים נהג הרבי לכתוב ביום זה "מכתב כללי" לבני ובנות ישראל, ובו לימוד הוראות מימי ניסן וחג הפסח, וברכות לקראת החג (ברוב השנים משנת תשל"ב ואילך, כתב הרבי "מכתב כללי" גם בראש-חודש ניסן).

מכתבים אלו, וכן מברקי ברכה לאנ"ש, נאספו ונדפסו במהדורות השנים האחרונות של ה"הגדה של פסח", שבהוצאת ה"ועד להפצת שיחות".

מקורות

אוצר מנהגי חב"ד