מרים הנביאה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־21:38, 25 באפריל 2022

מִרְיָם הנביאה היא בת עמרם ויוכבד משבט לוי, אחות אהרון הכהן ומשה רבינו. נמנית על שבע הנביאות שקמו לישראל. בגלות מצריים הייתה מן המיילדות העבריות שהצילו את תינוקי ישראל, בניגוד לציווי פרעה. שמרה על משה וסייעה בהצלתו כאשר אימו יוכבד נאלצה להשאירו ביאור. לאחר יציאת מצרים, קיבלו בני ישראל מים מבאר ניסית שניתנה להם בזכותה - באר מרים. נולדה ב'שס"א^[1]. נפטרה י'^[2] ניסן^[3] ב'תפ"ח^[4].

עצת מרים

המדרש מתאר כיצד פרש עמרם ומאשתו, ובזכות דברי מרים החזיר עמרם את אשתו ובהמשך לכך נולד משה. "וילך איש מבית לוי - להיכן הלך? אמר רב יהודה בר זבינא: שהלך בעצת בתו. תנא: עמרם גדול הדור היה, כיון שגזר פרעה הרשע כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, אמר: לשוא אנו עמלין! עמד וגירש את אשתו, עמדו כולן וגירשו את נשותיהן. אמרה לו בתו: אבא, קשה גזירתך יותר משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקיבות! ... עמד והחזיר את אשתו, עמדו כולן והחזירו את נשותיהן"^[5].

משה ביאור

כאשר הונח משה ביאור, כדי להצילו מגזירת פרעה להרוג את ילדי ישראל, שמרה עליו מרים כמתואר בפסוק: "ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו^[6]". המדרש מרחיב ומפרט: "למה עמדה מרים מרחוק? אמר רב עמרם בשם רב: לפי שהייתה מרים מתנבאת ואומרת - עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל. וכיון שנולד נתמלא כל הבית אורה. עמד אביה ונשקה על ראשה. אמר לה: בתי, נתקיימה נבואתך. ...וכיון שהטילוהו ליאור עמדה אמה וטפחה על ראשה ואמרה לה: היכן היא נבואתך? היינו דכתיב: ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו - לדעת מה יהא בסוף נבואתה^[7].

כאשר ראתה את בתיה בת פרעה אוספת את משה, הציעה לה כמינקת את אמה: "ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד?; ותאמר לה בת פרעה לכי, ותלך העלמה ותקרא את אם הילד^[8]".

מן המיילדות

מרים מזוהה בחז"ל כאחת מן המילדות העבריות, שלא צייתו לפקודת פרעה להמית את הזכרים (לצד אמא יוכבד - אם משה): "דתניא: שפרה - זו יוכבד, ולמה נקרא שמה שפרה? שמשפרת את הולד; ד"א: שפרה - שפרו ורבו ישראל בימיה. פועה - זו מרים, ולמה נקרא שמה פועה? ... שהייתה פועה ברוח הקודש, ואומרת: עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל^[9].

שירת מרים

שירת מרים מתוארת בתורה במילים הבאות: "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת: וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם:^[10].

תוף מרים

משירה מרים, קיבל הכלי 'תוף מרים' את שמו. כלי זה מורכב ממסגרת עץ או פלסטיק בה משולבים זוגות של מצילות, ועליה נמתחת יריעה.

התוף מוחזק בדרך כלל בידיו של המתופף. הניגון נעשה על ידי הכאה על היריעה באזורים שונים ובאופנים שונים, וכן על ידי צלצול במצילות בעזרת האצבעות או על ידי נענוע התוף כולו.

תוף מרים מסמל את האמונה והבטחון בגאולה. שאף שהיו בגלות קשה, היו מלאות בטחון ושמחה על הגאולה הצפויה. כלשונו של הרבי: "הוראה מיוחדת ועיקרית בנוגע לענין השירה - כמודגש בשירת מרים ושירת דבורה: כשם שביציאת מצרים "מובטחות היו צדקניות שבדור שהקדוש ברוך הוא עושה להן ניסים והוציאו תופים ממצרים", כך גם בהגאולה מגלות זה, האחרון, שנשי ישראל הצדקניות צריכות להיות מובטחות ובוודאי מובטחות הן, שתיכף ומיד ממש באה הגאולה האמיתית והשלימה, ועד שמתחילות תיכף (ברגעי הגלות האחרונים) בשירה, ובתופים ומחולות, על בוא הגאולה האמיתית והשלימה^[11].

הדיבור במשה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

באר מרים