נפתלי צבי הלברשטאם: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:באבוב.jpg|left|thumb|300px]] | |||
האדמו"ר רבי '''נפתלי צבי הלברשטאם''' זצ"ל נולד לאביו כ"ק האדמו"ר רבי [[שלמה מבאבוב]] זצ"ל, בתקופה של טרום השואה האיומה. עם פרוץ מלחמת העולם השניה והתחלת ימי השואה האיומים, נרצח האדמו"ר בעל ה'קדושת ציון' מבאבוב, ובנו ונכדו נמלטו בעור שיניהם אל באכניא, לגטו הענק שהקימו שם הנאצים. | האדמו"ר רבי '''נפתלי צבי הלברשטאם''' זצ"ל נולד לאביו כ"ק האדמו"ר רבי [[שלמה מבאבוב]] זצ"ל, בתקופה של טרום השואה האיומה. עם פרוץ מלחמת העולם השניה והתחלת ימי השואה האיומים, נרצח האדמו"ר בעל ה'קדושת ציון' מבאבוב, ובנו ונכדו נמלטו בעור שיניהם אל באכניא, לגטו הענק שהקימו שם הנאצים. | ||
גרסה מ־23:11, 1 במרץ 2010
האדמו"ר רבי נפתלי צבי הלברשטאם זצ"ל נולד לאביו כ"ק האדמו"ר רבי שלמה מבאבוב זצ"ל, בתקופה של טרום השואה האיומה. עם פרוץ מלחמת העולם השניה והתחלת ימי השואה האיומים, נרצח האדמו"ר בעל ה'קדושת ציון' מבאבוב, ובנו ונכדו נמלטו בעור שיניהם אל באכניא, לגטו הענק שהקימו שם הנאצים.
מאז ועד סוף המלחמה הקשה והאיומה, חיו השניים חיים של מסירות נפש כפשוטה, כאשר בכל רגע היו מוכנים למסור את חייהם בעבור יהדותם. ואכן, היו פעמים שהאב והבן הדגולים נתפסו, וברחמי שמים עליהם, ניצלו. היה זה פרק מזהיר בו התגלו האב ובנו במלא יפעת אישיותם המזהירה, כשהם שמים נפשם בכפם להציל יהודים. גולת הכותרת הייתה עמידתו האיתנה של הנער נפתלי צבי, האדמו"ר זצ"ל, שברבות הימים היה למנהיג העדה שהוקמה מתוך ההריסות. פעמים רבות עמד כבר על סף מוות ונשאר איתן ברוחו, כשכל ימיו עמל לעשות למען זולתו ברוחניות ובגשמיות.
דומה כי הצלה זו של השניים הייתה למען הקם מחדש את פארה של חסידות באבוב, שרובה ככולה עלתה בכבשן האש.
בדרך לא דרך ניצל רבי נפתלי צבי, ועלה על אניית מפרש ישנה שהפליגה מרומניה לתורכיה. לאחר תלאות רבות הגיע לתורכיה ומשם לארץ ישראל. מאוחר יותר נפגש שוב עם אביו בארצות הברית, לאחר שגם הוא ניצל בנסים מופלאים.
מקים את מוסדות באבוב
במשך כל השנים עמד רבי נפתלי צבי זצ"ל לימין אביו בהקמת פארה של חסידות באבוב בארה"ב ובעולם כולו, בהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש. לאחר פטירת אביו האדמו"ר זצ"ל לפני כחמש שנים, מילא האדמו"ר רבי נפתלי צבי את מקומו בהנהגת העדה.
האדמו"ר זצ"ל התגורר בשכנות למזכיר הרבי הרב יהודה לייב גרונר, ולעתים תכופות היה מתעניין אצלו לשלומו של הרבי, ועל אודות פעולותיו. בשנת תשל"ח, לאחר המאורע הבריאותי, הרבה בשם אביו האדמו"ר לשאול בשלום הרבי.
סיפר אחד מאנ"ש כי לפני מספר שנים, השתתף ביחד עם האדמו"ר מבאבוב בחתונה, שם היו כמה חסידים שלעגו על אמונתם של חסידי חב"ד אודות כך שהרבי הוא המלך המשיח. האדמו"ר זצ"ל לא נתן לחסידיו ללעוג, ואמר כי אביו האדמו"ר זצ"ל הסכים שהאדמו"ר מליובאוויטש ראוי להיות משיח, אבל שיתגלה כבר.
בשנת תשמ"ח, בעת ה'שבעה' על הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא ע"ה, הגיע רבי נפתלי צבי לרבי כדי להביע את ניחומיו.