לדלג לתוכן

מרדכי זאב חאבקין – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} '''מרדכי זאב (ולדימיר) חאבקין''' (תר"כ - תר"צ) היא רופא יהודי, שפיתח את החיסון..."
 
אין תקציר עריכה
שורה 13: שורה 13:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חאבקין, מרדכי זאב}}
{{מיון רגיל:חאבקין, מרדכי זאב}}
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תר"צ]][[קטגוריה:אנשי אקדמיה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תר"צ]][[קטגוריה:פרופסורים]]

גרסה מ־08:31, 30 במאי 2022


שגיאות פרמטריות בתבנית:בעבודה

פרמטרי חובה [ תאריך ] חסרים

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

מרדכי זאב (ולדימיר) חאבקין (תר"כ - תר"צ) היא רופא יהודי, שפיתח את החיסון נגד הכולרה, ובסוף ימיו חזר בתשובה.

תולדות חיים

נולד באודסה למשפחה מתבוללת. לאחר סיום לימודיו באוניברסיטה הוצע לו שלמש כפרופסור בפקולטה בתנאי שיתנצר, חבקין סירב לכך והמשיך את לימודיו האקדמאיים בפריז, עד שקיבל בשנת תרמ"ח את דרגת "הפרופסור". בפריז החל לעסוק בהדברת מחלות, עד שהצליח לפתח חיסון נגד מחלת הכלורה שהתפשטה אז בהודו, והודות לחיסונו הוא הצליח למנוע את תפוצתה. בהמשך הוא אף פיתח חיסון נגד מחלת הדבר.

בערוב ימיו החל לחזור בתשובה, ואף ייסד קרן מיוחדת לתמיכה בישיבות ובמוסדות תורניים. באותה תוקפה הוא היה חבר בכיר בארגון "כל ישראל חברים". במסגרת תמיכתו בישיבות, פעל גם רבות לטובת ישיבות תומכי תמימים . בחודש אייר תרפ"ו הוא נפגש עם אדמו"ר הריי"צ במסגרת ביקור שערך במוסקבה מטעם הארגון "כל ישראל חברים", כעבור מספר חודשים שלח לו אדמו"ר הריי"צ מכתב בנושא התמיכה במקוואות, ברבנים ובשוחטים[1]. כעבור חודשיים נערכה אסיפה חשאית בין אדמו"ר הריי"צ לחאבקין, בה דובר אודות מצב היהודים ברוסיה[2].

באחד ממכתביו של אדמו"ר הריי"צ לפרופסור הוא כותב כי הוא מתנצל על כך שמיעט מלהתכתב איתו "תמיד הצטערתי על שמחמת התנאים המיוחדים ברוסיא נמנע מאתי להתכתב עם ידידי עבודתינו בחו"ל...".

נפטר בשנת תר"צ. בצוואתו הוריש את כספו לטובת הישיבות.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ אגרות קודש הריי"צ, חלק א', אגרת ש"א.
  2. ^ תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, עמ' ע"ו.