לוי יצחק (לובה) שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הגהה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=איש המחתרת היהודית ניל"י|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[לוי יצחק שניאורסון (פירושונים)]]}} | |||
'''לוי יצחק (לובה / ליובה) שניאורסון''' ([[כ"ב כסלו]] [[תרמ"ט]]-[[כ"ד שבט]] [[תשל"ה]]), היה איש המחתרת ניל"י, עסקן ציבורי, ומראשי ההתיישבות ב[[חדרה]]. | '''לוי יצחק (לובה / ליובה) שניאורסון''' ([[כ"ב כסלו]] [[תרמ"ט]]-[[כ"ד שבט]] [[תשל"ה]]), היה איש המחתרת ניל"י, עסקן ציבורי, ומראשי ההתיישבות ב[[חדרה]]. | ||
גרסה מ־15:30, 19 בדצמבר 2021
לוי יצחק (לובה / ליובה) שניאורסון (כ"ב כסלו תרמ"ט-כ"ד שבט תשל"ה), היה איש המחתרת ניל"י, עסקן ציבורי, ומראשי ההתיישבות בחדרה.
תולדות חיים
נולד בטורופץ, בפלך פסקוב שברוסיה, בכ"ב כסלו תרמ"ט לאביו הרב שניאור צבי הירש שניאורסון, כדור שישי בן אחר בן לאדמו"ר הזקן, ובשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אביו, ר' לוי יצחק שניאורסון[1].
בנערותו למד תורה בעיר הולדתו ולאחר מכן בדווינסק עד שבשנת תרס"ד עלה אביו עם משפחתו לארץ הקודש בברכת אדמו"ר הרש"ב והיה ממייסדי המושבה חדרה.
כעבור שנתיים יצא מהארץ על מנת להשתלם בחכמה ובמדעים, והחל אף לשלוח ידו בכתיבה, אך כעבור זמן נאלץ לברוח לבני משפחתו בקניגסברג בעקבות קשריו עם גורמים שחתרו נגד הממשל, ולבסוף בשנת תר"ע חזר לארץ.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה הצטרף למחתרת ניל"י והיה מראשיה, ואף היה זה שהעניק לה את השם, לאחר שעלעל בתנ"ך ובחר עבורה את ראשי התיבות מהפסוק "נצח ישראל לא ישקר". במסגרת פעילותו בארגון שירת באיסטנבול תחת השם הבדוי 'חיים כהן' ריכז מידע מודיעני והכשיר אנשי שטח.
מאוחר יותר, התגייס לצבא הבריטי ופעל יחד עם אלכסנדר אהרנסון בוועד היהודי שפעל מטעם השלטון הצבאי, התגורר בתל אביב, ואף הוענק לו אות כבוד של קצין מסדר האימפריה הבריטית (O.B.E).
לאחר סיום המלחמה שירת במודיעין של ועד הצירים, שימש כאחראי על שמירתו של חיים וייצמן, ובתפקידים נוספים, ועם סגירת משרדי ועד הצירים פרש מעיסוקו הציבורי וחזר לעסקי הפרדסים המשפחתיים בחדרה.
נישא עם רעייתו זינה (אלכסנדרה) בתו של יעקב שטיינמן, ולאחר תקופה בה למד ופעל מחוץ לחדרה, קבע בה שוב את מגוריו והקים את ביתו על גבעת ביל"ו.
ביתו היווה מעין מוזיאון כבר בחייו, והפך למוקד עליה לרגל בו נפגשו הוגים וסופרים.
עמד בקשר רצוף עם חסידי חב"ד, ביניהם עם הרב יצחק ליפשיץ שהתגורר בחדרה ועם הרב פינייע אלטהויז ומעת לעת אף השתתף בהתוועדויות חסידיות, דוגמת ההתוועדות המרכזית בי"ט כסלו בכפר חב"ד ואף שמר על קשרי מכתבים עם הרבי.
בי"ט תשרי תשכ"ד נפטרה רעייתו ונטמנה בבית העלמין בחדרה, והוא נפטר כעשר שנים אחריה בכ"ד שבט תשל"ה ונטמן לצידה.
לאחר פטירתו, הועבר הארכיון האישי שלו לספריה הלאומית בירושלים, והוא נחשב לארכיון בעל ערך היסטורי רב בשל התיעוד המפורט של המאורעות בזמן אמת.
ספרו
- מיומנו של איש ניל"י - תשכ"ז
משפחתו
- בתו מרת אראלה
- בתו מרת עכסה חבקין
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ אביו ר' שניאור צבי, ר' לוי יצחק, ר' ברוך שמואל, ר' חיים אברהם, אדמו"ר הזקן.