מגן אבות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
[[מאמר]]יו של אדמו"ר | [[מאמר]]יו של אדמו"ר רש"ז - הם לרוב [[מאמר]]ים ארוכים, עמוקים ומפורטים. ה[[מאמר]]ים שנדפסו בספר הם [[מאמר]]ים על פרשות השבוע ומועדי השנה המיוסדים על תורת [[הצמח צדק]] עם תוספת ביאור{{הערה|ראה ב[[המלך במסיבו]], חלק ב' עמ' פה.}}, כפי שנכתב בהקדמת בנו המדפיס (כדלהלן). | ||
בתחילה נדפס הספר על ידי בנו ר' [[יהודה לייב שניאורסון]]{{הערה|נקרא על-שם סבו, אב אדמו"ר רש"ז [[אדמו"ר מהרי"ל מקאפוסט]].}}, לאחר [[הסתלקות]]ו. | |||
==יחסי רבותינו ל'מגן אבות'== | ==יחסי רבותינו ל'מגן אבות'== | ||
גרסה מ־21:34, 5 בדצמבר 2021
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
הספר מגן אבות[1], הינו ספר מאמרי חסידות של כ"ק אדמו"ר הרש"ז מקאפוסט - רבי שלמה זלמן שניאורסון.
רקע
מאמריו של אדמו"ר רש"ז - הם לרוב מאמרים ארוכים, עמוקים ומפורטים. המאמרים שנדפסו בספר הם מאמרים על פרשות השבוע ומועדי השנה המיוסדים על תורת הצמח צדק עם תוספת ביאור[2], כפי שנכתב בהקדמת בנו המדפיס (כדלהלן).
בתחילה נדפס הספר על ידי בנו ר' יהודה לייב שניאורסון[3], לאחר הסתלקותו.
יחסי רבותינו ל'מגן אבות'
יחס מיוחד של רבותינו נשיאינו לספר זה אנו רואים כמה פעמים:
- ישנו מכתב של כ"ק אדמו"ר ריי"צ בו נשאל ע"י חסיד על לימוד בספר מגן אבות, ובצירוף מקרה שמספר החסיד על כך ששמע מחסידים שמזלזלים בספר זה, ואדמו"ר ריי"צ עונהו כך: "על דבר הספר מגן אבות כבר אמרתי בזה כי מי שילמד אם רק הלימוד הוא כדבעי - טוב הוא. ומה שכותב אודות המסופר הנה בכגון דא נאמר אוטם אוזנו משמוע""[4]. - במכתב זה גם מאשר אדמו"ר ריי"צ את הלימוד בספר, וגם אוטם פיהם של מקטרגים על הספר.
- כמו"כ מצינו דו-שיח מעניין על הספר בין כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א לבין גיסו כ"ק הרה"ח הרש"ג זצ"ל[5]:
"רש"ג: האם כ"ק אדמו"ר שליט"א עיין במגן אבות או ראהו?"
"כ"ק אדמו"ר שליט"א: כן... בכלל המאמרים של ה'צגן אבות' מיוסדים על מאמרי הצמח צדק אלא שישנם שם הוספות..."
"רש"ג: מתחילה הייתי ירא ללמוד בספר 'מגן אבות', אך כיון ששמעתי מכ"ק מו"ח דהם מיוסדים על תורת הצ"צ - הוריתי היתר לעצמי."
"כ"ק אדמו"ר שליט"א: הם מאמרים עריבים ('זיי זיינען געשמאקע מאמרים"), והם מיוסדים על תורת הצ"צ בתוס' ביאור."
"רש"ג: לפנים הייתה מחלוקת בין חסידים אם יכולים ללמוד את ה'מגן אבות'. אבל כיון ששמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר כנ"ל - התחלתי ללמוד בו..."
"כ"ק אדמו"ר שליט"א: בעבר, כאמור, לא היו לומדים את ה'מגן אבות' והיתה אמרה שגורה בפי החסידים שאין ללמוד בו, אבל עתה יכולים ללמוד בו - כיון שהם מיוסדים על תורת הצ"צ. הרי אפי' ב'דרך מצוותיך' שנכתב לכו"ע ע"י הצ"צ בעצמו - לא נהגו ללמוד בו, למרות שרק ההקדמה היא מהמו"ל[6]."
"רש"ג: אצל אחד החסידים הי' ספר 'דרך מצוותיך' וכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע נטל זאת ממנו."
"כ"ק אדמו"ר שליט"א: הייתה זו הוראת שעה - כמו שגם בלימוד ספר החקירה לא היו מרוצים כ"כ..."
הקדמה להוצאה הראשונה
להלן קטעים נבחרים מן ההקדמה הראשונה לספר:
"הקדמה מבן המחבר"
~ ~ ~
"וזאת ליהודה ויאמר: ברגשי קדש והרדת הכבוד הנני נצב פתח השער לדבר בקצרה ע"ד הספר מכ"ק אאמו"ר נ"ע זיע"א אשר בעזהש"י אני מביא כעת לבית הדפוס: תוכן הספר ומעשהו בקדש." "הנה מודעת לכל יקר תפארת ופרשת גדולת כ״ק אאמו"ר נ"ע זיע"א. ובמשך ארבע ושלשים שנה אשר נהג נשיאותו בפה קאפוסט. דרש דרש מדי שבת בשבתו ודבר מועד במועדו דרושים נפלאים נעימים וערבים לאזן שומעם. שרשם ויסודתם בהררי קדש אשר שמע וקבל מזקנו הקדוש ראש גולת אריאל אדמו"ר בעל צמח צדק נ"ע בעת אמרו תורה ברבים וגם ביחוד אליו פא"פ בלמדו עמו . . . וגם מגוית[7] הארי החי רדה דבש והוסיף לקח מאביו הקדוש אא"ו אריה דבי עילאה אדמו״ר מהרי״ל נ"ע. שהוא קבל גם מזקנו הקדוש מרא דרזין אדמו"ר האמצעי נ"ע . . . ושרש שרשם בקדש הקדשים מאדמו"ר הזקן נ"ע כפי שקבל מרבו הרב המגיד נ״ע ורבו מרבו רבנו הבעש"ט נ"ע.וכך הוה מרגלא בפומיה: . . . כידוע לכל שבימיו האיר אור החסידות מאד בעולם . . . וכשנים הראשונות היה אומר ע״פ רוב כל דרוש ג׳ פעמים (והיה אומר כי ג' פעמים הם חומר וצורה ותקון) . . . ובפרט שבזה אשלים רצון קדשו כאשר שמעתי מפי קדשו שמאד היה חפצו ורצונו להביאם, לבית הדפוס וכו':" ". . . כ"ז הנני מביא כעת לדפוס בששה כרכים. חמשה על חמשה חומשי תורה ומועדים כל א' על מקומו השייך לו . והששי על שה"ש ועוד פסוקי תנ"ך ועל מאמרי חז"ל ודרושים לחתונה. ועוד מצאתי דרושים שהיו אצל אאמו"ר נ"ע מרשימות השומעים המובהקים. והיו למראה עיני אאמו"ר נ"ע והוא הגיהם ותקנם בכי"ק. וגם יש מהם שהוסיף עליהם נוספות. וגם איזהו דרושים שנמצאו בכי"ק בקצרה והשלמנו האריכות מהרשימות של הרושמים הנ"ל. ועשינו זאת כרך שביעי . . . בשם הוספות להספר. וקראנו הספר בשם מגן אבות להיותו נושא את מספר שמו הקדוש שלמה זלמן חושבנא דדין כחושבנא דדין." וחותם: "וזכות אבותינו רבותינו הקדושים נבג"מ יהי' למגן ולמחסה לי ולזרעי ולכל ההוגים בדברי קדשו ומשנתו השלמה ולכל ישראל מעתה ועד עולם ברו"ג אכי"ר ." "עבד לעבדי ה׳ המבלה"ד יהודה ליב בן לאאמו"ר נ"ע זיע"א." "קאפוסט, יום ו׳ עש"ק כ׳ דר"ח אלול תרס"א"
ראו גם
קישורים חיצוניים
מגן אבות חלק א' באתר היברו-בוקס.
הערות שוליים
- ↑ מגן אבות - בגימטריא שמו - שלמה זלמן.
- ↑ ראה בהמלך במסיבו, חלק ב' עמ' פה.
- ↑ נקרא על-שם סבו, אב אדמו"ר רש"ז אדמו"ר מהרי"ל מקאפוסט.
- ↑ אגרת מי"ג אייר ת"ש.
- ↑ המלך במסיבו ח"ב עמ' סז ואילך.
- ↑ הרה"ח ר' חיים אברהם ביחאווסקי, מחסידי אדמו"ר מהרי"ל ואדמו"ר הרש"ז.
- ↑ ?