גניה שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "אוניברסיטה" ב־"אוניברסיטה")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 5: שורה 5:
נולדה ב[[לודז']]{{הערה|שהייתה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]].}} ב[[כ"ה אלול]] [[תר"ע]] להוריה ר' צבי הירש מאיר ושרה מילגרום{{הערה|נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז'.}} ונקראה בשם רגינה דבורה.
נולדה ב[[לודז']]{{הערה|שהייתה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]].}} ב[[כ"ה אלול]] [[תר"ע]] להוריה ר' צבי הירש מאיר ושרה מילגרום{{הערה|נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז'.}} ונקראה בשם רגינה דבורה.


בשנת [[תרצ"א]], למדה באוניברסיטה בברלין ובשנת [[תרצ"ד]] עלתה לארץ.
בשנת [[תרצ"א]], למדה ב[[אוניברסיטה]] בברלין ובשנת [[תרצ"ד]] עלתה לארץ.


בהגיעה ל[[ארץ ישראל]], התיישבה ב[[תל אביב]], שם התקבלה לעבוד כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.
בהגיעה ל[[ארץ ישראל]], התיישבה ב[[תל אביב]], שם התקבלה לעבוד כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.

גרסה מ־17:10, 17 ביוני 2022

מרת גניה (במרכז) עם בתה, מרת דליה רוטמן (מימין) והרב שלמה מיידנצ'יק (משמאל)

מרת גניה (רגינה דבורה) שניאורסון (כ"ה אלול תר"ע - כ"א טבת תשנ"ז) (מילגרום), הייתה רעייתו של הרב ישראל אריה לייב שניאורסון וגיסתו של הרבי.

תולדות חיים

נולדה בלודז'[1] בכ"ה אלול תר"ע להוריה ר' צבי הירש מאיר ושרה מילגרום[2] ונקראה בשם רגינה דבורה.

בשנת תרצ"א, למדה באוניברסיטה בברלין ובשנת תרצ"ד עלתה לארץ.

בהגיעה לארץ ישראל, התיישבה בתל אביב, שם התקבלה לעבוד כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.

ביום ל' באב שנת תרצ"ט נישאה לבעלה הרב ישראל אריה לייב שניאורסון.

תוכן בכתב יד קודש של המברק ששיגר הרב לרב משה גוראריה בעקבות פטירת הרב ישראל אריה לייב ובו מורה שיסע לאנגליה ויסייע לגיסתו בכל הנצרך על חשבון הרבי

בהמשך עברו להתגורר בליוערפול אנגליה שם נפטר בעלה בי"ג אייר תשי"ב. ביום פטירתו כתב לה הרבי מכתב בכתב יד קודשו. כמו שלח הרבי מברק לרב משה גוראריה מתל אביב, שהיה ידיד של ר' ישראל אריה לייב, שמבקש שיסע תיכף לליוערפול ויסייע לגניה בכל הנצרך על חשבונו של הרבי. במכתב שכתב הרבי כשלושה שבועות אחרי הפטירה מעורר את אחד מהגורמים הנוגעים בדבר לברר כיצד להקל על לגניה ובתה את המעבר לחייה החדשים ולתת להם היכולת והאמצעים לסדר את חייהן באופן היותר טוב, כשהרבי מציין ששאל זאת באמצעות מכתב גם את גניה עצמה אך "כיון שמעולם לא ראתה ואינה מכירה אותי, כתבתי שאלתי ג"כ בקיצור"[3]

בעקבות פטירת בעלה חזרה בהמשך לארץ הקודש, והמשיכה בעבודתה כרוקחת.

נפטרה בכ"א טבת תשנ"ז, ונטמנה בחלקת חב"ד החדשה בבית העלמין בצפת, שם גם נטמן בעלה.

משפחתה

הערות שוליים

  1. שהייתה באותה תקופה תחת ממשלת רוסיה.
  2. נרצחו בשואה בגטו לודז'.
  3. מכתב נדיר מהרבי על פטירת אחיו ע"ה