ירחמיאל בלינוב (בני ברק): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(שגיאה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=מנהל תלמוד תורה חב"ד בבני ברק|אחר=שליח הרבי בברזיל|ראו=ירחמיאל בלינוב (ברזיל)}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=מנהל תלמוד תורה חב"ד בבני ברק|אחר=שליח הרבי בברזיל|ראו=ירחמיאל בלינוב (ברזיל)}} ולא גר בב''ב כבכותרת | ||
[[קובץ:ירחמיאל בלינוב בני ברק.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב ירחמיאל בלינוב]] | [[קובץ:ירחמיאל בלינוב בני ברק.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב ירחמיאל בלינוב]] | ||
הרב '''ירחמיאל בלינוב''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) הינו מנהל [[תלמוד תורה]] 'בני מנחם' [[חב"ד]] ב[[בני ברק]]. | הרב '''ירחמיאל בלינוב''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) הינו מנהל [[תלמוד תורה]] 'בני מנחם' [[חב"ד]] ב[[בני ברק]]. |
גרסה מ־19:38, 24 בנובמבר 2021
ולא גר בבב כבכותרת
הרב ירחמיאל בלינוב (יליד שנת תשכ"ה, 1965) הינו מנהל תלמוד תורה 'בני מנחם' חב"ד בבני ברק.
תולדות חיים
נולד בפריז שבצרפת, לאביו הרב מרדכי בלינוב, ולאמו שיינא רבקה בלינוב, בשנת תשכ"ה.
בהיותו בגיל 13, בשנת תשל"ח, הגיע אל הרבי בפעם הראשונה. זמן קצר לאחר מכן נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים ברינואה. בשנת תש"מ, בהיותו בן 15, נכנס בפעם הראשונה בחייו ליחידות אצל הרבי.
ביחידות זו, ביקש מהרבי ברכה להצלחה בלימוד התורה ועבודת השם, ובריאות לאביו. הרבי השיב לו, שהדברים קשורים זה בזה, וההוספה שלו בלימוד התורה, יוסיף גם בבריאות אביו.
בבחרותו סבל מכאבי בטן כרוניים, וכאשר אביו כתב על כך לרבי, השיב הרבי: "דיוק בכשרות האכילה והשתיה", ובעקבות כך, המשפיע הרב ניסן נמנוב, ערך בירור מקיף בנוגע למטבח הישיבה, הורה לקבוע כיור בין המטבח החלבי לבשרי, ולאסור הוצאת כלים מהמטבח לחדרים, כשבמקביל הבן עצמו הוסיף בהידור בכשרות האכילה והשתיה, ומאז ואילך פסקו הכאבי בטן לחלוטין.
בשנת תשמ"ג, בהיותו בן 18, היה מהתלמידים השלוחים בישיבה גדולה סיאטל וושינגטון, ובשנת תשמ"ז, בהיותו בן 22, שימש כמשגיח בישיבה.
לאחר נישואיו עם ביתו של הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, התיישב בבני ברק, ובהמשך התמנה למנהל תלמוד תורה חב"ד 'בני מנחם' בעיר, כמחליפו של המנהל הקודם הרב חנניה יוסף אייזנבך.
כיום מתגורר בנחלת הר חב"ד בסמוך לחמיו הרב ירוסלבסקי.
קישורים חיצוניים
לקריאה נוספת
- הרבי ענה והכאבים נעלמו, שבועון כפר חב"ד 1901 עמוד 29.