משתמש:הלוחם החסידי/פורטל:ליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף
הלוחם החסידי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
הלוחם החסידי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
{{פורטל:ליובאוויטש/מסגרת מעוצבת תחתונה}} | {{פורטל:ליובאוויטש/מסגרת מעוצבת תחתונה}} | ||
{{פורטל:ליובאוויטש/מסגרת מעוצבת עליונה| | {{פורטל:ליובאוויטש/מסגרת מעוצבת עליונה|תקופת אדמו"ר הזקן|פורטל:ליובאוויטש/תקופת אדמו"ר הזקן}} | ||
{{פורטל:ליובאוויטש/ | {{פורטל:ליובאוויטש/תקופת אדמו"ר הזקן}} | ||
{{פורטל:ליובאוויטש/מסגרת מעוצבת תחתונה}} | {{פורטל:ליובאוויטש/מסגרת מעוצבת תחתונה}} | ||
{{פורטל:ליובאוויטש/מסגרת מעוצבת עליונה| | {{פורטל:ליובאוויטש/מסגרת מעוצבת עליונה|תקופת אדמו"ר האמצעי|פורטל:ליובאוויטש/תקופת אדמו"ר האמצעי}} | ||
{{פורטל:ליובאוויטש/ | {{פורטל:ליובאוויטש/תקופת אדמו"ר האמצעי}} | ||
{{פורטל:ליובאוויטש/מסגרת מעוצבת תחתונה}} | {{פורטל:ליובאוויטש/מסגרת מעוצבת תחתונה}} | ||
</div> | </div> | ||
שורה 18: | שורה 18: | ||
<div style="float:right; width:49%;"> <!-- צד ימין --> | <div style="float:right; width:49%;"> <!-- צד ימין --> | ||
{{פורטל:ליובאוויטש/מסגרת מעוצבת עליונה|תמונה נבחרת|פורטל: | {{פורטל:ליובאוויטש/מסגרת מעוצבת עליונה|תמונה נבחרת|פורטל:ליובאוויטש/תמונה נבחרת}} | ||
{{פורטל:ליובאוויטש/תמונה נבחרת}} | {{פורטל:ליובאוויטש/תמונה נבחרת}} | ||
{{פורטל:ליובאוויטש/מסגרת מעוצבת תחתונה}} | {{פורטל:ליובאוויטש/מסגרת מעוצבת תחתונה}} | ||
שורה 26: | שורה 26: | ||
<div style="float:left; width:50%"> <!-- צד שמאל --> | <div style="float:left; width:50%"> <!-- צד שמאל --> | ||
{{פורטל:ליובאוויטש/מסגרת מעוצבת עליונה|הידעת?|פורטל: | {{פורטל:ליובאוויטש/מסגרת מעוצבת עליונה|הידעת?|פורטל:ליובאוויטש/הידעת?}} | ||
{{פורטל:ליובאוויטש/הידעת?}} | {{פורטל:ליובאוויטש/הידעת?}} | ||
{{פורטל:ליובאוויטש/מסגרת מעוצבת תחתונה}} | {{פורטל:ליובאוויטש/מסגרת מעוצבת תחתונה}} | ||
שורה 32: | שורה 32: | ||
</div> | </div> | ||
{{פורטל:ליובאוויטש/מסגרת מעוצבת עליונה|ערך מובחר|פורטל: | {{פורטל:ליובאוויטש/מסגרת מעוצבת עליונה|ערך מובחר|פורטל:ליובאוויטש/ערך נבחר}} | ||
{{פורטל:ליובאוויטש/ערכים נבחרים}} | {{פורטל:ליובאוויטש/ערכים נבחרים}} | ||
{{פורטל:ליובאוויטש/מסגרת מעוצבת תחתונה}} | {{פורטל:ליובאוויטש/מסגרת מעוצבת תחתונה}} | ||
{{פורטל:ליובאוויטש/מסגרת מעוצבת עליונה| | {{פורטל:ליובאוויטש/מסגרת מעוצבת עליונה|ליובאוויטש כיום|פורטל:ליובאוויטש/ליובאוויטש כיום}} | ||
{{פורטל:ליובאוויטש/ | {{פורטל:ליובאוויטש/ליובאוויטש כיום}} | ||
{{פורטל:ליובאוויטש/מסגרת מעוצבת תחתונה}} | {{פורטל:ליובאוויטש/מסגרת מעוצבת תחתונה}} | ||
{{פורטל:ליובאוויטש/מסגרת מעוצבת עליונה|קדימה, לעבודה!|פורטל:חסידות/קדימה, לעבודה!}} | {{פורטל:ליובאוויטש/מסגרת מעוצבת עליונה|קדימה, לעבודה!|פורטל:חסידות/קדימה, לעבודה!}} |
גרסה מ־14:08, 19 ביוני 2022
ליובאוויטש ( ברוסית: Любавичй, ובפולנית: lubawicz) היא עיירה קטנה ברוסיה במחוז סמולנסק סמוך לגבול בלארוס. העיירה שימשה כמרכזה החסידי של חסידות חב"ד במשך מאה ושתיים שנים. מה שנתן לה את שמה חסידות חב"ד-ליובאוויטש ואת מנהיג החסידות ל- הרבי מליובאוויטש. העיירה נוסדה לפני כחמש מאות שנים ותמיד שכנה בה קהילה חשובה של יהודים.
מרכז חסידות חב"ד שכן בעיירה מתקופת אדמו"ר האמצעי שקבע בה את מושבו. נשיאי חב"ד שהתגוררו לאחר מכן בעיירה: אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר הרש"ב וכן אדמו"ר הריי"צ שכיהן כמנהל הישיבה בעיירה.
כרגיל באותן התקופות ובאותן המקומות, מזמן לזמן היו פורצות שריפות בעיירה. שריפות אלו גרמו לנזקים רבים ולאבדן בתי העץ שהיו נשרפים כליל. לאחר השריפות שהיו בעיירה קנו עוד חלקות באותה חצר בליובאוויטש ובנו עליהן בתים מרווחים יותר, עד שהפכה כל החצר להיות "החצר בליובאוויטש" - המתוארת בספרות החב"דית. לערך המלא
מסופר בספר הזכרונות שהעיירה ליובאוויטש הוקמה על ידי יהודי צדיק בשם רבי מאיר שרצה להצניע עצמו ולא לקבל כסף חינם מהבריות. לאחר שהבריות היו מפצירים בו והוא הגיע לפת לחם, החליט הלה יחד עם עוד מספר משפחות להקים את העיירה "ליובא" (ברוסית: Любовь) שפירושה ברוסית "אהבה". בספר הזכרונות הרבי הריי"צ מפליג בשבחיו של רבי מאיר, ומפר שהלה היה מכבד את כל הבריות, כולל בעלי החיים - ועל שמו נקראתה העיירה. לאחר מכן התווסף לשם העיירה המילה "וויטש" וכך נוצרה העיירה "ליובאוויטש". במהלך הדורות נכתבה בטעות שמה של העיירה "לובביץ'" [או: ליובאוויץ'], אך מקובל בחסידי חב"ד שהשם המקורי והנכון לכתיבה הוא "ליובאוויטש".
אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש
ערך מורחב – אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש |
אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש הוא בעיירה ליובאוויטש, שם הסתלקו ונקברו. האוהל ממוקם בתוך בית העלמין היהודי, אשר נהרס במשך השנים, וכיום רק מעט מציבות שרדו ממנו. בערב ר"ח אלול שנת תרפ"ב נסע אדמו"ר הריי"צ לליובאוויטש להשתטח באהלי הקודש. בהיותו שם חזר מאמר חסידות בבית הכנסת אשר בבית החומה. הייתה זאת הפעם היחידה שביקר בליובאוויטש אחרי קבלת נשיאות חב"ד. בקיץ תש"א כבשו הגרמנים את העיירה. בי"ד בחשוון תש"ב רצחו את כל 483 היהודים אשר בה.
בתקופה שנחרבה החצר נחרב גם האהל. גם בית המדרש המחובר לאהל נחרב והנכרים גנבו את כתלי הגדר. כשהרוסים החלו להדוף את הנאצים מרוסיה נפגעה העיירה ליובאוויטש קשות מהקרבות ורובה נחרבה, והמצבות באוהל ניזוקו ונפלו.
בשנת תרפ"ד (1924) השתדל אדמו"ר הריי"צ לתקן את האהל, אמנם המצב הכללי הלך והחמיר במשך השנים. האפשרות הראשונה שהייתה לאחדים מאנ"ש לבוא לליובאוויטש, הייתה בשנת תשכ"ו. לצורך זה נסע הרב דוד גורביץ, מסמרקנד הרחוקה אל ליובאוויטש, והקים שם את מצבות אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש ההרוסות.
את האהל בנו מחדש בשנת תשמ"ט, הרב דוד נחשון ור' אבי טאוב. מאז ואילך מרבים אנ"ש לנסוע לליובאוויטש, לבקר בחצר רבותינו ולהשתטח על ציוני רבותינו.
השם ליובאוויטש בתקופתינו מפורסם לא בגלל העיירה "ליובאוויטש" כי אם בגלל התנועה "ליובאוויטש".
מאז עלה הרבי, על כס נשיאות חב"ד, התחיל לשלוח שלוחים למרחבי תבל, לפתוח מרכזי יהדות וחסידות חב"ד בכל עיר ובכל פינה.
"ליובאוויטש" מפורסמת היום בכל העולם, ויש לה היום לערך אלפיים מרכזים, במאות מדינות הפזורות בכל העולם.
מאז נפתחו שערי ברית המועצות, ואחר כך "חבר העמים", שלח הרבי שלוחים רבים לפתוח מרכזי חב"ד גם בעיירות ומדינות רבות ב"חבר העמים".
גם בליובאוויטש נקנתה חצר עם בית, בשנת תשמ"ט, שהפך להיות "בית חב"ד". בבית הזה נאספים כל הנוסעים להשתטח על אהלי הקודש בליובאוויטש, שם כותבים את הפדיון ומשם הולכים אל הציון של אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש
- כתבו ערכים מבוקשים בנושא ליובאוויטש. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים או זקוקים להשלמה.
- הוסיפו קטעים סיפורים וערכים בנושא ליובאוויטש לפורטל
רשימת הערכים המבוקשים | |
---|---|
|
|