רפאל אלאשוילי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ (הגהה, קרדיט - מבוסס על ויקיפדיה)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''רפאל אלאשוילי''' ([[כ"ז בניסן]] [[ה'תרצ"ד]] - [[כ"ג בסיון]] [[ה'תשס"ה]]) היה חכם ומהמנהיגים הרוחניים של [[יהדות גאורגיה]] בישראל.
הרב '''רפאל אלאשוילי''' ([[כ"ז בניסן]] [[ה'תרצ"ד]] [[כ"ג בסיון]] [[ה'תשס"ה]]) היה מהמנהיגים הרוחניים של יוצאי גאורגיה בישראל.


==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולד בשנת תרצ"ד בעיר קולאשי שבאימרתי (כיום מערב גאורגיה) לאביו חכם יוסף ואמו רבקה אלאשווילי. אמו הייתה בתו של הרב אהרון בותרשווילי, המנהיג הרוחני של יהודי קולאשי וכל מערב גאורגיה. למד אצל המלמד אהרון אלישעשווילי וחכם יוסף מודזגוורישוולי.
נולד בשנת תרצ"ד בעיר קולאשי שבאימרתי לאביו חכם יוסף ואמו רבקה אלאשווילי. למד אצל המלמד אהרון אלישעשווילי וחכם יוסף מודזגוורישוולי.


עם סיום מלחמת העולם השנייה, עברו הוריו לעיר זוגדידי. בשנת [[תש"ח]] ([[1948]]) חזר חכם רפאל לקולאשי וגר אצל סבו הרב אהרון בותרשווילי. באותה תקופה למד אצל סבו ובהמשך נפתחה ישיבה לצעירים של חכם מישאל אג'יאשווילי, וחכם רפאל היה במחזור הראשון שלה. לאחר מכן למד אצל הרב [[יעקב דבראשוילי]] בכותאיסי.
עם סיום [[מלחמת העולם השנייה]], עברו הוריו לעיר זוגדידי. בשנת [[תש"ח]] (1948) חזר לקולאשי וגר אצל סבו הרב אהרון בוטרשווילי. באותה תקופה למד אצל סבו ובהמשך נפתחה ישיבה לצעירים של חכם מישאל אג'יאשווילי, וחכם רפאל היה במחזור הראשון שלה. לאחר מכן למד אצל הרב יעקב דבראשוילי בכותאיסי.


בשנת [[ה'תשי"ג]] התחתן, בשנת [[ה'תשי"ד]] הוא עבר לעיר גורי לשמש את הקהילה היהודית במקום. באלול [[ה'תשי"ח]] חזר הרב רפאל לקולאשי על מנת להיות קרוב להוריו והתמנה לרב העיר{{הערה|עיתון כפר חב"ד מס' 685 עמוד 97}} וחזן בבית הכנסת הגדול{{הערה|הקהילה הגדולה ביותר של יהודים בגאורגיה באותו תקופה הייתה בעיירה קולאשי, הקהילה בעיירה מנתה כ-10,000 איש. 6 בתי כנסת פעלו בעיירה, הקהילה שמרה תורה ומצוות}}.
בשנת [[ה'תשי"ג]] התחתן, בשנת [[ה'תשי"ד]] הוא עבר לעיר גורי לשמש את הקהילה היהודית במקום. באלול [[ה'תשי"ח]] חזר הרב רפאל לקולאשי על מנת להיות קרוב להוריו והתמנה לרב העיר{{הערה|שבועון כפר חב"ד גיליון 685 עמוד 97.}} ולחזן בבית הכנסת הגדול{{הערה|הקהילה הגדולה ביותר של יהודים בגאורגיה באותו תקופה הייתה בעיירה קולאשי, הקהילה בעיירה מנתה כ-10,000 איש שומרי תורה ומצוות. 6 בתי כנסת פעלו בעיירה.}}.


ב[[י"ג באדר]] [[תשל"ב]] ([[28 בפברואר]] [[1972]]) עלה חכם רפאל עם משפחתו והוריו לארץ והשתקע בשכונת חב"ד ב[[לוד]], ושירת את הקהילה כחזן. בשנת תש"ן הוא הקים את הבניין של בית הכנסת ליהדות גאורגיה בלוד והוא שימש כרב בית הכנסת.
ב[[י"ג באדר]] [[תשל"ב]] (1972) עלה חכם רפאל עם משפחתו והוריו לארץ, השתקע ב[[שיכון חב"ד בלוד]], ושירת את הקהילה כחזן. בשנת [[תש"נ]] הוא הקים את הבניין של בית הכנסת ליהדות גאורגיה בלוד ושימש כרב בית הכנסת.


הרב אלאשוולי חתם על [http://chabad.info/files/pdf/psak.pdf פסק דין] שהרבי הוא נביא ומלך המשיח וזכה להשתתף בכמה התוועדויות של הרבי, כשהוא יושב מאחורי הרבי{{הערה|לדוגמה התוועדות כ' במר חשון תשמ"ד}}.
הרב אלאשוולי חתם על [http://chabad.info/files/pdf/psak.pdf פסק דין] שהרבי הוא נביא ומלך המשיח וזכה להשתתף בכמה [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]], כשהוא יושב מאחורי הרבי{{הערה|לדוגמה התוועדות כ' במר חשוון תשמ"ד}}.


נפטר בכבסיון ה'תשס"ה (30 ביוני 2005). בלוויתו שיצאה מביתו בשיכון חב"ד בלוד השתתפו אלפים מיהודי גאורגיה. ספדו לו חכם משה מיכאלשוילי, הרב [[אליהו בקשי דורון]] ועוד, נקבר בבית העלמין החדש ב[[לוד]].
נפטר ב[[כבסיוון]] [[תשס"ה]] (2005). ב[[הלוויה|הלוויתו]] שיצאה מביתו בשיכון חב"ד בלוד השתתפו אלפים מיהודי גאורגיה. ספדו לו חכם משה מיכאלשוילי, הרב [[אליהו בקשי דורון]] ועוד, נקבר בבית העלמין החדש ב[[לוד]].


חכם רפאל השאיר אחריו 3 בנים ו-4 בנות. בנו הרב אברהם אלאשוילי הוא יושב ראש "מכון הספר - תפארת רפאל", ועורכם ומחברם של ספרים תורניים.
לאחר פטירתו הוקמו הוצאת הספרים "תפארת רפאל" ובית מדרש "בית רפאל" בלוד על שמו וכן נקרא רחוב חכם רפאל בעיר לוד.


 
==משפחתו==
==פעולות לזכרו==
לחכם רפאל 3 בנים ו-4 בנות.
על שמו הוקמו הוצאת הספרים "תפארת רפאל" ובית מדרש "בית רפאל" בלוד וכן נקרא רחוב חכם רפאל בעיר לוד.
* בנו, הרב אברהם אלאשוילי - יושב ראש "מכון הספר - תפארת רפאל", עורך ומחבר ספרים תורניים.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
שורה 25: שורה 25:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [[בנימין ליפקין]], [http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=287 איש על העדה] באתר שטורעם, סיוון ה'תשס"ו
* [[בנימין ליפקין]], [http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=287 איש על העדה] באתר שטורעם, סיוון ה'תשס"ו
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלאשוילי, רפאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

גרסה מ־20:12, 8 בנובמבר 2021

הרב רפאל אלאשוילי (כ"ז בניסן ה'תרצ"דכ"ג בסיון ה'תשס"ה) היה מהמנהיגים הרוחניים של יוצאי גאורגיה בישראל.

תולדות חייו

נולד בשנת תרצ"ד בעיר קולאשי שבאימרתי לאביו חכם יוסף ואמו רבקה אלאשווילי. למד אצל המלמד אהרון אלישעשווילי וחכם יוסף מודזגוורישוולי.

עם סיום מלחמת העולם השנייה, עברו הוריו לעיר זוגדידי. בשנת תש"ח (1948) חזר לקולאשי וגר אצל סבו הרב אהרון בוטרשווילי. באותה תקופה למד אצל סבו ובהמשך נפתחה ישיבה לצעירים של חכם מישאל אג'יאשווילי, וחכם רפאל היה במחזור הראשון שלה. לאחר מכן למד אצל הרב יעקב דבראשוילי בכותאיסי.

בשנת ה'תשי"ג התחתן, בשנת ה'תשי"ד הוא עבר לעיר גורי לשמש את הקהילה היהודית במקום. באלול ה'תשי"ח חזר הרב רפאל לקולאשי על מנת להיות קרוב להוריו והתמנה לרב העיר[1] ולחזן בבית הכנסת הגדול[2].

בי"ג באדר תשל"ב (1972) עלה חכם רפאל עם משפחתו והוריו לארץ, השתקע בשיכון חב"ד בלוד, ושירת את הקהילה כחזן. בשנת תש"נ הוא הקים את הבניין של בית הכנסת ליהדות גאורגיה בלוד ושימש כרב בית הכנסת.

הרב אלאשוולי חתם על פסק דין שהרבי הוא נביא ומלך המשיח וזכה להשתתף בכמה התוועדויות של הרבי, כשהוא יושב מאחורי הרבי[3].

נפטר בכ"ג בסיוון תשס"ה (2005). בהלוויתו שיצאה מביתו בשיכון חב"ד בלוד השתתפו אלפים מיהודי גאורגיה. ספדו לו חכם משה מיכאלשוילי, הרב אליהו בקשי דורון ועוד, נקבר בבית העלמין החדש בלוד.

לאחר פטירתו הוקמו הוצאת הספרים "תפארת רפאל" ובית מדרש "בית רפאל" בלוד על שמו וכן נקרא רחוב חכם רפאל בעיר לוד.

משפחתו

לחכם רפאל 3 בנים ו-4 בנות.

  • בנו, הרב אברהם אלאשוילי - יושב ראש "מכון הספר - תפארת רפאל", עורך ומחבר ספרים תורניים.

לקריאה נוספת

  • החכם ששמר על הגחלת, עיתון כפר חב"ד, גיליון 1147, א' בתמוז ה'תשס"ה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שבועון כפר חב"ד גיליון 685 עמוד 97.
  2. הקהילה הגדולה ביותר של יהודים בגאורגיה באותו תקופה הייתה בעיירה קולאשי, הקהילה בעיירה מנתה כ-10,000 איש שומרי תורה ומצוות. 6 בתי כנסת פעלו בעיירה.
  3. לדוגמה התוועדות כ' במר חשוון תשמ"ד