תקנת המשקה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 32: / שורה 32: @@
 ==פורים==
-בהמשך להשיחה משבת פרשת שמיני [[תשכ"ג]] אמר הרבי כי '''בנוגע ליום אחד בשנה – [[פורים]], איני רוצה להתערב, וזאת בגלל שני טעמים: א) משום שבפורים צריך הרי לאחוז ב"עד דלא ידע", וכאשר אוחזים ב"עד דלא ידע" ודאי שלא תהיה ה'דעה' של היצר הרע לשכנעו לקחת משקה. ב) והוא העיקר: היות ועד פורים מסתמא כבר יבוא משיח ואז הרי יהי' "כולו משקה" – ומלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים'''.
+בהמשך להשיחה משבת פרשת שמיני [[תשכ"ג]] אמר הרבי כי בנוגע ל[[פורים]] הוא אינו מתערב, ולכן אינו מביע דעיה ליום זה. למעשה, בפורים הראשון אחר החל תקנת "הגבלת המשקה" – בהתוועדות פורים [[תשכ"ד]] אמר הרבי, שבאותו יום ו"במסיבה זו" בטלה ההגבלה של שלוש כוסות.
-למעשה, בפורים הראשון אחר החל תקנת "הגבלת המשקה" – בהתוועדות פורים [[תשכ"ד]] אמר הרבי, שבאותו יום ו"במסיבה זו" בטלה ההגבלה של שלוש כוסות.
+מאוחר יותר, ב[[התוועדות]] [[י"ב תמוז]] [[תשכ"ה]] תיקן כי הגבלת המשקה הוא גם בפורים: '''בין ב[[שבת]] ובין ב[[יום טוב]] ובין בי"ב תמוז ובין י"ט כסלו ובין שמחת תורה ובין פורים'''.
-אבל ב[[התוועדות]] ד[[י"ב תמוז]] [[תשכ"ה]] תיקן כי הגבלת המשקה הוא גם בפורים: '''בין ב[[שבת]] ובין ב[[יום טוב]] ובין בי"ב תמוז ובין י"ט כסלו ובין שמח"ת  ובין פורים, עם כל הענינים שאפשר להורות בהם היתר. החיוב של ד' כוסות של הסדר הוא דבר אחד, והחיוב של יין לקידוש והבדלה הוא עוד ענין, אבל מה שקשור עם התוועדות הוא ג' כוסות לכל היותר וכל השלש יחד לכל היותר עניין של רביעית'''.
+כמובן שמאז, הי' שתיית משקה יותר מההגבלה בפורים, חמורה ומופרכת לגמרי כמו בשאר ימות השנה. איסור השתייה הי' ידוע לכולם ולא הי' מקום לחשוב ולחפש התירים. אדרבה הייתה מפורסמת שיטת הרבי כי ה"חייב אדם לבסומי" של הבחורים הוא ביינה של תורה. (הגם שהיו כאלה שכן שתו יתר על המידה בפורים, אבל לא הי' זה מצד היתר של הרבי)
-כמובן שמאז, הי' שתיית משקה יותר מההגבלה בפורים, חמורה ומופרכת לגמרי כמו בשאר ימות השנה. איסור השתייה הי' ידוע לכולם ולא הי' מקום לחשוב ולחפש התירים. אדרבה הייתה מפורסמת שיטת הרבי כי ה"חייב אדם לבסומי" של הבחורים הוא ביינה של תורה.
 ===האיסור===
@@ שורה 70: / שורה 68: @@
 ===המסקנה===
-אבל מלבד שנים אלו, לא ידוע על איזה היתר מפורש – שיוריד את התקנה '''המפורשת'''– בנוגע לפורים, ולכן בפשטות שבשאר השנים קיימו התמימים את ה"חייב אינש לבסומי" ביינה של תורה, ולא כפשוטו. (גם בשאר השנים היו כאלה ששתו יתר על המידה בפורים, אבל לא הי' זה מצד היתר של הרבי)
+מלבד שנים אלו, לא ידוע על איזה היתר מפורש – שיוריד את התקנה '''המפורשת''' – בנוגע לפורים.
 בשיחת ליל ג' דסליחות [[תשנ"א]] אמר: '''ובודאי יחליטו גם לערוך (עוד בלילה זה) "א שטורעמדיקן פאַרבריינגען", וההתוועדות תהי' דוקא בשמחה גדולה, ועד למעמד ומצב ד"עד דלא ידע" (עכ"פ אצל אחד מהמתוועדים, והוא יוציא בזה את כל המשתתפים) – אם כי עם ההגבלות כו', שהרי סוף סוף אין זה פורים ("ס'איז דאָך פאָרט ניט פורים")...'''.