יום כיפור קטן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יום כיפור קטן''' הוא כינוי ליום ערב [[ראש חודש]] | '''יום כיפור קטן''' הוא כינוי ליום ערב [[ראש חודש]]. יום זה שייך לעשיית [[תשובה]] על החודש שחלף ובחלק מקהילות ישראל נוהגים [[תענית|להתענות]] ולומר [[סליחות]] ובכך לתקן את כל ימי החודש, ומכאן שמו "יום כיפור קטן". | ||
==מנהגי היום ועניינו== | ==מנהגי היום ועניינו== | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==מנהגי חב"ד== | ==מנהגי חב"ד== | ||
ביום זה יש להוסיף | ביום זה יש להוסיף בג' הקווים עליהם העולם עומד: תורה, עבודה (תפילה שבמקום קרבנות), גמילות חסדים וצדקה{{הערה|לוח כולל חב"ד.}}. | ||
בקהל חסידים מקובל בדרך כלל, שאין אומרים את תפילת "יום-כיפור קטן" בערבי | בקהל חסידים מקובל בדרך כלל, שאין אומרים את תפילת "יום-כיפור קטן" בערבי ראשי-חדשים. אך יש האומרים סדר זה בערב ר"ח [[ניסן]], ויותר מהם שאומרים אותו גם בערב ר"ח [[אלול]]. | ||
ומנהג חב"ד הוא, שלעולם אין אומרים סדר "יום | ומנהג חב"ד הוא, שלעולם אין אומרים סדר "יום כיפור קטן", גם לא בערב ראש חודש [[ניסן]]. | ||
כאשר חל ערב ראש חודש בשבת, מקדימים את העניינים של "יום כיפור קטן" לימים שלפני השבת (כיון שביום השבת אין אומרים [[תחנון]]), וביום השבת, ערב ראש חודש ממש, ישנה רק עבודה של שמחה{{הערה|[[השיחה הידועה|שיחת כ"ח ניסן תנש"א]].}}. | כאשר חל ערב ראש חודש בשבת, מקדימים את העניינים של "יום כיפור קטן" לימים שלפני השבת (כיון שביום השבת אין אומרים [[תחנון]]), וביום השבת, ערב ראש חודש ממש, ישנה רק עבודה של שמחה{{הערה|[[השיחה הידועה|שיחת כ"ח ניסן תנש"א]].}}. | ||
גרסה מ־05:48, 1 במאי 2022
יום כיפור קטן הוא כינוי ליום ערב ראש חודש. יום זה שייך לעשיית תשובה על החודש שחלף ובחלק מקהילות ישראל נוהגים להתענות ולומר סליחות ובכך לתקן את כל ימי החודש, ומכאן שמו "יום כיפור קטן".
מנהגי היום ועניינו
המנהג מובא בספר פרי חדש על הלכות ראש חודש בשם הרמ"ק:
יש אנשי מעשה שנוהגים להתענות כל ערב ראש חודש בשביל מיעוט הירח.. מהרמ"ק ז"ל שהיה קורא אותו יום כיפור קטן לפי שבו מתכפרין עוונות של כל החודש דומיא דשעיר ראש חודש כדאמרינן במוסף "זמן כפרה לכל תולדותם".. נהגו פה ירושלים תוב"ב שביום ערב ר"ח מאריכין בתפילות ותחנונים על אורך גלותנו ואחר כך מתקבצים יחידי סגולה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות וקורין קודם חצות פרשת ויקרא ופרשת צו ובישעיהו ובירמיה וביחזקאל ומן יואל ומשלי. ואחר כך לומדים מסכת אבות ומסכת מידות ומסכת תמיד וסי' אמ"ת. ואחר חצות קורין כל ספר תהילים ובין ספר לספר מאריכין בתחנונים ואחר כך לומדים בספר ראשית חכמה עד שיתקבצו הקהל להתפלל תפילת מנחה
— פרי חדש לאורח חיים סימן תיז
באור התורה לאדמו"ר הצמח צדק מובא:
והנה בכל חודש וחודש מתמעטת קודם חידושה עד שנעשית בחי' נקודה כו' כמשל צמיחת הגרעין א"א עד שנרקב תחילה אזי אח"כ מקבלת אור חדש משם הוי'. ונקרא ראש חודש. כמו הראש כולל חיות רמ"ח איברים כן נמשך חיות חדש כו' מחכמתו כו' וכן באדם ערב ראש חודש הוא נקרא כיפור קטן בחי' תשובה אזי אח"כ בר"ח נמשך מוחין חדשים
מנהגי חב"ד
ביום זה יש להוסיף בג' הקווים עליהם העולם עומד: תורה, עבודה (תפילה שבמקום קרבנות), גמילות חסדים וצדקה[1].
בקהל חסידים מקובל בדרך כלל, שאין אומרים את תפילת "יום-כיפור קטן" בערבי ראשי-חדשים. אך יש האומרים סדר זה בערב ר"ח ניסן, ויותר מהם שאומרים אותו גם בערב ר"ח אלול.
ומנהג חב"ד הוא, שלעולם אין אומרים סדר "יום כיפור קטן", גם לא בערב ראש חודש ניסן.
כאשר חל ערב ראש חודש בשבת, מקדימים את העניינים של "יום כיפור קטן" לימים שלפני השבת (כיון שביום השבת אין אומרים תחנון), וביום השבת, ערב ראש חודש ממש, ישנה רק עבודה של שמחה[2].
הערות שוליים
- ↑ לוח כולל חב"ד.
- ↑ שיחת כ"ח ניסן תנש"א.