תקנת המשקה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''גזירת המשקה''' הינה תקנה הידועה אצל [[חסיד]]ים בשם זה. תקנה זו תיקן [[הרבי שליט"א]] בשנת [[תשכ"ג]] ולפיה אסור לשתות ב[[התוועדות]] [[חסיד]]ית ושמחה מיוחדת יותר מארבע פעמים '[[לחיים]]', כשהמידה הכוללת של כל ארבעת הפעמים היא לא יותר מרביעית [[משקה]]. | '''גזירת המשקה''' הינה תקנה הידועה אצל [[חסיד]]ים בשם זה. תקנה זו תיקן [[הרבי שליט"א]] בשנת [[תשכ"ג]] ולפיה אסור לשתות ב[[התוועדות]] [[חסיד]]ית ושמחה מיוחדת יותר מארבע פעמים '[[לחיים]]', כשהמידה הכוללת של כל ארבעת הפעמים היא לא יותר מרביעית [[משקה]]. | ||
==פרטי התקנה== | |||
בש"פ שמיני, [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] [[תשכ"ג]] , בעקבות מאורע בלתי רצוי שהתרחש כתוצאה משתיית ה'[[משקה]]' יתר על המדה, (ישנם כאלה הטוענים כי הגזירה הינה '[[אתערותא דלעילא]]' ובלי כל קשר לאף אחד מהחסידים) יצא [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] בתקנה לכלל אנ"ש, ובפרט לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לתלמידי התמימים, למעט בשתיית ה'[[משקה]]'. | |||
פרטי התקנה במשך השנים הגביל את אמירת ה"לחיים": | |||
א. התקנה היא לכלל אנ"ש, ובפרט לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לתלמידי התמימים. | |||
א. לארבע פעמים. | |||
ב. רק על כוסיות קטנות. | |||
ג. באופן שכולן יחד עולים רק למידת "רביעית". | |||
ד. וגם זה באם יש חשש שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה, גם במדה זה אסורה ענין השתיה. | |||
ה. לא רק לשמור את עצמו אלא גם את השני. | |||
התקנה אותה תיקן הרבי היא לחסידים עד גיל ארבעים, אך ישנה התייחסות של הרבי לאחד ה[[חסיד]]ים שהשתכר והרבי שאל את את הרב [[בנימין קליין]] האם הוא עבר את גיל ארבעים החסידי, אותו מונים מהיום הראשון בו חסיד מגיע לרבי, ורק לאחר שנענה הרבי בתשובה חיובית, עלה הרבי לחדרו. | התקנה אותה תיקן הרבי היא לחסידים עד גיל ארבעים, אך ישנה התייחסות של הרבי לאחד ה[[חסיד]]ים שהשתכר והרבי שאל את את הרב [[בנימין קליין]] האם הוא עבר את גיל ארבעים החסידי, אותו מונים מהיום הראשון בו חסיד מגיע לרבי, ורק לאחר שנענה הרבי בתשובה חיובית, עלה הרבי לחדרו. | ||