תקנת המשקה – הבדלי גרסאות

שורה 33: שורה 33:
בהמשך להשיחה משבת פרשת שמיני [[תשכ"ג]] אמר הרבי כי '''בנוגע ליום אחד בשנה – [[פורים]], איני רוצה להתערב, וזאת בגלל שני טעמים: א) משום שבפורים צריך הרי לאחוז ב"עד דלא ידע", וכאשר אוחזים ב"עד דלא ידע" ודאי שלא תהיה ה'דעה' של היצר הרע לשכנעו לקחת משקה. ב) והוא העיקר: היות ועד פורים מסתמא כבר יבוא משיח ואז הרי יהי' "כולו משקה" – ומלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים'''.
בהמשך להשיחה משבת פרשת שמיני [[תשכ"ג]] אמר הרבי כי '''בנוגע ליום אחד בשנה – [[פורים]], איני רוצה להתערב, וזאת בגלל שני טעמים: א) משום שבפורים צריך הרי לאחוז ב"עד דלא ידע", וכאשר אוחזים ב"עד דלא ידע" ודאי שלא תהיה ה'דעה' של היצר הרע לשכנעו לקחת משקה. ב) והוא העיקר: היות ועד פורים מסתמא כבר יבוא משיח ואז הרי יהי' "כולו משקה" – ומלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים'''.


למעשה, בפורים הראשון אחר החל תקנת "הגבלת המשקה" – בהתוועדות פורים [[תשכ"ד]] אמר הרבי, שבאותו יום ו"במםיבה זו" בטלה ההגבלה של שלוש כוסות.
למעשה, בפורים הראשון אחר החל תקנת "הגבלת המשקה" – בהתוועדות פורים [[תשכ"ד]] אמר הרבי, שבאותו יום ו"במסיבה זו" בטלה ההגבלה של שלוש כוסות.


אבל ב[[התוועדות]] ד[[י"ב תמוז]] [[תשכ"ה]] תיקן כי הגבלת המשקה הוא גם בפורים: '''בין ב[[שבת]] ובין ב[[יום טוב]] ובין בי"ב תמוז ובין י"ט כסלו ובין שמח"ת  ובין פורים, עם כל הענינים שאפשר להורות בהם היתר. החיוב של ד' כוסות של הסדר הוא דבר אחד, והחיוב של יין לקידוש והבדלה הוא עוד ענין, אבל מה שקשור עם התוועדות הוא ג' כוסות לכל היותר וכל השלש יחד לכל היותר עניין של רביעית'''.
אבל ב[[התוועדות]] ד[[י"ב תמוז]] [[תשכ"ה]] תיקן כי הגבלת המשקה הוא גם בפורים: '''בין ב[[שבת]] ובין ב[[יום טוב]] ובין בי"ב תמוז ובין י"ט כסלו ובין שמח"ת  ובין פורים, עם כל הענינים שאפשר להורות בהם היתר. החיוב של ד' כוסות של הסדר הוא דבר אחד, והחיוב של יין לקידוש והבדלה הוא עוד ענין, אבל מה שקשור עם התוועדות הוא ג' כוסות לכל היותר וכל השלש יחד לכל היותר עניין של רביעית'''.