חנוך הנדל קוגל: הבדלים בין גרסאות בדף
פערד של הרבי (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (הסרת קישורים עודפים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב ה[[חסיד]] ר' '''חנוך הענדיל קוגל''' (? - [[י"ט טבת]] [[תר"ס]]) היה ממחנכיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בילדותו. | הרב ה[[חסיד]] ר' '''חנוך הענדיל קוגל''' (? - [[י"ט טבת]] [[תר"ס]]) היה ממחנכיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בילדותו. אדמו"ר הריי"צ חיבבו ביותר, עד שציינו כאחד מבין שלושת החסידים החביבים עליו ביותר. [[משפיע]] ראשי בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
בצעירותו התגורר ב[[פלשצניץ]] ועסק בניהול פונדק דרכים (קרעטשמע){{הערה|[[רשימות דברים (ספר)]] הוצאת תשס"ט, עמוד 257.}}, ובסביבות שנת תר"מ עבר להתגורר ב[[ליובאוויטש]]. גם לאחר שעבר להתגורר בליובאוויטש, היה נוהג להגיע פעם בשנה ל[[פעלעשניץ]] לבקר את נכדיו ומשפחתו שנשארו להתגורר במקום, והחסידים בעיר היו מנצלים את ביקוריו ל[[התוועדות|התוועדויות חסידיות]]. | בצעירותו התגורר ב[[פלשצניץ]] ועסק בניהול פונדק דרכים (קרעטשמע){{הערה|[[רשימות דברים (ספר)]] הוצאת תשס"ט, עמוד 257.}}, ובסביבות שנת תר"מ עבר להתגורר ב[[ליובאוויטש]]. גם לאחר שעבר להתגורר בליובאוויטש, היה נוהג להגיע פעם בשנה ל[[פעלעשניץ]] לבקר את נכדיו ומשפחתו שנשארו להתגורר במקום, והחסידים בעיר היו מנצלים את ביקוריו ל[[התוועדות|התוועדויות חסידיות]]. | ||
בא בפעם הראשונה ל[[ליובאויטש]] [[ה' | בא בפעם הראשונה ל[[ליובאויטש]] ב[[ה' באלול]] [[תר"ג]]. בעת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. עשר שנים הכין את עצמו ר' הענדל לפני בואו בפעם הראשונה לליובאוויטש. כותב עליו [[אדמו"ר הריי"צ]] "לבו היה בוער כאש ב[[אהבת ישראל]] והיה בעל מידות טובות שאין כדוגמתו. לבו הטוב ומידותיו הטובות היו מתוך עבודה ויגיעה בקבלת עול, לא מצד ההבנה וההשגה". | ||
ב[[ט"ו אלול]] [[תרנ"ז]] כאשר נתיסדה ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], מינה [[אדמו"ר הרש"ב]] את ר' הענדל ל[[משפיע]] ראשי. | ב[[ט"ו אלול]] [[תרנ"ז]] כאשר נתיסדה ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], מינה [[אדמו"ר הרש"ב]] את ר' הענדל ל[[משפיע]] ראשי. | ||
כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] הרב חנוך הענדיל הנו המחנך האמיתי שבחינוכו העמיד מחנכים מקבלים אמתיים, כל אימרה ותנועה חסידית נקלטה בהם בחיות פנימית ועשתה פירות ופירי פירות. | כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] הרב חנוך הענדיל הנו המחנך האמיתי שבחינוכו העמיד מחנכים מקבלים אמתיים, כל אימרה ותנועה חסידית נקלטה בהם בחיות פנימית ועשתה פירות ופירי פירות. | ||
לאחר פטירתו אמר [[אדמו"ר מוהרש"ב]] שר' הענדל לא היה בכלל בגיהנום, הוא רק הריח את [[ריח]] הגיהנום. | לאחר פטירתו אמר [[אדמו"ר מוהרש"ב]] שר' הענדל לא היה בכלל בגיהנום, הוא רק הריח את [[ריח]] הגיהנום. | ||
במקום אחר כותב עליו [[אדמו"ר מוהריי"צ]]: | במקום אחר כותב עליו [[אדמו"ר מוהריי"צ]]: | ||
החסיד הלזה הוא אחד האישים אשר ראוי לפרק מיוחד בתולדות דברי ימי משפחתינו הרוממה, הן מצד אשיותו הפרטית והן מצד התיחסתו וקרבתו לבית משפחתנו, אשר כארבעים שנה היה כמו בן בית, ונוטל חלק גדול בראש כל ענין פרטי המתיחס לנו. זכרו לא ישכח מאיתנו לעולם. | החסיד הלזה הוא אחד האישים אשר ראוי לפרק מיוחד בתולדות דברי ימי משפחתינו הרוממה, הן מצד אשיותו הפרטית והן מצד התיחסתו וקרבתו לבית משפחתנו, אשר כארבעים שנה היה כמו בן בית, ונוטל חלק גדול בראש כל ענין פרטי המתיחס לנו. זכרו לא ישכח מאיתנו לעולם. | ||
נפטר ב[[י"ט טבת]] [[תר"ס]]. | נפטר ב[[י"ט טבת]] [[תר"ס]]. | ||
גרסה מ־06:42, 13 באפריל 2022
הרב החסיד ר' חנוך הענדיל קוגל (? - י"ט טבת תר"ס) היה ממחנכיו של אדמו"ר הריי"צ בילדותו. אדמו"ר הריי"צ חיבבו ביותר, עד שציינו כאחד מבין שלושת החסידים החביבים עליו ביותר. משפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
תולדות חיים
בצעירותו התגורר בפלשצניץ ועסק בניהול פונדק דרכים (קרעטשמע)[1], ובסביבות שנת תר"מ עבר להתגורר בליובאוויטש. גם לאחר שעבר להתגורר בליובאוויטש, היה נוהג להגיע פעם בשנה לפעלעשניץ לבקר את נכדיו ומשפחתו שנשארו להתגורר במקום, והחסידים בעיר היו מנצלים את ביקוריו להתוועדויות חסידיות.
בא בפעם הראשונה לליובאויטש בה' באלול תר"ג. בעת נשיאותו של אדמו"ר הצמח צדק. עשר שנים הכין את עצמו ר' הענדל לפני בואו בפעם הראשונה לליובאוויטש. כותב עליו אדמו"ר הריי"צ "לבו היה בוער כאש באהבת ישראל והיה בעל מידות טובות שאין כדוגמתו. לבו הטוב ומידותיו הטובות היו מתוך עבודה ויגיעה בקבלת עול, לא מצד ההבנה וההשגה".
בט"ו אלול תרנ"ז כאשר נתיסדה ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, מינה אדמו"ר הרש"ב את ר' הענדל למשפיע ראשי.
כותב אדמו"ר הריי"צ הרב חנוך הענדיל הנו המחנך האמיתי שבחינוכו העמיד מחנכים מקבלים אמתיים, כל אימרה ותנועה חסידית נקלטה בהם בחיות פנימית ועשתה פירות ופירי פירות.
לאחר פטירתו אמר אדמו"ר מוהרש"ב שר' הענדל לא היה בכלל בגיהנום, הוא רק הריח את ריח הגיהנום.
במקום אחר כותב עליו אדמו"ר מוהריי"צ: החסיד הלזה הוא אחד האישים אשר ראוי לפרק מיוחד בתולדות דברי ימי משפחתינו הרוממה, הן מצד אשיותו הפרטית והן מצד התיחסתו וקרבתו לבית משפחתנו, אשר כארבעים שנה היה כמו בן בית, ונוטל חלק גדול בראש כל ענין פרטי המתיחס לנו. זכרו לא ישכח מאיתנו לעולם.
משפחתו
בנו יחידו גרשון יהודה לייב נפטר עוד בחיי אביו בי"ח אלול תרל"ז, ונטמן בבית העלמין בווילנא.
אחיניתו רחל-לאה מנעוועל הינה סבתו של ר' מענדל.
לקריאה נוספת
- ליובאוויטש וחייליה ע' 127 ואילך.
קישורים חיצוניים
- ועד חיילי בית דוד, קובץ "ר' חנוך הענדל", תולדות חייו של המשפיע הראשון בליובאוויטש -
הערות שוליים
- ↑ רשימות דברים (ספר) הוצאת תשס"ט, עמוד 257.