תקנת המשקה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''גזירת המשקה''' הינה תקנה הידועה אצל [[חסיד]]ים בשם זה. תקנה זו תיקן [[הרבי שליט"א]] בשנת [[תשכ"ג]] ולפיה אסור לשתות ב[[התוועדות]] [[חסיד]]ית ושמחה מיוחדת יותר מארבע פעמים '[[לחיים]]', כשהמידה הכוללת של כל ארבעת הפעמים היא לא יותר מרביעית [[משקה]]. | '''גזירת המשקה''' הינה תקנה הידועה אצל [[חסיד]]ים בשם זה. תקנה זו תיקן [[הרבי שליט"א]] בשנת [[תשכ"ג]] ולפיה אסור לשתות ב[[התוועדות]] [[חסיד]]ית ושמחה מיוחדת יותר מארבע פעמים '[[לחיים]]', כשהמידה הכוללת של כל ארבעת הפעמים היא לא יותר מרביעית [[משקה]]. | ||
==פרטי התקנה== | |||
בש"פ שמיני, [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] [[תשכ"ג]] , בעקבות מאורע בלתי רצוי שהתרחש כתוצאה משתיית ה'[[משקה]]' יתר על המדה, (ישנם כאלה הטוענים כי הגזירה הינה '[[אתערותא דלעילא]]' ובלי כל קשר לאף אחד מהחסידים) יצא [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] בתקנה לכלל אנ"ש, ובפרט לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לתלמידי התמימים, למעט בשתיית ה'[[משקה]]'. | |||
פרטי התקנה במשך השנים הגביל את אמירת ה"לחיים": | |||
א. התקנה היא לכלל אנ"ש, ובפרט לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לתלמידי התמימים. | |||
א. לארבע פעמים. | |||
ב. רק על כוסיות קטנות. | |||
ג. באופן שכולן יחד עולים רק למידת "רביעית". | |||
ד. וגם זה באם יש חשש שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה, גם במדה זה אסורה ענין השתיה. | |||
ה. לא רק לשמור את עצמו אלא גם את השני. | |||
התקנה אותה תיקן הרבי היא לחסידים עד גיל ארבעים, אך ישנה התייחסות של הרבי לאחד ה[[חסיד]]ים שהשתכר והרבי שאל את את הרב [[בנימין קליין]] האם הוא עבר את גיל ארבעים החסידי, אותו מונים מהיום הראשון בו חסיד מגיע לרבי, ורק לאחר שנענה הרבי בתשובה חיובית, עלה הרבי לחדרו. | התקנה אותה תיקן הרבי היא לחסידים עד גיל ארבעים, אך ישנה התייחסות של הרבי לאחד ה[[חסיד]]ים שהשתכר והרבי שאל את את הרב [[בנימין קליין]] האם הוא עבר את גיל ארבעים החסידי, אותו מונים מהיום הראשון בו חסיד מגיע לרבי, ורק לאחר שנענה הרבי בתשובה חיובית, עלה הרבי לחדרו. | ||
גרסה מ־04:35, 25 בפברואר 2010
גזירת המשקה הינה תקנה הידועה אצל חסידים בשם זה. תקנה זו תיקן הרבי שליט"א בשנת תשכ"ג ולפיה אסור לשתות בהתוועדות חסידית ושמחה מיוחדת יותר מארבע פעמים 'לחיים', כשהמידה הכוללת של כל ארבעת הפעמים היא לא יותר מרביעית משקה.
פרטי התקנה
בש"פ שמיני, שבת מברכים חודש אייר תשכ"ג , בעקבות מאורע בלתי רצוי שהתרחש כתוצאה משתיית ה'משקה' יתר על המדה, (ישנם כאלה הטוענים כי הגזירה הינה 'אתערותא דלעילא' ובלי כל קשר לאף אחד מהחסידים) יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א בתקנה לכלל אנ"ש, ובפרט לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לתלמידי התמימים, למעט בשתיית ה'משקה'.
פרטי התקנה במשך השנים הגביל את אמירת ה"לחיים": א. התקנה היא לכלל אנ"ש, ובפרט לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לתלמידי התמימים. א. לארבע פעמים. ב. רק על כוסיות קטנות. ג. באופן שכולן יחד עולים רק למידת "רביעית". ד. וגם זה באם יש חשש שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה, גם במדה זה אסורה ענין השתיה. ה. לא רק לשמור את עצמו אלא גם את השני.
התקנה אותה תיקן הרבי היא לחסידים עד גיל ארבעים, אך ישנה התייחסות של הרבי לאחד החסידים שהשתכר והרבי שאל את את הרב בנימין קליין האם הוא עבר את גיל ארבעים החסידי, אותו מונים מהיום הראשון בו חסיד מגיע לרבי, ורק לאחר שנענה הרבי בתשובה חיובית, עלה הרבי לחדרו.
יש אומרים כי ישנם מספר אנשים פרטיים שהרבי התיר להם (בעל-פה ולא בכתב) לעבור על גזירת המשקה גם לפני גיל ארבעים.